בג"ץ: תלמידים חרדים ימשיכו לא ללמוד ליבה
ברוב של שבעה מול שניים דחו שופטי העליון עתירה שדרשה לבטל חוק שמקנה פטור מלימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים. הנשיא גרוניס: "העתירה הוגשה בלא תשתית עובדתית מספיקה ולא הוכיחה פגיעה בזכות חוקתית"
בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, דחה היום (ד') עתירה שדרשה לבטל חוק המקנה פטור מלימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים שלומדים בהם תלמידי כיתות ט' עד י"ב – מוסדות לימוד המכונים "ישיבות קטנות".
העתירה, שנדחתה ברוב של שבעה שופטים נגד שניים, הוגשה בשנת 2010 על ידי שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין, ראש אכ"א לשעבר ח"כ אלעזר שטרן ופרופסור אוריאל רייכמן, בטענה שהחוק אינו חוקתי, שכן הפטור מלימודי הליבה פוגע ביכולת ההשתלבות של ילדים חרדיים בחברה ושוק העבודה ועל כן פוגע בזכויותיהם החוקתיות בדבר כבוד האדם וחופש העיסוק.
ההחלטה נפרסה על פני 182 עמודים. בדעת הרוב היו נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור, והשופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. בדעת המיעוט היו השופטת בדימוס עדנה ארבל והשופט סלים ג'ובראן.
בהתאם לחוק, מוסדות הלימוד החרדיים יהיו פטורים מלימודי הליבה ועם זאת יתוקצבו בשיעור של 60% מדמי תקצוב שתלמידים הלומדים במוסדות חינוך על-יסודיים עיוניים מקבלים.
נשיא בית המשפט העליון גרוניס כתב בהחלטתו כי "העתירה שלפנינו הוגשה בלא תשתית עובדתית מספיקה. טענתם של העותרים היא כי מתן הפטור מתוכנית הליבה לישיבות קטנות, בכיתות ט' עד י"ב, אינו חוקתי. אולם, העותרים לא הציגו בפנינו תוכנית זו כדי שנוכל לקבוע כי אכן בהיעדרה נפגעות זכויות חוקתיות של תלמידים בכיתות אלו. הסתבר, כי ככל הנראה אין כיום תוכנית יסוד לכיתות י' עד י"ב. די בכך כדי לקבוע כי העותרים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח פגיעה בזכות חוקתית".
כמו כן, שותפתו של גרוניס לדעת הרוב, השופטת אסתר חיות, קבעה כי קשה לטעון כי בהיעדר לימודי הליבה בישיבות הקטנות נפגעת זכותם החוקתית של תלמידי אותן הישיבות לחינוך. חיות ציינה כי השאלה מה הם אותם תחומי ליבה שאינם חלק מזכותו החוקתית של כל אדם לכבוד אינה פשוטה כלל ודורשת בחינה קפדנית של תחומי הידע השונים. שופטת העליון קבעה כי טענת העותרים בעניין זה כללית ונסמכת על תשתית עובדתית אקראית סובייקטיבית ובלתי מקצועית.
מנגד, השופטת ארבל, שהייתה בדעת המיעוט, טענה בעמדתה כי הזכות לקבל חינוך, ולו באופן בסיסי ומצומצם, מוגנת על ידי חוק יסוד האדם וחירותו וכי כבוד האדם מוגדר בהתאם לערכיה של החברה ותפיסותיה. ארבל ציינה כי ההגנה הבסיסית על זכות זאת כוללת את כל תקופת לימודי החובה של התלמיד בישראל ואת תוכני החובה שנקבע כי יילמדו במסגרת זו.
בנוסף, ציינה ארבל כי השתלבות בחברה הישראלית, בייחוד בשוק התעסוקה שלה, מחייבת במקרים רבים ידע נרחב יחסית. "היעדר ידע בסיסי, הנרכש במסגרת לימודי הליבה, מקשה על השתלבות בשוק התעסוקה ובוודאי חוסם אפשרויות רבות הקיימות בו", כתבה ארבל שהייתה בעד ביטול החוק במטרה להגן על קבוצת תלמידים ממגזר אחד שאינה זוכה להגנת המדינה ששאר תלמידי ישראל זוכים לה.
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי משפט שייצג את החרדים בעתירה, אמר בתגובה להחלטה: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו ולפיה לימודי ליבה, שאנו רואים בהם דבר מבורך כשלעצמו, צריכים להילמד מתוך בחירה ורצון ולא בכפייה, מכוח חוק. בחברה החרדית חל בשנים האחרונות שינוי מבורך ורבים מבניה ובנותיה פונים, לאחר שלמדו שנים רבות בישיבות ובסמינרים, ללימודים אקדמיים. הניסיון לכפות עליהם לימודי ליבה עלול לעצור מגמה מבורכת זו ולהביא לתוצאה הפוכה".
ח"כ שטרן מסר: "אמנם בשורה התחתונה בית המשפט דחה את העתירה, אך מרוח הדברים שנאמרו היום בהיכל הצדק נראה כי גם שופטי בית המשפט העליון מבינים כי העדר לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית פוגע אנושות הן בקהילה החרדית והן בחברה הישראלית כולה. להעניק לילדינו כלים להשתלב בשוק העבודה היא חובה דתית המוטלת על כל הורה".