העץ נפל על הרכב. פיצוי? תלוי בשופט

מיכאל ג'וליאון החנה את רכבו ברחוב יעבץ ברחובות ונכנס למרפאת שיניים סמוכה. כעבור כשעה שמע רעשים וצעקות מבחוץ. ג'וליאון יצא וגילה כי ענפים של עץ קרסו על רכבו.

• חששה מסילוף חוקרי הביטוח ותביעתה נדחתה
• זהירות: ביטוח המשכנתא שלכם בתוקף?
  

דוד גבאי החנה את רכבו ברחוב חיים לבנון בתל אביב. כשחזר גילה כי ענף גדול של עץ צנח על רכבו.

סבטלנה גלוזמן חנתה סמוך לביתה ברחוב הנביאים בבת ים. זה היה לילה גשום וסוער. כשקמה בבוקר מצאה כי ענף עץ קרס על רכבה.

בשלושת המקרים נגרמו נזקים כבדים לרכבים. בשלושת המקרים הרשויות המקומיות התנערו מכל אחריות לנזקים. בעלי הרכבים נאלצו לפנות לעזרת מערכת המשפט. מי יזכה ומי יפסיד? הכול תלוי, כפי שנראה מיד בשופט היושב לדין.

שלושה שופטים - דעות שונות

אין אפשרות להגן בצורה מוחלטת על התושבים מפני נפילת עצים, כך להשקפתו של השופט ברק. רחובות היא עיר גדולה. בשטחה אלפי עצים. העירייה אינה יכולה לבדוק כל עץ ועץ. לכן העירייה אינה אחראית לנזקי עץ נופל, אלא אם בעל הרכב יוכיח שהייתה תלונה קודמת על ליקוי בעץ והעירייה לא טיפלה בו. במקרה זה פסק השופט, איש לא התלונן. לכן אין לבוא אל העירייה בטרוניה. השופט פטר את עיריית רחובות מכל אחריות.

המקרה השני, של דוד גבאי מתל אביב נדון בפני שופט השלום יובל גזית. תל אביב היא עיר גדולה, כתב השופט גזית בפסק דינו, קיימים בה עשרות אלפי עצים אם לא יותר. לעירייה אין אפשרות לבחון ולבדוק כל עץ בכל רגע נתון. אם מישהו היה פונה ומתריע על פגם בעץ והעירייה לא הייתה נענית לקריאה אז אפשר היה לשקול הטלת אחריות על עיריית תל אביב. בקיצור גם תביעתו של גבאי נדחתה.

המקרה השלישי של סבטלנה גלוזמן נדון בפני השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב. "עצים ניטעים לרווחת הכלל", הזכיר השופט קליין, "לכן לא יעלה על הדעת כי הנזקים הנובעים מנפילת עצים יהיו נחלת הפרט". על הרשויות המקומיות, המשיך השופט, מוטלת החובה לשמור על בריאות הציבור ובטחונו. לכן תפקידה של העירייה איננו מסתיים ביום נטיעת העצים. על העירייה להמשיך ולפקח מעת לעת כדי לסכל כל סיכון לפגיעת התושבים. אין צורך, מיהר השופט להבהיר "להעמיד צבא אגרונומים אשר תפקידם יהיה לסרוק עץ אחר עץ מידי יום. אולם בדיקה תקופתית בהחלט רצויה ואף נדרשת".

"כח עליון"? לא ממש

נציג עיריית בת ים טען כי העירייה דווקא "עורכת כדרך קבע בדיקות וסריקות של הגינון בתחום אחריותה ומטפלת בכול הנדרש". אולם משום מה, ציין השופט, העירייה לא הביאה עדויות כי הבדיקות והסריקות אכן נערכו.

אבל סופת גשמים היא "כוח עליון", טען נציג העירייה, גם אם היינו מפקחים כמו שצריך על תקינות העצים לא היינו יכולים למנוע את הנזק לרכבה של גלוזמן.

זו טענה שהייתם יכולים לזכות בה, השיב השופט קליין, אילו הוכחתם אותה. אולם לא הבאתם לי כל הוכחה שהסערה באותו הלילה הייתה חריגה כל כך עד שלא ניתן היה לצפותה.

נציג העירייה לא ויתר. גלוזמן הפרה את חובתה לבטח את רכבה בביטוח מקיף. אילו עשתה זאת, הסביר לשופט, חברת הביטוח שלה הייתה משלמת לה והיא לא הייתה פונה אלינו.

אין לטענה זו על מה שתשען, ענה השופט קליין. אין חובה מכוח החוק לרכוש ביטוח מקיף. יתירה מזאת, אם היה לגלוזמן ביטוח מקיף חברת הביטוח שלה הייתה תובעת אתכם את מה ששילמה למבוטחת שלה. מה הועילו חכמים בתקנתם?

בסופו של יום, להבדיל משני בעלי הרכב הקודמים, גלוזמן זכתה במלוא הפיצויים על הנזקים לרכבה.

מי מבין שלושת פסקי הדין נכון? הכול בעיני המתבונן. כל שופט והרקע ממנו הוא בא אל כס השיפוט. כל קורא והמִילְיֶה שאליו הוא משתייך. אנחנו התושבים הפשוטים בוודאי נאחל לעצמנו כי בשנה הבאה ובשנים שלאחר מכן ימונו שופטים מהזן של מנחם קליין. או אז חיינו על פיסת הארץ האהובה הזו יהיו נסבלים יותר. תאגידי הביטוח המבטחים את הרשויות בוודאי יתפללו לשופטים מסוג אחר שיאפשר להם להרוויח כמה שיותר ולקחת כמה שפחות אחריות.