האוצר: עלות צוק איתן - 6.5 מיליארד שקל

אמש (א') העבירה החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, למשרד הביטחון את ההערכה שלה בנוגע לעלויות המבצע, והיא נמוכה בכ-2.5 מליארד שקל מהערכת משרד הביטחון - 6.5 מיליארד שקל לעומת 9 מיליארד כפי שמעריכים במשרד הביטחון.

לכתבות נוספות בנושא תקציב הביטחון

• לפיד: מוכן לתוספות חד פעמיות, מתנגד להגדלה
• יעלון: עלות מבצע צוק איתן - 9 מיליארד שקל
• יעלון: אין מלחמות זולות, זה עולה מיליארדים
• נתניהו: מיליארדים לביטחון הצילו את הכלכלה
  

החשבת הכללית הפחיתה מהערכת העלות שעשה משרד הביטחון עלויות רבות שנוגעות לחזרה לכשירות של הכוחות, שבאוצר סברו כי יש לממנן מהתקציב השוטף של משרד הביטחון. כמוכן, הופחתו מהחישוב עלויות רבות של שעות טיסה שבאוצר טוענים כי חיל האוויר היה משלם עליהם גם אילולא היה מבצע.

יתר על כן, באוצר מתנגדים בשלב זה להעניק למערכת הביטחון שיפוי עבור כל העלויות של המבצע, גם על פי החישוב המופחת שנעשה באגף החשבת הכללית. עמדת משרד האוצר במשא ומתן על מימון המבצע, שמוצגת בימים אלה על ידי ראש אגף התקציבים אמיר לוי, היא שכפי שמשרד הביטחון ספג חלק מהעלויות של מבצע עמוד ענן, כך עליו לספוג חלק מהעלויות של מבצע צוק איתן, והתוספת לתקציב הביטחון צריכה להיות בהיקף של 4-5 מיליארד שקל בלבד.

בשלב זה, אם כן, משרד הביטחון דורש תוספות תקציב של 9 מיליארד שקל עבור מבצע צוק איתן ומשרד האוצר מוכן להעניק מחצית מזה. למרות המחלוקת העמוקה, נראה כי בכל מקרה עלויות המבצע ימומנו כבר בשנת 2014. עד כה העביר משרד האוצר 3 מיליארד שקל לביטחון בגין המבצע ובסעיף הרזרבה של תקציב המדינה יש עוד סכום של כ-6 מיליארד שקל שניתן לעשות בו שימוש על מנת לממן את עלויות הלחימה.

נתניהו: המיליארדים לביטחון הצילו את המשק 

אם כן, מדינת ישראל תוכל לממן את עלויות הלחימה בצוק איתן מבלי לפרוץ את מסגרת ההוצאה בתקציב ומבלי לחרוג מיעד הגירעון שקבעה לעצמה. עם זאת, למבצע צוק איתן יש השלכות עקיפות על הדיונים בנוגע לתקציב הביטחון בשנה הבאה, שעלולות להביא לחריגה ממסגרות התקציב.

במשרד הביטחון דורשים, עוד מלפני המבצע וללא קשר אליו, תוספת של 11 מיליארד שקל לבסיס התקציב ובמשרד האוצר מסכימים להעביר 2.5 מיליארד שקל בלבד. כל היקף הגידול בתקציב המדינה לשנה הבאה עומד על סכום של 8 מיליארד שקל בלבד. כלומר, כדי להעניק למשרד הביטחון את התוספת שדורשים בכיריו, יש לפרוץ את תקרת ההוצאה התקציב ב-3 מיליארד שקל לפחות ולבטל את כל התוספות שהובטחו למשרדים אזרחיים כמו משרד הכלכלה, התחבורה, החינוך, הרווחה והבריאות.

כמו כן, הממשלה תצטרך לקבוע יעד גירעון גבוה במיוחד של כ-3.5% תוצר או להעלות מסים בהיקף של 5 מיליארד שקל כדי לממן את התוספת לביטחון. בימים האחרונים מתנהלים מגעים בין באוצר לביטחון סביב התקציב לשנה הבאה ועד כה התקיימו שלוש פגישות בנוכחות ראש הממשלה אך ללא תוצאה.

על רקע המחלוקת סביב תקציב הביטחון אמר אתמול ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "המיליארדים שהשקענו בביטחון הצילו את מדינת ישראל כלכלית. אנו זקוקים להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון במיליארדים רבים".

נתניהו עקץ את לפיד ואמר: "מדינת ישראל זקוקה לתקציב אחראי שייתן מענה לצרכים ביטחוניים ולא ידרדר אותנו". הוא הוסיף: "אנחנו צריכים כסף לכיפות ברזל ולהתמודד עם דאעש במזרח, עם חיזבאללה ואל קעידה בצפון ועם חמאס בדרום. מיליארדים שהושקעו בגדר (עם מצרים, ג"מ) בלמו כליל מסתננים וג'יהדיסטים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אלמלא השקענו אז".