נפצעת בתאונת דרכים? ייתכן שהפיצוי יגדל
רבים מבין אלו שנפגעו באופן חמור בתאונת דרכים והיו זכאים לקבל במקביל בשל כך גם קצבאות נכות מביטוח לאומי, נקלעו למצב בו קבלו פיצוי מופחת מחברת הביטוח בשל "התחשבנות" לא הוגנת בין חברת הביטוח והמוסד לביטוח לאומי. בפסק דין שניתן בימים האחרונים תוקן העוול ע"י בית המשפט העליון
אלון, מהנדס בן 35 נפגע קשה בראשו כתוצאה מתאונת דרכים בדרכו לעבודה. פגיעתו אושרה כתאונת עבודה וביטוח לאומי קבע לו נכות בשיעור 50% לצמיתות, נכות אשר זכתה אותו בתגמול חודשי בסך 10,000 שקל.
כאשר הוגשה התביעה נגד חברת הביטוח לבית המשפט, קבע מומחה רפואי כי בעקבות הפגיעה, תוחלת חייו של אלון התקצרה באופן משמעותי. בהתאם להלכה שהיתה מקובלת עד לאחרונה, ביקשה חברת הביטוח מבית המשפט לנכות מהפיצוי המגיע לאלון את התגמולים המגיעים לו מביטוח לאומי עד "תום תוחלת החיים" כפי שהיא רשומה בטבלאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וזאת על אף שידעה היטב כי אלון אינו צפוי להאריך חיים.
המקרה של אלון אינו מקרה פרטי. רבים מבין אלו שנפגעו באופן חמור בתאונת דרכים והיו זכאים לקבל במקביל בשל כך גם קצבאות נכות מביטוח לאומי, נקלעו למצב בו קבלו פיצוי מופחת מחברת הביטוח בשל "התחשבנות" לא הוגנת בין חברת הביטוח והמוסד לביטוח לאומי. בפסק דין שניתן בימים האחרונים תוקן העוול ע"י בית המשפט העליון.
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים קשה ונקבעת לו נכות, הוא עשוי להיות זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה, כמו גם מהמוסד לביטוח לאומי. תשלום הקצבאות מביטוח לאומי משולם כאשר לדוגמא, תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה (התרחשה בדרך אל/מ העבודה) והוועדה הרפואית קבעה למבוטח נכות רפואית או כאשר מדובר בנכות כללית אשר פוגעת בכושר השתכרותו של המבוטח.
נוסחה לא מאוזנת
מטרת התגמולים אשר משולמים לנפגע מביטוח לאומי והפיצוי אשר משולם על ידי חברת הביטוח, גם יחד, הינה להשיב את המצב של הנפגע לקדמותו. הנפגע אמור לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו, חלק ישירות מחברת הביטוח וחלק מביטוח לאומי, כאשר בין המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח נעשית התחשבנות מאוחרת.
לכאורה מדובר בנוסחה מאוזנת שלפיה הנפגע מקבל את הפיצוי המירבי מחברת הביטוח ומביטוח לאומי, וביטוח לאומי מקבל מחברת הביטוח החזר של הסכומים ששילם וישלם לנפגע. בפועל, במקרים בהם התאונה גרמה לקיצור תוחלת חייו של הנפגע (בשל חומרת הפגיעה), הנוסחה הוכחה כלא מאוזנת וגרמה לנפגעים לחסרון כיס.
הנוסחה נקבעה בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בתיק ע"א 6935/99 קרנית נ' אבו סרייה (בשנת 2000), בית המשפט קבע מהו גובה הפיצוי שעל חברת הביטוח לשלם לנפגע, ומהו הסכום הכולל נכון ליום מתן ההחלטה, אותו זכאי הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן הפחית בית המשפט את מלוא תגמולי הביטוח הלאומי מסך הנזק של חברת הביטוח, כך שהמבוטח היה זכאי להפרש בין השניים.
כך למשל, אם קבע בית המשפט (על בסיס חוות דעת) כי הנפגע צפוי לחיות רק עד גיל 50, ועל בסיס זה קבע את גובה הפיצוי, הנוסחה יצרה מצב בו מפיצוי זה ינוכו תגמולי ביטוח לאומי להם יהיה זכאי הנפגע עד גיל 85 (גיל אליו הוא אינו צפוי להגיע).
המשמעות היא שמתגמולי חברת הביטוח ינוכו תגמולי ביטוח לאומי בסכום הרבה יותר גבוה מזה שהנפגע יזכה לקבל בפועל מביטוח לאומי, בחייו. אין ספק כי מדובר על עיוות אשר במשך שנים הקטין באופן משמעותי את סכומי הפיצוי שקבלו זכאים אשר נפגעו באופן קשה בתאונת דרכים.
בית המשפט היה ער לקשיים הכרוכים בהלכת אבו סרייה והצביע עליהם בהזדמנויות שונות. בפסק דין חדש אשר ניתן לפני כשבועיים על ידי בית המשפט העליון בעניינו של פארס אלחבאנין (ע"א 7453/12), ביטל בית המשפט את הלכת סרייה, וקבע הלכה חדשה לפיה סכום תגמולי הביטוח הלאומי אשר ינוכה מהפיצוי של חברת הביטוח, יהיה קטן יותר.
מדובר כאמור רק על מקרים בהם בעקבות התאונה סובל הנפגע מנכות אשר עלולה לקצר את תוחלת חייו. במקרים אלה יבקש בית המשפט חוות דעת אקטוארית אשר תתייחס לסכום תגמולי הביטוח הלאומי שיש לקזז, תוך הבאה בחשבון הן את גובה הגמלאות אותם צפוי הנפגע לקבל מביטוח לאומי, והן את קיצור תוחלת חייו של הנפגע
משמעותה של ההלכה החדשה מבחינתם של המבוטחים הינה קבלת פיצוי כספי גבוה יתר, שכן מהפיצוי הכולל לו זכאי הנפגע מחברת הביטוח, יופחת סכום נמוך יותר.
הכותבת, לשעבר יועצת משפטית במל"ל, עומדת בראש משרד עורכי דין המתמחה בתביעות נגד ביטוח לאומי וחברות הביטוח
לפנייה לכתב/ת 
