מומחית עולמית: 'מעכבי בעירה במזרן - סכנה'
ד"ר ארלין בלום, שגילתה כימיקלים מסרטנים ששימשו כמעכבי בעירה בפיג'מות של ילדים בארצות הברית, הובילה שם לשינוי חקיקתי וכעת מגיעה לישראל כדי להילחם בתקן החדש שלפיו יוכנסו הכימיקלים למזרני שינה. "החומרים קשורים בבעיות פוריות, בבעיות נוירולוגיות, בסרטן ועוד", היא מזהירה בראיון ל-ynet
האם יצליחו למנוע הכנסת כימיקלים מסוכנים למזרנים שלנו? לפני כשלושה חודשים נחשף כי עומד להיכנס לתוקף תקן ישראלי חדש למזרנים, המחייב להוסיף חומרים מעכבי בעירה לכל מזרן חדש שיימכר בארץ. הכימיקלים הללו אמורים להציל חיים במקרה שבו אש תאחז במזרן, אך מחקרים מוכיחים כי הם קשורים במחלות קשות, בעיות פוריות ועוד.
בימים אלו מתארחת בארץ ד"ר ארלין בלום, מדענית אמריקנית בתחום בריאות הסביבה, כדי לשכנע את כל הנוגעים בדבר לסגת מהחלת התקן ולהכיר בסכנות הטמונות במעכבי הבעירה.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
סערת מעכבי הבעירה במזרנים:
סכנה במזרנים הנמכרים בארץ: יתווסף חומר מסרטן
הכסף מנצח: למה תמשיכו לישון על מזרנים מסרטנים
חומרים מסרטנים גם במזרני התינוקות
בשנות השבעים חקרה ד"ר בלום באוניברסיטת ברקלי כימיקלים שונים וגילתה שני חומרים הגורמים לסרטן שנמצאו גם בפיג'מות המיועדות לילדים. החומרים המסוכנים הוכנסו לבגדים כמעכבי בעירה, והשלכותיהם חמורות.
חשיפה ממושכת למסרטנים
מעכבי בעירה הם שם כולל ליותר מ-175 חומרים כימיים שמטרתם למנוע התלקחות אש ולצמצם את הנזקים שהיא גורמת. מעכבי בעירה המכילים ברום הם הנפוצים ביותר, בזכות מחירם הנמוך. נוהגים להוסיף את מעכבי הבעירה למוצרים שעשויים להתלקח, כמו מוצרי אלקטרוניקה, כבלים, שטיחים, וילונות, חומרי בנייה וכלי רכב.
פעילותה של בלום גם בתחום הציבורי הובילה לשינוי בחקיקה האמריקנית ולהוצאת מעכבי הבעירה האלה לפחות מחלק מהפריטים הנמצאים בשימוש יומיומי. לישראל היא הוזמנה על ידי קרן בריאות וסביבה, במטרה כאמור לתרום לשיח על התקן החדש ובתקווה אף לעצור אותו.
"מעכבי בעירה קשורים בהפחתת איי-קיו בילדים", אומרת ד"ר בלום בראיון ל-ynet, "בבעיות נוירולוגיות, בבעיות פוריות, בבעיות אנדוקרינולוגיות ובסרטן. ממשיכים להשתמש בהם כי לא תמיד הם גורמים לכל המחלות האלה, ומדובר בתהליכים שאורכים זמן רב. בחלק ממקרים הכימיקלים מעכבי הבעירה עוזרים למנוע נזקי שריפה מיידיים - ולא חושבים לעתיד".
התקן הנוגע לחומרי בעירה שונה כבר בארצות הברית, כאמור, ובריטניה עוברת תהליך דומה. דווקא בישראל יזמה הרשות הארצית לכיבוי והצלה את התקן החדש, מהלך שמשרד הבריאות מתנגד לו נחרצות.
"השינוי בתקן יגרום לחשיפה ממושכת של מבוגרים וילדים למעכבי הבעירה החשודים כמסרטנים", אמר בראיון קודם ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו.
יש חלופות לכימיקלים
בשל הלחץ הכבד שהופעל עם פרסום דבר התקן נדחה ביצועו כדי לבחון מחדש את הנושא. "הם חושבים שזאת דרך טובה להפחית נזקי שריפה", אומרת ד"ר בלום, "אבל האמת היא שיש חלופות אחרות, כמו התקנת גלאי עשן. בארצות הברית, למשל, מחויבים להתקין אותם. הם אמנם לא תמיד עובדים, אבל בישראל אין בכלל חובה להתקינם.
"ישראל נהנית משיעור נמוך של תמותה משריפות, והציבור צריך להבין את הנזקים שבהוספת הכימיקלים האלה. הם אולי יכולים לדחות את השריפה בכמה שניות, אבל היא עדיין מתרחשת - במחיר של נזק כבד בשל חשיפה ממושכת לחומרים.
"מחקרים רבים מראים קשר ישיר בין החשיפה לכימיקלים לקשיים בכניסה להריון, לאיי-קיו נמוך יותר בילדים ועוד".
הסכנה במעכבי הבעירה אינה רק בשל החשיפה המתמשכת, אלא כבר בעת השריפה הם מהווים סכנה מיידית: בזמן שריפה הם פולטים פחמן דו-חמצני, גזים רעילים ופיח, המובילים לרוב מקרי התמותה בעקבות שריפות בתוך מבנים.
ד"ר בלום נפגשת במהלך ביקורה בישראל עם שרת הבריאות יעל גרמן, עם יצרנים, עם גורמים בכבאות אש וגם עם קבוצות צרכנים בדיונים הפתוחים לציבור.
לפנייה לכתב/ת 
