מתקן חולות ייסגר, אסור לכלוא מסתננים לשנה
רעידת אדמה בבג"ץ: שנה לאחר פסילת חוק המסתננים, העליון פסל את הסעיפים המרכזיים גם בחוק המתוקן. מתקן חולות ייסגר תוך 3 חודשים ו-2,000 המסתננים ישוחררו, אסור יהיה לכלוא מבקשי מקלט לשנה ללא משפט
גם חוק המסתננים החדש לא עבר את מבחן בג"ץ: בדרמה משפטית אדירה, שנה לאחר שפסלו את החוק כולו, שופטי בג"ץ פסלו סעיפים גם בחוק המסתננים החדש, שעבר בכנסת בדצמבר האחרון. בהחלטתם, שפורסמה הערב (יום ב'), החליטו השופטים כי מתקן חולות יפורק תוך 90 יום. בדעת רוב של שישה שופטים הוחלט גם להורות על ביטול הסעיף המאפשר את החזקתם במשמורת של מסתננים לתקופה של שנה. נשיא העליון אשר גרוניס והשופטים ניל הנדל ויצחק עמית היו המתנגדים, כשמולם ניצבו הנשיאה הנכנסת מרים נאור, השופטת בדימוס עדנה ארבל וכן השופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר ועוזי פוגלמן.
יוזם החוק - שר הפנים סער: "להגביל סמכות בג"ץ"
לקריאת החלטת בג"ץ - לחצו כאן
בדעת רוב של שבעה שופטים הוחלט גם להורות על ביטול החלק בחוק המסדיר את הקמתו והפעלתו של מרכז השהייה למסתננים "חולות". הוא אמור להיסגר תוך 90 יום. גם בהחלטה זו היה גרוניס בדעת המיעוט, יחד עם השופט הנדל. הם סברו כי אין מקום לבטל את הפרק כולו, אלא רק את ההוראה המחייבת את השוהים במרכז השהייה להתייצב לרישום נוכחות אף בשעות הצהריים.
ארגוני זכויות האדם טענו כבר תקופה ארוכה כי גם החוק החדש פוגע בחירות, וזאת לאחר שכבר הצליחו להביא לשינוי ולהכנסת תיקונים בחוק הקודם. שופטי בית המשפט העליון הסכימו איתם כאמור ופסלו את הסעיפים המרכזיים בחוק מעורר המחלוקת.
בספטמבר 2013 פסלו תשעת שופטי בג"ץ את התיקון השלישי לחוק למניעת הסתננות. הרכב של תשעה שופטים קבע פה אחד כי התיקון, שמאפשר כליאה ללא משפט של מבקשי מקלט לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי. הרכב השופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, אף הורה למדינה לשחרר בתוך שלושה חודשים כ-2,000 מבקשי מקלט שהסתננו לישראל והיו כלואים במתקן סהרונים.
השופט עוזי פוגלמן שכתב את חוות הדעת המרכזית לפסק הדין שהתקבל היום ציין כי הסעיפים המדוברים אינם חוקתיים ודינם להתבטל. פוגלמן סקר את תופעת ההסתננות וציין כי "מוצאם של מרבית המסתננים הוא מאריתריאה וסודן - מדינות בעלות תנאי מחיה קשים, ובעלות הפרת זכויות אדם". הוא ציין כי לצד המניע הכלכלי שניתן להניח שמניע רבים מהמסתננים מלהגיע דווקא לישראל. לדבריו, "לא ניתן לדחות כלאחר יד את הטענות בדבר הימלטות מן הסכנות שנשקפו להם בארצם". הוא ציין כי בכל אופן ישראל אינה מגרשת את אזרחי אריתריאה וסודן.
פוגלמן ציין עוד בביקורת כי עד סוף שנת 2013 משרד הפנים לא החל לברר בקשות מקלט שהגישו אזרחי אריתריאה וסודן שהיו מחוץ למתקני משמורת. הוא ציין כי התיקון בחוק שמאפשר לכלוא לשנה את המסתננים "אינו מבחין כלל בין מבקשי מקלט לבין זרים אחרים שלא ניתן לגרשם", וכי שיעור ההכרה בבקשות מקלט של אריתריאים וסודנים בישראל נמוך בהרבה משיעורי ההכרה בעולם".
פוגלמן ציין גם כי ישנו שינוי משמעותי בתופעת ההסתננות לישראל וכי ההסתננות פחתה באופן ניכר. לצד זאת הוא ציין כי הסדרים עם מדינות שלישיות שאותם הציעה ישראל, לא נותנות אפיק הרחקה קרוב ומוחשי ביחס למרבית מאוכלוסיית המסתננים.
השופט פוגלמן התייחס לכך שהתיקון החדש שינה את תקופת החזקת המסתננים שנכנסו לישראל שלא כחוק לשנה אחת ולא לשלוש שנים. הוא ציין כי גם בנוסח החדש "סעיף זה פוגע פגיעה לא מידתית בזכויות לחירות ולכבוד המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
עוד ציין השופט כי "אין להחזיק במשמורת את מי שאין צפי להרחקתו, בטח לא לתקופה ארוכה של שנה, זאת למרות שהמדינה ציינה שאחת מתכליות החוק היא מציאת אפיקי גירוש של השוהים במתקן". הוא ציין כי "ישנו פער בין תכליתו המוצהרת של החוק לבין נוסחו והוסיף כי ספק אם המתווה שנוצר שאינו כולל הליך הרחק אפקטיבי מגשים את תכלית החוק".
