רוצה לעלות אלי ולקרוא קומיקס על תקליטים?
סיפורים מאויירים בהשראת שירי טורי איימוס, שיבוט מודרני של ישו ככוכב פאנק, הסבר על-טבעי ל"מועדון 27" וחוברות שמגיעות עם המלצות האזנה - או אפילו פסקול להורדה: אם אתם אוהבים קומיקס וגם מוזיקה, הכתבה הזו תראה לכם איך המפגש יכול להיות גדול מסך חלקיו
נדידה בין אפיקים שונים של אמנות, כמו גם בחינה של מדיום אחד באמצעות מדיום שני, אינן זרות לשום תחום - ולא מפתיע, אם כן, שיוצרי קומיקס רבים בוחרים להציב את המוזיקה במרכז יצירתם, ושמוזיקאים רבים שולחים ידם גם ביצירת קומיקס.
החיבור בין התחומים יכול לבוא לידי ביטוי באופן ישיר, כמו ב-"Tunes: A Comic Book History of Rock and Roll" - אנתולוגיה שמגישה מידע ביוגרפי על רבים מהשמות המשפיעים ביותר ברוקנ'רול העולמי, כמו אלביס פרסלי, דיוויד בואי והפיקסיז, בפורמט של קומיקס. בנוסף, לכל יוצר באנתולוגיה, מוקדש סיפור קומיקס קצר שנוצר בהשראתו.
היצירות האלו מגישות לקורא נקודת מבט חדשה על המוזיקאים, כאשר הסיפורים עצמם נעים משחזור של סצנות מחייהם, דרך סיפורים שקרו ליוצרי הקומיקס עצמם, וכן מערכת היחסים שלהם עם המוזיקאי עליו הם כותבים - ועד לסיפורים בדיוניים לחלוטין הכתובים בהשראתם.
להתרגש עם טורי
חיבור דומה בין קומיקס למוזיקאי ניתן למצוא ב-"Comic Book Tattoo", אנתולוגיית קומיקס זוכת פרסים שעוסקת ביצירה של הזמרת והמלחינה טורי איימוס. האנתולוגיה שראתה אור ב-2008, מכילה 51 סיפורים שנכתבו וצוירו על ידי 80 אמנים שונים - וכל סיפור שואב השראה משיר אחר של הזמרת.
כבר בתחילת הפרויקט הובהר ליוצרים שהספר לא יכיל גרסאות קומיקס לקליפים של איימוס, ושהוא לא יכלול איורים שמהווים פרשנות מילולית למילות השירים שלה. המטרה היתה להשתמש בשירים כמקפצה ליצירת סיפורים חדשים העומדים בפני עצמם, שמשקפים את האופן שבו השיר הספציפי שאותו קיבלו למשימה מרגש אותם.
כמעט חיפושית
הרומן הגרפי Baby's in Black עוסק אף הוא במוזיקאי אחד ספציפי, סטיוארט סאטקליף. למי שהשם הזה לא אומר לו כלום, הקריאה בקומיקס שמספר על חייו של סאטקליף, מי שהיה החבר החמישי בלהקת הביטלס ועזב אותה למען חיים של אמנות וציור - מומלצת בחום רב. גם למי שמכיר את הסיפור, שכתב וצייר ארני בלסטרוף, הקומיקס הזה בהחלט שווה קריאה.
בלסטרוף מגולל את סיפור חייו של סאטקילף בשחור-לבן, החל מהגעתו לגרמניה עם הלהקה, ועד להחלטתו לפרוש וכן להשלכות שהיו למהלך זה על חייו. העלילה מסופרת דרך עיניה של אסטריד קירשר, צלמת גרמניה שליוותה את הביטלס בברלין - שמתאהבת בסטיוארט, ושבה הוא מתאהב בחזרה.
אלת הבריט-פופ
לפעמים יוצרי קומיקס מעדיפים לעסוק במוזיקה בצורה יותר מופשטת, על ידי התמקדות בתופעה מוזיקלית כלשהי, ופחות באמן ספציפי. צמד ששם את עצמו על המפה בשנים האחרונות בזכות החיבור שביצעו בין מוזיקה וקומיקס הם הכותב קירון גילאן והצייר ג'יימי מקאלבי.
