יו"ר מינהלת האיגרוף / פלג בחמישי

האוהד

פרנקל לא עוצר באדום

יו"ר מינהלת הליגה בכדורסל לא אוהב שמזכירים את העובדה שהיה בעבר חבר בוועדת השיווק של מכבי ת"א, ששימש כמשנה למנכ"ל ב"עלית" (של דייויד פדרמן), וכיהן כיו"ר דירקטוריון היכלי הספורט שמפעילה את האולם הביתי של הצהובים. אבל השבוע, אחרי האירועים האלימים בחנוכת הארנה בירושלים, התגלה פרצופו האמיתי.

להפועל ת"א בכדורסל יש כמה אוהדים מתוסכלים, שסובלים מהיעדר תשומת לב ובעיקר מחוסר חינוך. זה ממש לא חדש. את האירוע החגיגי במלחה, האינפנטילים הללו ציינו בקללות לעבר יניב גרין. אחד מהם, עם רגשי נחיתות, אפילו עמד על כיסא. סיבה מצוינת לכמה ברברים במסווה של אנשי אבטחה, לפוצץ אותם במכות במסדרון. בחסות המינהלת של פרנקל, לא ארגון הפשע של שלום דומראני.

פרנקל לא עוצר באדום(איור: אופיר בגון)

למחרת, פרנקל התראיין ברדיו. כתב ירושלמי דיווח שם על הבריונות המופקרת מצד המאבטחים ששלחה המינהלת, אבל מהאלימות הפיזית היו"ר בכלל לא התרגש. "אני במקרה ישבתי שמה וראיתי את העמידה על הכיסאות, שוברים כיסאות", סיפר בהתרגשות (למרות שהנהלת האולם לא דיווחה על כיסאות שבורים). "ראיתי אוהדים שהתחילו לקלל בצורה בלתי רגילה", הוסיף בטון מזועזע. "הקהל של הפועל תל־אביב זה הקהל שעמד הכי הרבה למשפט. יש איתם יותר תקדימים ולכן יותר זהירים איתם". אה, באמת?

מעניין, כי מיד אחר כך פרנקל נשאל אם אוהדי הפועל ת"א זוכים ל"טיפול מיוחד", והזדעק: "המינהלת לא דיברה עם המשטרה ולא עם הסדרנים. לא ביקשנו כלום ואל תכניסו אותנו לזה"... סליחה? אז איך אתה יודע שיותר זהירים איתם?

ואז, כשפרנקל התעצבן, יצא המכביסט מן השק. "בשנה שעברה שברתם כיסאות ועמדתם למשפט", נזף בכרוז של הפועל שהיה על הקו, ועבר מהארנה לבלומפילד: "חלק מאוהדי הכדורסל באים לכדורגל. כל אחד שרצה להשקיע כסף בכדורגל ברח בגלל ההתנהגות של האוהדים". עד כדי כך יש לו זיכרון לפרצופים, שהוא זיהה שמדובר באותם אוהדים. את הכיסאות ששברו אוהדי מכבי ת"א בדרבי של העונה שעברה בראשל"צ, הוא לא זכר.

אוהדי הפועל תל אביב בארנה(צילום: אוהד צויגנברג)

אין לי מושג כיצד מתכוון יו"ר מינהלת הכדורסל להילחם באוהדים האדומים מכל הענפים, אבל לאור קשריו ההיסטוריים עם הצהובים יש לי דווקא רעיון. אם סופוקליס שחורציאניטיס ממילא לא משחק במכבי, למה שלא ישמש כמאבטח במשחקים של הפועל? רק אל תשכחו לתת לפרנקל טי־שירט עם הכיתוב: "זה סופו של כל אדום".

המחנך

מופע האימים של אוחנה

בחמישי שעבר אלי אוחנה שוב חטף ג'ננה. זה קרה במהלך דיון על חברו העבריין אלי טביב, שממשיך לשמש כבעלים של מועדון בליגת העל. סחבק איבד את שלוותו, הניף ידיים בתנועות של ערס שמתווכח על מקום חניה, וצרח: "אם לחיים רמון מותר אז גם לו!" פששש, סחתן על הטיעון הענייני, איזו לוגיקה משובחת.

רמון הורשע במעשה מגונה, ועל כשירותו לנהל מועדון כדורגל אפשר בהחלט להתווכח (על כישוריו אין צורך, התוצאות מדברות). עם זאת, בית המשפט קבע כי מדובר ב"מעשה נקודתי, חד־פעמי ובלתי מתוכנן". כל אלה מתגמדים כמובן לעומת הפשע הכי גדול של רמון: הוא אינו חבר של אוחנה.

מופע האימים של אלי אוחנה(צילום: עוז מועלם)

נקודתי, חד־פעמי ולא מתוכנן - אלה הדברים שממש לא ניתן לומר על העבירות שביצע טביב. בין השאר הוא הורשע בזיוף מסמך, בקבלת דבר במרמה, בהתחזות לאדם אחר במטרה להונות,

בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ולאחרונה גם בהכאת קטין ובהשמדת ראיות.

כל אלה, לפי אוחנה, חסרי משמעות כי גם לרמון מרשים לנהל מועדון. זה הנימוק המורכב שהעלה האדם שמאמן ומחנך את שחקני נבחרת הנוער של ישראל. אותי לא מעניין בכמה עבירות חבר שלי נתפס ומה חומרתן. אם רמון הורשע, גם לעבריין הסדרתי מותר לנהל מועדון כדורגל.

ואם כבר מדברים על היגיון ברמה של גנון, זה בסדר גמור שאוחנה יאמן כל כך הרבה שנים את כדורגלני העתיד שלנו, למרות כישלונותיו. אם גיא לוזון, אלון חזן ועופר פביאן קיבלו את הג'וב בזכות הקשרים, אז גם לו מותר.

הטור המלא: היום במוסף הספורט של "ידעות אחרונות".