מזיע לכם: יו-2 מתאמצים להיות מעודכנים
באלבום החדש של U2 ישנם כל המרכיבים הקבועים: רוק איצטדיונים, הגיטרה של דה אדג', ומשפטי הקלישאה של בונו. רק שהפעם, זה ממש לא עובד. גם לא המאמץ שלהם להיות מעודכנים באייפון 6. עמי פרידמן לא התרשם
יו-2 מדברים על יצירת האלבום החדש
באופן מעניין, בראיונות שהעניק טרום יציאת האלבום ניכר היה שבונו עצמו מודע לשאלת הרלוונטיות של הלהקה שלו עם השנים שעוברות, בעיקר נוכח התגובה הפושרת לה זכה "No Line On The Horizon", אלבומה האחרון מלפני חמש שנים וחצי. ולכן נדמה היה שהאלבום החדש של יו-2 "Songs Of Innocence" (הערה צינית במקרה הטוב, או סתם טייטל לאונרד כהני במקרה הרע) יהיה מהורהר יותר, אולי אפילו קצת עניו וחסר ביטחון. בטח כשלוקחים בחשבון שהמפיק שחתום עליו הוא דיינג'ר מאוס.
ואז "שירי תמימות" יצא בהפתעה בסוף השבוע האחרון, במהלך מסיבת העיתונאים של "אפל", ממש בצמוד להכרזה על אייפון 6 החדש. בונו וטים קוק הודיעו באופן חגיגי על האפשרות להורדה של האלבום באופן בלעדי באייטיונז (עד אמצע אוקטובר), והכריזו על "השקת האלבום הגדולה ביותר בכל הזמנים".
"The Mircale (Of Joey Ramone)"
מצד אחד אי אפשר היה מעולם להאשים את יו-2 בחוסר הבנה של רוח הזמנים, לפחות ברמה הטכנולוגית והיח"צנית. זוכרים את תקרית מטאליקה ונאפסטר שפתחה את שנות האלפיים והבהירה למוזיקאי העולם לאן הטכנולוגיה לוקחת את הקו המקצועי בו בחרו? מבחינה שיווקית, יו-2 תמיד השכילה לעטוף את המוצר שלה באריזה הנכונה, שתגרום לה להרגיש כמו הדבר הכי מעודכן במוזיקה היום. ע"ע סיבוב ההופעות של "זורופה" שעסק כולו בעידן הטלוויזיה הרב-ערוצית (בזמנים שהבשורה הגדולה היתה ערוץ המסך המפוצל של הכבלים). כעת היא עשתה זאת עם אפל, ועוד העניקה את אלבומה במתנה ל-500 מיליון לקוחות אפל. מגניב, נכון?
לא בדיוק. יו-2 אמנם הבינה שהקטע החדש במוזיקה הוא להוציא אותה בהפתעה (כפי שעשו רדיוהד וביונסה, למשל), אבל על הדרך עיצבנה לא מעט לקוחות אפל, שמחו על האונס המוזיקלי, עת חדר האלבום לחשבון האייטיונז שלהם - בין אם ביקשו זאת ובין אם לאו. הבוקר (ג') ניכר שגם אפל הבינה שלכפות את בונו על משתמשיה זה צעד פולשני מדי, והוציאה כלי רשמי להסרת האלבום מהמכשיר. לו היה ההרכב נאמן באמת לרוח הזמנים, הוא היה מוציא את האלבום עצמאית ומעניק אותו להורדה עבור כל חובבי המוזיקה באשר הם.
מי אתם ומה אתם עושים באייפד שלי?
אבל מערך יח"צ בצד ומוזיקה לפנים, והשאלה האמיתית שנשאלת עם יציאת אלבומה ה-13 של הרביעייה מדבלין היא - מה עם השירים? ובכן, מחורבנים, תודה ששאלתם. למעשה, מה שהיה אמור להיות "האלבום האישי ביותר של יו-2", זה שחוזר אל ילדותם ומושפע מדיוויד בואי, ג'וי דיוויז'ן, הראמונס וקרפטוורק, נשמע באופן מחשיד כמו עוד אלבום פוסט מילניום של יו-2.
למען הסר ספק: כותב שורות אלו אינו נמנה עם מכפישיהם הסדרתיים של יו-2, ולמעשה (בניגוד מוחלט לחוקי חובב המוזיקה העילאי והמתנשא) הוא אף חיבב כמה אלבומים שיצאו דרומה ל-"אכטונג בייבי", וגם אם לא ראה בהם מוצר אחיד או הכרחי בכל ספריית אלבומים, אפשר היה לזהות בהם 4-5 (ולעתים אף יותר) שירים גדולים וטובים.
האלבום החדש של יו-2 מורכב מאותם חומרים שמילאו את קודמיו בשנים האחרונות, אלא שמשום מה הפעם זה לא עובד. כן, זו אותה גיטרה של דה אדג' ועדיין מדובר ברוק אצטדיונים מהסוג שיו-2 היו שותפים להמצאתו וקולדפליי שכללו לכדי שלמות. אבל משהו פשוט לא עובד שם הפעם. או במילים אחרות - התבנית אותה תבנית, אבל השירים לא ממש יפים. ועוד לא הגענו לליריקה הבעייתית ולשלל ההרמות להנחתה שמספק בונו, כותב הקלישאות הסדרתי. אם בעבר הקלישאות הללו עשו הגיון כלשהו, הרי שבאלבום החדש המשפטים נשמעים כאילו כותבם חווה שבץ מוחי, בעודו משתמש במכשיר הבונו-מטור.
"האם אנחנו כל כך חסרי אונים אל מול הזמנים?", הוא שואל ב-"Every Breaking Wave", "לדעת את הטריקים של עצמך, ובכן זה הדבר הכי קשה שתעשה" הוא שר ב-"This Is Where You Can Reach Me Now" (מה שתואר על ידו כלא פחות מ"מחווה לקלאש"). גם הנסיונות של בונו לצאת באמירה כוללת על רוח הזמנים, כפי שהוא מנסה לעשות ב-"Iris" ("כל
אחד הוא כוכב בזמננו". יופי, אולי פשוט תקרא לשיר סלפי ונגמור עם זה?) נופלות על הפרצוף, בטח כשהן מגובות בחרוזים מעדות A heart that is Broken is A heart that is open. לב שבור הוא לב שלם, זוכרים?
מכאן שהאלבום החדש של יו-2 הוא למעשה כניסה מדויקת לשלב הבא של הקריירה שלה. היא כבר מזמן לא להקת הפאנק החתרנית שהיתה בתחילת דרכה, זה כבר ברור, וכעת נראה שגם כיצרנית להיטי פופ-גיטרות איבדה את היכולת להוציא שיר אחד ראוי - ומייצרת בעיקר שירים שנשמעים כמו שיר אחד ארוך, מייגע ולא מעניין במיוחד.
כשחושבים על זה, ובאנלוגיה על ההבנה הרופפת שלהם את רוח התקופה, אולי "שירי תמימות" הוא הטייטל הכי פחות ראוי לאלבום כזה. אלבום שיוצא בצמוד למוצר חדש של "אפל", החברה ההיא עם התפוח. הרקוב.
לפנייה לכתב/ת 
