מפעלי ים המלח: אסור לישון במשמרת לילה
ההנהלה הורתה להפסיק את נוהל המנוחה של עובדים שהגיעו למשמרות של 16 שעות. ההסתדרות פנתה לבית המשפט נגד ההחלטה, אבל הפסידה
ההסתדרות הפסידה במאבק המשפטי: בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע אישר את החלטת הנהלת "מפעלי ים המלח" לאסור על עובדים לישון
במהלך משמרת לילה, אף שמדובר בנוהג של שנים שאף הוכנס לחוזה העבודה.
רק בתחילה 2014 הוציאה ההנהלה הוראה רשמית האוסרת על שינה במשמרת. מועצת העובדים הכריזה "חרם" על המפעל והורתה למפעילים לא להגיע למשמרות כפולות, ובשל כך נאלצה ההנהלה להדמים את המפעל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- גם בית משפט קבע: רבנות איננה תואר ראשון
- בחרו לשבת באזור עישון ובכל זאת יקבלו פיצוי
- זוג נשואים אזרחית לא חויבו להתגרש ברבנות
- קרב ירושה: הילדים ניצחו את הידועה בציבור
חלק מהעובדים במפעל המלחים מחויבים מעת לעת למשמרות כפולות של 16 שעות – משמרת צהריים ומשמרת לילה. הדבר הביא להתפתחות נוהג שינה במהלך משמרת הלילה. בשנת 2000 הייתה זו הפעם הראשונה שבה ההנהלה התייחסה לעניין ופיטרה שני מפעילים שנתפסו ישנים במשמרת, אולם לאחר מכן חזרו העובדים לשגרתם.
תנאי עבודה
תביעה חשפה תנאי עבודה קשים במפעל עלית
עו"ד רומי הוניג
שמונה שנים חיכתה אישה שהועסקה באריזת קפה לסיום הדיון בתביעתה בגין פציעה בגב. התביעה התייחסה למשקלים גבוהים והיעדר אפשרות לקחת הפסקות
משא ומתן בין ההסתדרות, המועצה וההנהלה הניב במרס 2014 הסכם זמני שאפשר את החזרה לעבודה, אבל הצדדים לא הגיעו להסכמה מהותית באשר לשאלת השינה. ההסתדרות פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה שיצהיר שהשינה במשמרת הלילה מותרת. ההסתדרות טענה שההנהלה לא הייתה רשאית לשנות את נוהג השינה באופן חד צדדי ומבלי לקבל את הסכמת המועצה.
ההנהלה טענה מנגד ששינה בעבודה מהווה עבירת משמעת לפי התקנון ושמעולם לא היה נוהג שינה מוסכם במפעל. בכל מקרה, טענה החברה, כבעלת המפעל היא רשאית לשנות נהגים ולאסור עליהם.
נוהג לא בטיחותי
השופט אילן סופר קבע שההסתדרות הוכיחה את נוהג השינה שבמשך שנים ההנהלה העלימה ממנו עין כדי להימנע מעימות עם העובדים. לפי משפט העבודה, נוהג זה יצר תנאי שנקלט בחוזה העבודה. עם זאת הסכים השופט עם טענת החברה, שכמעסיקה היא רשאית לשנות את סדרי העבודה, ככל שהיא עושה כן בתום לב, מסיבות ענייניות ובמטרה לשפר ולייעל את התפקוד במפעל.
השופט הוסיף שמאחר שאיסור על שינה אינו משפיע כלכלית על העובדים, החברה גם לא הייתה צריכה לקבל את הסכמת מועצת העובדים לשם כך, אולם ראוי היה שתשמע את עמדתה.
כמו כן, ובהסתמך על חוות דעת מומחה בעניין תקינות השינה במשמרות, פסק השופט שהשינה במפעל אסורה ואינה בטיחותית ולכן החברה הייתה רשאית לאסור עליה וגם לא ניתן להצהיר על המשך הנוהג. עם זאת, מאחר שלפי חוות דעת המומחה בכל משמרת חייבים להיות שלושה מפעילים ערים, הציע השופט להנהלה לאפשר את השינה למפעיל אחד כאשר במשמרת ישנם ארבעה מפעילים ותנאי העבודה מאפשרים זאת.
לבסוף הסב השופט את תשומת הלב להשפעת מעשי המועצה על כיסם של עובדי המפעל: לסולידריות שהפגינו היה מחיר, וגם אלה שכלל לא היו קשורים לסכסוך לא זכו לשכר מלא בתקופת ההדממה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקשות: עו"ד גדעון רובין ועו"ד רן גפטר
- עו"ד מנחם מעיין עוסק בתחום דיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
