נחשף "יוסי", המרגל נגד יהודי ארגנטינה בימי הטרור
20 שנה אחרי הפיגוע הקשה בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, בספר חדש מתאר קצין במודיעין המשטרתי בארגנטינה מדוע חששו השלטונות מהיהודים, כיצד הושתל ואיך חיזר אחרי מפעילתו והכיר את אשתו (שעבדה בהמשך בשגרירות). הפצעים שוב נפתחים
ספר חדש שהתפרסם באחרונה בארגנטינה על הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס מגלה כי משטרת ארגנטינה הפעילה מרגל בקהילה, שגם עמד בקשר עם שגרירות ישראל ואף היה נשוי לעובדת מקומית בשגרירות. ה"מרגל", ששם הקוד שלו היה "יוסי", גילה בראיון למחבר הספר כי מידע שהעביר לרשויות בארגנטינה שימש את המפגעים.
הפיגוע בבניין הקהילה היהודית (אמי"א) אירע ב-18 ביולי 1994. מחבל לבנוני פוצץ מטען נפץ שהוטמן במכונית תופת, רצח 85 איש ופצע 330. היה זה אחד משני פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות, בין פעולות הטרור הקשות שנרשמו על אדמת ארגנטינה. חיזבאללה, אף שלא לקח אחריות לפיגוע, טען כי הוא בוצע בתגובה לחיסולו של מזכ"ל הארגון עבאס מוסאווי בידי צה"ל בפברואר 1992. על פי חקירת המוסד סוכל פיגוע שלישי, מכיוון שאיראן וחיזבאללה חששו שהביון הישראלי עלה על עקבותיהם.
באחרונה פורסם בארגנטינה ספר מאת הפובליציסט גבריאל לבינאס שחקר את הפיגוע בבניין אמי"א. בספר "תחת ההריסות" טוען לבינאס שבשנים שקדמו לפיגוע, במהלך האירועים וגם לאחריהם, הפעילה המשטרה מרגל בקהילה היהודית, אשר גם היה בקשר עם שגרירות ישראל בבואנוס איירס.
חוזה לופז, קצין במודיעין המשטרתי, הושתל בקהילה היהודית וריגל אחריה בשנים 2000-1986, כאשר מילא תפקידים בכירים בארגונים הקהילתיים בתחום הביטחון ודיווח על פעילותו למפקדיו במשטרה. הקצין, שהיה נשוי למזכירתו של הקונסול בשגרירות ישראל, אמר כי הוא משוכנע שהמידע שהעביר שימש את המפגעים נגד אמי"א ומשום כך זכה להיכלל בתוכנית להגנת עדים של משרד המשפטים.
האיש, ששם משפחתו השני "פרץ", רואיין על ידי לבינאס ואמר כי מנוע של מכונית הושתל בין ההריסות של האמי"א על מנת שיחשבו שמכונית תופת התפוצצה בתוך המבנה - חשד שנשלל על ידי החוקרים. פרץ, ששם הקוד המחרתי שלו היה "יוסי", סיפר כי בשנת 1986 הורו לו מפקדיו לחדור לקהילה היהודית כדי לבחון קשרים עם ארגוני שמאל במזרח התיכון וכדי לבדוק אם יש ממש ב"תוכנית האנדינית" שרבים האמינו בה ולפיה קיימת אסטרטגיה ציונית להשתלט על ארגנטינה, דרך השתלטות על פטגוניה (חבל הארץ שבדרומה).
פרץ התכונן, למד עברית במשך שלוש שנים, קרא והשתתף בקורסים - לרבות בנושאי מלחמה באנטישמיות וביטחון - וסיפור הכיסוי שלו היה שהוא יהודי שרוצה לעלות לארץ. המפעילה שלו, כך סיפר, הייתה קצינת משטרה בשם לאורה, כבת 40, והכיסוי שלה היה עיתונאית. לה הוא היה מדווח.
מפגשיהם התקיימו בברים והוא חיזר אחריה במרץ, לדבריו, כחלק מההתחזות. בקהילה הוא יצר קשרים חברתיים ואף יצא עם שלוש בנות יהודיות (בנפרד), דבר שהעמיד בסכנה את סיפור הכיסוי שלו. באופן כזה הכיר את מי שהייתה לאשתו בשנת 1993 - אליסיה לטציקי. אולם השניים התגרשו זמן רב לפני שאליסיה החלה לעבוד בשגרירות כמזכירת הציר.
ב-1993 היה "יוסי" אחראי על האירועים בהסתדרות הציונית של ארגנטינה, וגם על הביטחון. בתקופות שונות היה גם אחראי על הביטחון באמי"א, באחד מבתי הספר היהודיים ובמרכז הקהילתי. כמו כן היה מעורב בתוכניות לשיפוץ האמי"א בשנים 1993-1992 ומסר למפעיליו העתקים של התוכניות והתרשימים.
פרץ אמר כי לא עלו חשדות נגד הארגון, אולם הוא יודע, בהסתמכו על הקורסים נגד טרור שעבר,
כי המידע שהעביר שימש בסיס לביצוע הפיגוע נגד בניין הקהילה וכי ידוע לו שעד היום מועברות ידיעות מודיעיניות למשטרה.
שגרירת ישראל בארגנטינה דורית שביט דיווחה למשרד החוץ בירושלים כי בעקבות הגילויים בספר, הוגשו כמה בקשות לפתוח בחקירה בשל הפרת החוק נגד ריגול פנימי. גם השרה לביטחון פנים בארגנטינה באותה תקופה, נילדה גארה, נחקרה, שכן פרץ אמר כי דיווח לה על כל פעולותיו.
לנוכח דברי פרץ, הוסמך החוקר המיוחד של הפיגוע באמי"א, ד"ר אלברטו ניסמן, לבדוק את הארכיונים של המודיעין המשטרתי הקשורים לפעילות הריגול של "יוסי". שביט מציינת כי פרץ נהנה ממעמד של עד מוגן על ידי המדינה, אך נבדק אם הנתונים שמסר אמנם סייעו לפיגוע.
לפנייה לכתב/ת 
