בזכות האינטרנט: יותר עובדים מתאגדים
יותר ויותר עובדים בוחרים להתאגד מתחת לאף של המעסיקים בענפים שזה לא היה מקובל בהם בעבר, כמו היי-טק, רשתות מזון, לשכת עורכי הדין ועובדי קבלן. מדוע זה קורה ואילו הישגים הם כבר הספיקו לרשום?
לאחר קרוב ל-20 שנים שחונות לארגוני העובדים ויחסי העבודה הקיבוציים, עושה רושם שחלה התעוררות מבורכות בתחום. בשנים האחרונות אנו עדים לכמה מגמות, שאינן מבשרות אמנם את אביב האיגודים המקצועיים, אך מלמדות על כמה שינויים משמעותיים המתחוללים ביחסי העבודה בישראל.
לכתבות נוספות בערוץ קריירה:
ההנחה הבסיסית לאורך שנים היתה, שהתארגנות עובדים היא פועל יוצא של המהפכה התעשייתית. הכר הנוח להתארגנות היו במשך עשרות בשנים אותן תעשיות הקרויות "מסורתיות" עתירות עבודה, בהן קיים ריכוז של מאות ואלפי עובדים במפעל אחד, שאפשר פעילות איגודים מקצועיים.
בעידן הפוסט-תעשייתי של ימינו, בו תעשיות אלה העתיקו כתובת למזרח הרחוק ודרום מזרח אסיה, הבסיס המסורתי להתארגנות נחלש במידה רבה. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות גוברת התופעה של התארגנות עובדים במטרה לחתום על הסכמי עבודה קיבוציים, ואכן - אנו עדים למספר גדל של הסכמים קיבוציים שנחתמו בענפים שונים ומגוונים.
ענפים חדשים מתאגדים
מתחת לאפנו התפתחה מגמה מעניינת מאוד, שמייחדת חלק גדול מהסכמים אלה: העובדה שמדובר בתחומים אשר בעבר היו מחוץ למסגרת יחסי העבודה הקיבוציים. כך למשל חברות תקשורת, רשתות מזון, עובדי קבלן, עוזרים פרלמנטאריים, מנחי האוניברסיטה הפתוחה ואף בחברות היי-טק, דוגמת נס.
מכאן עולה השאלה המתבקשת הדורשת הסבר: כיצד קורה שענפים, אופיינו בעבר בהיעדר ארגוני עובדים והסכמים קיבוציים, נכנסים יותר ויותר למסגרת הקיבוצית? הסיבה נעוצה בהתרחשויות בעולם הסייבר והרשתות החברתיות כיום: כבר אין צורך בריכוזי עובדים במקומות העבודה, את מלאכת ההתארגנות יעשו בהצלחה רבה הרשתות החברתיות כמעבירת מידע במהירות עצומה וללא הגבלה.
על רקע זה עובדים מתארגנים במקרים רבים מתחת לרדאר של המעסיק. כך התאפשרה התארגנות של נוער רשתות המזון - השולטים ברזי הסייבר, של עובדי חברות התקשורת, של עובדים בגופים אקדמיים ואף בחברות הביטוח - שחזרו לעידן ההסכמים הקיבוציים.
כנראה שזו ההתפתחות המשמעותית ביותר: "התארגנות אלקטרונית – חברתית". למעשה, ההתארגנות ברשת הפקיעה במידה רבה מהמעסיקים את היכולת לטרפד אותה בשלביה הראשוניים וסיפקה יתרון בלתי מבוטל לעובדים הרוצים להתארגן.
תחרות בין ארגוני העובדים
סיבה נוספת שיכולה להסביר את המגמה, קשורה דווקא לאיגודים המקצועיים עצמם ולא לעובדים. בשלוש השנים האחרונות מסתמנת תחרות בין איגודים מקצועיים על ליבם של ארגוני עובדים וחתימה על הסכמי עבודה קיבוציים.
אמנם ברוב מקומות העבודה החדשים, ההתארגנות היא בזיקה להסתדרות החדשה - הארגון הכי ותיק למעשה, אך יש ארגונים בהם העובדים החליטו להקים ועדים בזיקה לארגון "כוח לעובדים" או להסתדרות העובדים הלאומית. אין ספק שפוטנציאל ההתארגנות במסגרת מתחרה מעודדת כל איגוד להגביר את מאמציו לגייס עובדים ולחתום בשמם על הסכמי עבודה קיבוציים.