הופעתם המשותפת בקומיקס היתה לראשונה ב-2006 במיני סידרה המוערכת "Rue Britannia Phonogram", שבאמצעותה השניים חקרו את התופעה והתקופה המוזיקלית שהשפיעה עליהם בצורה עמוקה ביותר, בשנות התעצבותם כיוצרים צעירים: עלייתו ונפילתו של הגל השני של הבריט-פופ.
גיבור הקומיקס דיוויד קול, שממלא את מקומם של השניים בסיפור כבן דמותם, הוא מכשף בעולם שבו מוזיקה היא קסם. קול חוקר את היעלמות גופתה של אלת הבריט-פופ ממקום מנוחתה. בדרך אנחנו נתקלים בבני דורו של קול, שמתמודדים עם מות הגל המוזיקלי שעיצב את אישיותם בדרכים שונות - על ידי אזכורים רבים מתוך שירים, וכן דמויות של זמרים והרכבים מהתקופה, שהצמד עושה בהם שימוש כחלק מהתקדמות העלילה ובניית הדמויות.
הדמויות שקול פוגש בדרך הן מגוונות, ועל כולן המוזיקה השאירה את חותמה: החל ממי שמתמכר לנוסטלגיה ומשתמש בה על מנת להצעיר את גופו, דרך דמות שהמציאה את עצמה מחדש לחלוטין ושאת שמה הקודם אסור להזכיר, ועד לדמות אחרת שלא מסוגלת להמשיך הלאה - ועדיין מחכה לשובו של ריצ'י אדוארדס, חבר להקת המאניק סטריט פריצ'רז שנעלם באופן מסתורי ב-1995. בסוף כל חוברת מצורפות הערות מפורטות של היוצרים על כל הציטוטים מהשירים שהופיעו בקומיקס, וכן כל כריכות החוברות הן הומאז'ים לאלבומי בריט-פופ קלאסיים.
ב-2008 יצאה מיני סדרת המשך לקומיקס זה, The Singles Club. הפעם מדובר בשש חוברות שהעלילות שלהן מתרחשות כולן באותו ערב ובאותה מסיבה במקביל. הן מציגות את המתרחש מנקודת המבט של שישה בליינים שונים - לכל בליין חוברת משלו. הסדרה העמיקה את המבט של הסדרה הראשונה על כיצד מוזיקה, אותה המוזיקה, מסוגלת להשפיע בדרכים שונות על אנשים שונים. בדומה לסדרה הראשונה, גם זו פורסמה עם הערות הכותבים והתייחסותם למוזיקה, וגם כללה את הפלייליסט המדויק של המסיבה שבה מסופר הקומיקס.
פורסם כבר שגילאן ומקאלבי יתחילו בקרוב עבודה על סדרת המשך שלישית ל-Phongram, אך כיום הם עסוקים בעבודה על "The Wicked and The Divine" - קומיקס שעלילתו עוסקת באלים עתיקים, אשר פעם ב-90 שנה יורדים אל העולם ככוכבי פופ ורוק צעירים שימיהם על האדמה ספורים. מהפרויקט הזה יצאו בינתיים רק שלוש חוברות, אך הביקורות כבר מהללות אותן - ובצדק.
להציל את העולם או את הפאנק
ואם כבר קומיקס העוסק בשילוב שבין אלים ואלילי רוק - "Punk Rock Jesus" של שון מרפי עוסק בדיוק בזה. כריס, גיבור הקומיקס, הוא כוכב תוכנית הריאליטי המצליחה בכל הזמנים. כריס הוא גם שכפול של ישו, שיוצר מ-DNA שנמצא על גבי תכריכי טורינו והושתל בבתולה. מה יעשה בן טיפש-עשרה שעיני כל העולם המקוות לגאולה נישאות אליו? ימרוד בכל זה, ויהפוך לכוכב פאנק כמובן.
מרפי מבטא בקומיקס שלו ביקורת על תרבות ההערצה העיוורת לסלבריטאים והעיסוק המוגזם בהם - אך מאידך מבקר גם את הסלבריטאים עצמם: אנשים עם תסביך ישועי שהשתן עלה להם לראש.