"פגיעה בליבת הזכות לחירות"
פוגלמן אף הדגיש כי "העניין נכון במיוחד שעה שמרבית המסתננים מוצאם מאריתריאה ומסודן, לשם ישראל כאמור אינה מרחיקה". כמו כן ציין פוגלמן כי "הפגיעה של הסעיף בזכויות המסתננים גדולה בהרבה מן התועלת המופקת ממנו וכי הפגיעה אינה מידתית ואינה חוקתית ויש לבטל את הסעיף".
בנוגע למתקן "חולות" שבו שוהים כ-2,000 מסתננים ציין פוגלמן כי "גם הוא אינו עומד בבחינה החוקתית בראש ובראשונה בגלל שאין מגבלת זמן על השהייה בו ואין כל עילת שחרור ממנו". לדברי השופט, "חברה דמוקרטית אינה יכולה לשלול לפרק זמן מעין זה את חירותם של אנשים שלא נשקף מהם סיכון ושאין הם נושאים בעונש על מעשי עוולה שביצעו...שהייה כזו פוגעת פגיעה גרעינית בליבת הזכות לחירות ובליבת הזכות לכבוד".
בסוף פסק הדין הדגיש השופט פוגלמן כי בית המשפט לא ביקש להכניס את עצמו לנעלי המחוקק, אלא קיים ביקורת שיפוטית וכי לא נעלם מעיני בית המשפט כי תוצאת פסק הדין היא שבית המשפט שב ומבטל חקיקה ראשית של הכנסת. לדברי השופט, "ההסדרים שקבע התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות פוגעים בצורה מהותית, עמוקה ויסודית בזכויות אדם. אין הם עומדים בתנאי פסקת ההגבלה, ואין הם צולחים את הביקורת החוקתית. משכך, לא ניתן אלא להכריז על בטלותם. לא ברצון עשינו זאת, מכוח חובתנו עשינו זאת".
בהצעת החוק החדשה שונה החוק כך שניתן יהיה לכלוא מסתננים לשנה לכל היותר, ולא לשלוש שנים. בנוסף הוחלט כי החוק יחול רק על מסתננים שנכנס לישראל לאחר החלתו של סעיף זה. "בכך יהיה כדי להגשים את תכליות החקיקה תוך מתן איזון הולם לקשיים שנדונו בפסק הדין - למנוע את כניסתם של מסתננים חדשים לתחומי ישראל ולמנוע השתקעותם של מסתננים אלה בישראל, כמו גם להוות הרתעה", נכתב בחוק. "יחד עם זאת, יש לנסות ולתת פתרון מאוזן כך שההצעה לא תחול על עשרות אלפי המסתננים שכבר בארץ".
עוד הוסבר כי הצעת החוק "יוצרת איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על גבולותיה ולמנוע את ההסתננות אליה, לבין חובתה לנהוג באופן הומני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא אדם".
בעתירה לבג"ץ טענו ארגוני זכויות האדם כי התיקון מחריף למעשה את יחס המדינה למבקשי המקלט בהפעלתו של "מתקן שהייה", שלדבריהם מהווה כלא לכל דבר. "בסופו של דבר החוק הזה נועד לעודד אנשים שיש להם הגנה קבוצתית לעזוב את מדינת ישראל 'מרצונם'. מדינת ישראל לא יכולה לגרש אותם, אז היא אומרת 'נלחץ עליהם מספיק חזק והם ילכו'", טענו נציגי הארגונים בדיון הקודם.
הדיונים בבג"ץ הובילו למחאה מצד מבקשי המקלט ונציגי ארגוני זכויות אדם. אלו דרשו לבטל את החוק ולסגור את מתקני הכליאה חולות וסהרונים. "הפכו אותנו לעבריינים", אמר אחד המפגינים. "אנחנו פליטים ולא מכירים כאן בזכויות שלנו".
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ-47 אלף מבקשי מקלט שוהים בישראל לאחר שהצליחו להסתנן אליה. רובם (כ-35 אלף) הם אריתריאים וסודנים (כ-9,000). על פי עמדה רשמית, נמנעת ישראל מלגרש את האחרונים לארצות מוצאם בשל הסכנה שנשקפת להם שם ובשל מחויבויותה לאמנת הפליטים, אך נציבות האו"ם לפליטים וארגוני זכויות האדם טוענים כי תכליתו של התיקון החדש היא הפעלת לחץ שאינו לגיטימי על אותם נתינים כדי שיעזבו את ישראל "מרצון".
על פי דו"ח של ארגון זכויות האדם Human Rights Watch, נכנסו לישראל בשנים האחרונות כ-50 אלף אריתריאים וסודנים דרך סיני, והשתכנו בשכונות עוני. אלפים מהם, על פי הנתונים, מוחזקים בתנאים קשים במרכזים בנגב, בצעד שנועד "לגרום להם לעזוב מרצונם".
הדו"ח, תחת הכותרת "להמאיס עליהם את חייהם - אילוצם של מבקשי מקלט אריתריאים וסודנים לעזוב את שטח ישראל בידי המדינה", הוסיף כי "מדיניות הכפייה הבלתי חוקית של הרשויות משיגה בהדרגה את מטרתו של שר הפנים, 'לעודד את הלא-חוקיים לעזוב'. עד סוף יוני 2014, לפחות 6,400 אזרחים סודנים ולפחות 367 אזרחים אריתריאים עזבו את ישראל באופן רשמי לארצות מוצאם. ישראל הכירה בשני אזרחי אריתריאה בלבד, ואף לא באזרח סודני אחד, כפליטים".
לפנייה לכתב/ת 