שתי התופעות הללו בעלות השפעה דרמטית על יחסי העבודה בישראל, יכולות להוביל לאיזון ביחסי הכוח בין המעסיקים לעובדים ולצמצם במידה רבה את הפערים ביניהם. אם התרגלנו לכך שעיקר הכוח נתון בידי המעסיקים - אנו רואים כי עובדים מענפים שונים במשק מסרבים להיות אסקופה נדרסת ודורשים להיות השולטים בגורל תנאיהם ועתידם בשוק העבודה.
הישגים בשטח
ההישג הגדול של התארגנות עובדים היא ביכולת שהיא מעניקה להם לנהל משא ומתן ולחתום על הסכם קיבוצי, שיבטיח שמירה על תנאי עבודתם ועל זכויותיהם. כך למשל, אם תנאי ההעסקה של עובד היו נקבעים במסגרת חוזה אישי - ההתעוררות של התארגנויות עובדים טרפה את הקלפים ואפשרה לעובדים לחתם על הסכם קיבוצי עם המעסיק. הסכם כזה יוצר יותר שוויון בין הצדדים, מאפשר הגנה על זכויות מינימום המעוגנות בחוקים וגם מוביל לשיפור תנאי העבודה והשכר באמצעות משא ומתן.
כך היה לאחרונה במספר מקרים בישראל, דוגמת חברת פלאפון, שבעקבות התארגנות העובדים נחתם ההסכם הקיבוצי הראשון בענף הסלולר בו נקבע כי העובדים יקבלו תוספות שכר, מענק חתימה על ההסכם וקרנות השתלמות. עוד נקבע שלאחר תקופת ניסיון של 3 שנים, תינתן קביעות ואחוז העובדים הקבועים לא ייפול מ- 50, פיטורי עובדים יעשו רק בהסכמת הועד ובמקרה של פיטורי ייעול, לוועד תהיה זכות וטו על 20% מהפיטורין.
גם בהסכם הקיבוצי שחתמה חברת כלל ביטוח עם עובדיה נקבע, כי במהלך שלוש שנים יינתנו לעובדים תוספות שכר בשיעור של 18-20%, יינתן מענק חתימה, קרן השתלמות, העלאת הפרשות לפנסיה, בונוס שנתי בגין רווחיות. כמו כן, נקבע גם תהליך המכביד על פיטורי עובדים במסגרתו יידרשו שתי המלצות של ממונים לצורך פיטורין.
דוגמאות נוספות ניתן לראות גם בהסכם הקיבוצי שנחתם עם לשכת עורכי הדין, במסגרתו נקבעו תוספות שכר ריאליות, אפיקי קידום והטבות לאמהות עובדות, ובהסכם העבודה הקיבוצי של עובדי אגד תעבורה בו נתנו לעובדים תוספות שכר בשיעור של 10%, מענקים שונים וגם קרן השתלמות ונקבעו תהליכי פיטורין בהסכמת ועד העובדים.
כל המקרים האלה מוכיחים כי בכוחן של התארגנויות עובדים לשפר את מעמד העובדים לאין שיעור. אין ספק שהמעבר ליחסי עבודה קיבוציים מחזק את העובדים, מונע פיטורין שרירותיים ופעולות לא הוגנות ואף פוגעניות מצד המעביד ותורם לחיזוק הצדק החברתי שהפך בשנים האחרונות למוטיב מרכזי בשיח החברתי והכלכלי בישראל.
בימים ד'-ה' (17-18 בספטמבר) יתקיים כנס בינלאומי שיעסוק בשאלה - "כיצד יכולה מערכת יחסי העבודה לתרום לצמצום אי השוויון בהכנסות?". הכנס יתקיים בשיתוף ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) והאגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה במלון קראון פלזה, ת"א. ההשתתפות בכנס ללא תשלום ומותנית ברישום מראש דרך מזכירות האגודה בטלפון: 03-5757866.
הכותב הוא מהאגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה
לפנייה לכתב/ת 
