מטייחים את צוק איתן

בשבוע שעבר פורסם כי הפרקליטות הצבאית מתכוונת לבדוק 99 אירועים מהלחימה במהלך "מבצע צוק איתן". באותו היום קיבלנו במרכז עדאלה תשובות לחלק מהפניות שלנו לרשויות, בהן ביקשנו פתיחה בחקירה פלילית ועצמאית של אירועים מסוימים. לכאורה, ניתן לתהות מדוע יש צורך בוועדת חקירה בינלאומית שהוקמה על-ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם אם ישראל מקיימת חקירות מטעמה?

עוד בערוץ הדעות של ynet

אני סרבן למען הדמוקרטיה / רס"ן ש', מסרבני 8200

התשובות שהתקבלו מהפרקליטות הצבאית ממחישות ומאוששות את הטענה שארגוני זכויות האדם חוזרים ומדגישים לפיה החקירות המבוצעות אינן תואמות את הסטנדרטים שנקבעו במשפט הבינלאומי ההומניטרי המחייב את מדינת ישראל בעת לחימה. על כן, כל בדיקה שכזו המובילה לפתיחה בחקירה או שנסגרת ללא פתיחה בחקירה לוקה בפגמים ונטולת לגיטימיות משפטית.

לצורך מילוי אחר חובת החקירה לפי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, על החקירה להיות עצמאית, מקצועית, שקופה, יסודית ונעדרת משוא פנים. מנגנוני החקירה שהונהגו עד כה על ידי הצבא לא ענו על קריטריונים אלה ואכן ביקורת על כך נמתחה על ידי ועדת טירקל שהמליצה על אימוץ מספר צעדים שנועדו לשנות ולשפר את מערך החקירה לצורך התאמתו לדרישות המשפט הבינלאומי. המלצות אלה טרם יושמו על ידי המדינה.

אמנם הרשויות הרלוונטיות מנסות להבטיח שחלו שינויים בגופים המבצעים את החקירות לעומת מלחמות קודמות, אבל עדיין מדובר ביישום חלקי בלבד של המלצות ועדת טירקל. כך למשל, למרות שוועדת טירקל המליצה על הקמת מנגנון חקירה עצמאי שאינו קשור לצבא, עדיין הגוף החוקר הוא אותו גוף לא עצמאי שכפוף לצבא. כמו כן, למרות שהוועדה המליצה על פרסום נורמות משפטיות ופליליות בדמות חוק על מנת להסדיר את האיסורים על פי דיני הלחימה ולהטמיע אותם - טרם אושרו חוק ונורמות משפטיות שכאלו. הוועדה גם המליצה על קביעת מועד ספציפי ומהיר לבדיקת האירועים שמהם עולה חשד להפרה חמורה של דיני הלחימה ואילו פרק זמן זה טרם נקבע.

יתרה מכך, הליך הבדיקה עצמו אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים. ועדת טירקל המליצה על הליך הערכה עובדתי הכולל תשאול של מתלוננים ושל עדים שאינם חיילים ועל תיעוד של החקירה והבירור. ואולם, לפי התשובות שקיבלנו, כל החומר וכל העדויות שהיו בפני גוף בירור הן בבחינת חומר חסוי. לחיסיון חומר הראיות יש השלכות לא רק על קיומה של חקירה שקופה ועצמאית, אלא שהוא מאיין לחלוטין את הרציונל שמאחורי חקירה. מטבע הדברים היא אמורה לבחון את הגרסאות של כל הצדדים המעורבים באופן יסודי ועמוק. חיסיון חומר הראיות המצוי בפני גוף הבירור סותר המלצה נוספת של ועדת טירקל בנוגע להחלת חוק נפגעי זכויות עבירה שמטרתו קביעת זכויות נפגע העבירה והגנה על כבודו. אחד האמצעים לממש את מטרת החוק הוא קביעת הזכות של הקורבן לקבל מידע על אודות ההליך הפלילי והזכות להיות נוכח בדיון שנערך בדלתיים סגורות בהליך הפלילי.

גם ההמלצה המטילה חובת הנמקה במיוחד בעת סגירת תיק אינה מיושמת. ההנמקות הסתמיות והבלתי מפורטות שהתקבלו על סגירת חלק מהתיקים רק מחדדות את העובדה שהחקירות אינן תואמות את המשפט הבינלאומי ואף לא את המלצות ועדת טירקל. כך למשל, ההסבר שניתן בתשובה לפנייה בנוגע לתקיפת בית משפחת קוארע בחאן יונס, שבה נהרגו שמונה אזרחים בהם שישה ילדים ונפצעו 25 נוספים, הוא שלא ניתן היה לשנות את מסלולה של הפצצה שכבר נורתה למרות שנחזו מספר אנשים בשטח ההתקפה. מספרם הרב של הבלתי מעורבים שנהרגו בהתקפה זו והפגיעה הבלתי מידתית באזרחים העלו חשד להפרה חמורה לכאורה של דיני הלחימה, ולמרות זאת נסגר התיק.

עו"ד סאוסן זהר, מנכ"לית בפועל של המרכז המשפטי עדאלה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il