קרב ירושה: הילדים ניצחו את הידועה בציבור
עובדת זרה מהונגריה טענה שמגיע לה נתח מהירושה של בן זוגה הישראלי. אבל בית המשפט פסק שלפני מותו הוא חיפש קשרים עם אחרות
עובדת זרה מהונגריה תבעה לקבל חלק מהירושה של בן זוגה הישראלי שהלך לעולמו, והגיעה להליך משפטי מול ילדיו. בית המשפט קבע שאף שאכן חלקה את חייה עם המנוח לתקופה מסוימת, לקראת מותו הם לא הוכיחו נאמנות האחד לשנייה,
ולכן הירושה תעבור לילדיו בלבד.
ילדיו הגישו בקשה לצו ירושה, וכשהיא הבינה שהיא עלולה לא לקבל דבר, היא הגישה התנגדות בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. לטענתה, היא זכאית לנתח מנכסי המנוח כמי שהייתה זוגתו טרם מותו. לדבריה הם תכננו להינשא, ובזמן ששהתה בחו"ל הם היו מדברים בטלפון כל יום.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- זוג אמהות: הוכרה הורות של שתיהן ללא אימוץ
- מתי ניתן לתבוע על מום מולד שנובע מרשלנות?
- צפת: נאסרה בניית בית פרטי שיסתיר את הנוף
- גם בית משפט קבע: רבנות איננה תואר ראשון
ב-2005 הכירה האישה את בן זוגה הישראלי, ואף קיבלה בשל כך אשרת שהייה ממושכת בארץ. באוקטובר 2008 היא חזרה למולדתה ושם נשארה עד יולי 2009. חודשיים אחרי שובה לישראל נפטר בן זוגה.
קרב הירושה
כרוניקה של ניצול קשיש: עלילות מזייפי צוואות
עו"ד דריה כנף
הייתכן שרחל השאירה מאות מיליונים למנקה שלטי חוצות שבקושי הכירה? ואיך קרה שרוחמה הורישה את רכושה רק לאחד מתשעת ילדיה? סיפורי ירושות
היא הוספה שלאחר מות בן זוגה שילמו לה ילדיו סכום כסף תמורת ויתור על זכויותיה כידועה בציבור, מה שמעיד על כך שהם ראו בה בת זוגו. לדבריה, גם המנוח רצה שהיא תקבל את הירושה כבת זוגו, ולראיה העובדה שלא ערך עמה הסכם ממון וגם לא הורה על נישולה מזכויותיה באמצעות צוואה.
ילדי המנוח הציגו תמונה אחרת לגמרי. לטענתם, הקשר של אביהם עם האישה היה קצר, לא יציב ומלווה במריבות ופרידות רבות. לטענתם, הם אפילו לא יכלו לתקשר ביניהם, שכן המנוח לא דיבר הונגרית, היא לא דיברה עברית ושניהם לא ידעו אנגלית. לטענתם, האישה טסה להונגריה לאחר שנפרדו באופן סופי, ואביהם אף נרשם לאתרי הכרויות והחל במערכת יחסים עם אישה אחרת.
את עניין הפיצוי הם הסבירו בכך שטענו כי הייתה זו "מתנת פרידה", מעשה יפה שיותיר בה זיכרון טוב ונעים על המנוח ומשפחתו, ותו לא.
לא היה נאמן
השופט דניאל טפרברג קיבל את טענת האישה שהייתה בת זוגו של המנוחה טרם חזרתה לחו"ל: הם ניהלו משק בית משותף, אירחו אורחים והמנוח הציג אותה לכולם כבת זוגו. אולם מצב זה השתנה כשהאישה עזבה לחו"ל, אז המנוח ניתק את מערכת היחסים באופן סופי וחיפש קשרים עם אחרות.
בתקופה זו, ציין השופט טפרברג, המנוח לא היה נאמן לה ולכן האישה לא הוכיחה נאמנות וקשירת גורל, כפי שמתחייב כשמבקשים להוכיח מעמד של ידועים בציבור.
השופט הוסיף שעם שובה של האישה לארץ חזרו השניים לתקופת ניסיון קצרה בלבד, וגם אם דיברו על חתונה – הרי שבסופו של דבר היא לא יצאה לפועל ואין בכך כל ראיה לקיום חיי משפחה.
העובדה שהמשיבים נתנו לאישה כסף, פסק השופט טפרברג, אינה מקנה לה מעמד של ידועה בציבור, ובכל מקרה נראה כי המנוח עצמו לא ראה בה כיורשת שלו. משכך, השופט קיבל את בקשת המשיבים לצו ירושה וחייב את האישה בהוצאות של 7,500 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המתנגדת: עו"ד סטיבן לונטאי
- ב"כ המשיבים: עו"ד אפרת ראובני
- עו"ד איל בר לב עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
פורסם לראשונה 16/09/2014 20:32
מומלצים