27, אבל מי סופר
קומיקס שמשלב בן אלים ומוזיקה בצורה מעט קלילה יותר הוא "27", שמציע פתרון על-טבעי לשאלה מדוע כל כך הרבה מהמוזיקאים החשובים והמשפיעים ביותר מוצאים את מותם בטרם עת דווקא בגיל הזה. כאן אנחנו פוגשים את וויל גארלנד, כוכב רוק ווירטואוז גיטרה שעומד למצוא את עצמו באותו מועדון עם הנדריקס, וויינהאוס וקוביין. הוא עלול להצטרף למועדון בגלל החלטה אחת פזיזה, שמובילה לעלילת קומיקס מלאה במדענים משוגעים, כוכבי רוק מתים וישויות קוסמיות.
אפילו בק קרא את הקומיקס הזה
אי אפשר לכתוב טור על מוזיקה וקומיקס בלי להזכיר את יצירתו של בריאן לי אומלי שזכתה למעמד קאלט - "Scott Pilgrim". הקומיקס של אומלי מושרש כולו בתרבות הפופ על כל חלקיה, מז'אנר הקומיקס עצמו, דרך מועדונים, מסעדות מכסיקניות, משחקי מחשב וכן, גם מוזיקה.
בעיבוד של הקומיקס הזה לקולנוע, כתב את המוזיקה ללהקה של פילגרים "Sex Bob-omb" הזמר והיוצר בק. בקומיקס הכתוב אומלי עצמו מעדכן את הקורא באקורדים של השירים, ומזמין אותו להצטרף בנגינה ולספק לעצמו את הפסקול של הסיפור.
להאזין ולשרוף
גם דיוויד לאפהאם טורח לעדכן את הקורא בפסקול המומלץ לקריאת הקומיקס שלו "Young Liars", כאשר בתחילת כל חוברת, יחד עם הקרדיטים של מי כתב ומי צייר, הוא מספק המלצות להאזנה, שלדעתו יתרמו לחוויית הקריאה.
הקומיקס עצמו עוסק במערכת היחסים הסבוכה בין הגיטריסט הכושל דני ומושא אהבתו סיידי, בחורה פרועה עם קליע בגולגולת וחודשים ספורים לחיות. הסיפור חושף בפנינו את מעגל החברים של דני וסיידי: כולם כישלונות של החברה, בני עשרים וקצת. הקומיקס חושף גם את נסיבות כניסת הקליע לראשה של סיידי, ואת משפחתה הלא ממש מתפקדת - שהם אולי עכבישים ממאדים - כמו בשיר של דיוויד בואי.
הגיטריסט, המכונה והקומיקס
כותב קומיקס נוסף שמספק פסקול לקומיקס של עצמו הוא טום מורלו, המוכר יותר כגיטריסט בלהקות הרוק "רייג' אגיינסט דה מאשין". הקומיקס "Orchid" מתרחש בעולם פוסט-אפוקליפטי שהגיבורה שלו היא זונה שמגלה שהיא לא חייבת להיות מה שהחברה מכתיבה לה. כל חוברת מהסדרה שמונה בסך הכל 12 חוברות - הגיעה עם קוד להורדה חינמית של קטע מוזיקלי שאותו כתב מורלו.
תווים של תאגיד רשע
כוכב רוק אחר שניסה את מזלו בכתיבת קומיקס הוא סולן הלהקה My Chemical Romance, ג'ראד ווי. יש שיגידו ש-"The Umbrella Academy" - קומיקס על שבעה ילדים בעלי כוחות על, שגדלו כמשפחה אחת לא מתפקדת - הוא הדבר הטוב ביותר שווי יצר.
את הטענה הזו מחזקים האיורים המדהימים של הצייר
הברזילאי גבריאל בא. גם ניסיונו השני של ווי בקומיקס, יחד עם חברו שון סיימון, ועם איורים נהדרים של בקי קלונאן - אחת מציירות הקומיקס המוערכות ביותר היום - צלח היטב, בעיקר בגלל הקשר שלו לאלבומה האחרון של להקתו של ווי.
"Times of The Fabulous Killjoys" מהווה המשך ישיר לאלבום הקונספט "Danger Days" של ווי, המספר על מורדים צעירים בעולם שבו תאגיד ענק ורשע שולט בכל. בזמן שהאיכות, הן של הקומיקס והן של האלבום, מוטלת בספק, שניהם כן מהווים נקודת ציון מעניינת בנוגע למעבר של סיפור עלילתי, בין המדיומים השונים.
אז למה אתם מאזינים כשאתם קוראים קומיקס? האם יש אלבום מסוים שמתחבר לכם במיוחד עם סדרת קומיקס אהובה? טקבקו במרץ!
