מורה הודחה מתפקידה בשל היותה אישה - ותפוצה

מורה בבית ספר חרדי תקבל פיצוי של 80 אלף שקלים מהרשת החינוכית וממנהל בית הספר בו עבדה בשל אפליה על רקע מינה. כך פסק בשבוע שעבר בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע.

• פיצוי של 27 אלף ש' לעובדת קבלן על אפליה
• רוב התלונות על אפליה - של נשים בהריון
• "הסיכוי של אישה הרה להתקבל לעבודה אפסי"
  

האישה, תושבת הדרום, הועסקה כסגנית מנהל בית הספר. בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד חנוך רובין ואנג'ל גולדברג ממערך האכיפה של שדולת הנשים בישראל, טענה כי מנהל בית הספר בו עבדה ביקש להעבירה מתפקידה מתוקף היותה אישה ודרשה לפצות אותה בגין אפלייתה על רקע מינה והטרדה מינית.

לטענתה, בשנת 2008 הודיע לה המנהל כי בכוונתו להפסיק את העסקתה כסגנית בטענה כי תפקודה לקוי. המפקחת סירבה להפסיק את העסקתה, ולכן פנה המנהל לרב ב', מנכ"ל הרשת, והוחלט שלא לשבץ אותה בתפקיד.

השניים זומנו לבירור בפני רבנים, כאשר אחד מהם קבע כי חל איסור על הרשת לאפשר למנהל לעבוד לצד נשים, וכי עליהם ליצור את התנאים המתאימים לכך על ידי הפרדת בית הספר לאגף בנים ובנות, אך הדבר לא התממש. לטענת התובעת, המנהל אמר לה כי נוכחותה בעבודה "מעמידה אותו בניסיון", העשוי להכשילו ברמה האישית-מוסרית ולכן הוא נאלץ להעבירה מתפקידה.

נציבות שוויון הזדמנויות: התייחסות כאל אוביקט מיני

הרשת הכחישה כי התובעת הופלתה מחמת מינה וכי תנאי עבודתה הורעו. לדברי באי כוחה של הרשת, המשך קיומו של בית הספר חייב את המשך עבודתו של המנהל והיות שנדרשה הפרדה בין השניים, הוחלט שהתובעת תעבור לעבודה אחרת בלי פגיעה במעמדה ושכרה.

עוד ציינו, כי המנהל ביקש להימנע ממעשה של הטרדה מינית ושלא להעמידו בניסיון, מתוך רצון כן שלא להטריד אותה. לפיכך נטען, כי טענתה כי הוטרדה מינית נגוע בחוסר תום לב. לטענת המנהל, התנהלותה של התובעת הייתה לקויה והיא אף ניסתה לארגן לו מסיבת יום הולדת, דבר שלא ייעשה בקהילה חרדית ופגע ברגשותיה של אשתו.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה התייצבה אף היא כצד בהליך, ויוצגה ע"י הנציבה האזורית בירושלים והדרום עו"ד אינה דויד סולטנוביץ. לטענתם, עמדת הרשת מתייחסת אל התובעת כאובייקט מיני ונותנת לגיטימיות בלתי מסוייגת לכאורה לביטוי יצרו המיני של מנהל בית הספר, תוך פגיעה במעמדה של התובעת כדי להגן עליה כביכול מפני פגיעה מינית מצידו.

בפסק הדין, שניתן על ידי השופטת יעל אנגלברג שהם, קיבל בית הדין את מרבית טיעוני התובעת וקבע כי לא נפל דופי בהתנהלותה. עוד נקבע, כי הרשת פעלה תוך אפלייתה והמנהל פעל בחוסר תום לב, אך לא הוכחו מעשים העולים לכדי הטרדה מינית.

לבסוף נקבע, כי על הרשת לשלם לתובעת 50 אלף שקלים בגין הפרת הוראות חוק השוויון והפרת זכות השימוע ועוגמת הנפש, ואילו על המנהל לפצותה בסך 30 אלף שקלים. בנוסף, הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת ביחד ולחוד, בסך 20 אלף שקלים.