התעלל בכלב ולא ייאסר: "כמו להרוג בציד"
200 שעות לשירות הציבור נגזרו על תושב הצפון שקשר כלב לטנדר וגרר אותו. הכלב, שנפצע קשה, הורדם על ידי וטרינר. השופט: "חוק הציד מאפשר הריגת בעלי חיים באמצעות ירי או באמצעים אחרים, אין להפלות בין ארנבת לכלב"
בית משפט השלום בעכו גזר עונש קל של 200 שעות שירות למען הציבור על נאסר סלימאן בן ה-44, תושב כפר סמיע בגליל המערבי, שהורשע בהתעללות בכלב. התובע במשפט דרש מאסר בפועל ואמר: "כפי שהתעללות בילד תזעזע אותנו, אני חושב שגם התעללות בכלב צריכה לזעזע אותנו". השופט זיאד סלאח לא התרשם מהטיעון ואף הצליח להרגיז פעילים למען בעלי חיים בגלל נימוקיו והעונש הקל שגזר על הנאשם.
השופט ציין כי אינו רואה הבדל בין הריגת כלב לבין ציד המותר על ידי המדינה: "רשויות המדינה מאפשרות לפעמים פגיעה בבעלי חיים ואף קיפוד חייהם. טלו לדוגמה את חוק הציד, המאפשר הריגת עופות ובעלי חיים באמצעות ירי או באמצעים אחרים, כאשר בנדון אין להפלות בין ארנבת לכלב, אין להפלות בין חוגלה לצב".
המקרה אירע בחודש אפריל 2013. הנאשם מצא את הכלב בחצרו, קשר אותו לטנדר וגרר אותו עד למזבלה הסמוכה ליישוב. הכלב נפצע קשות בעת הגרירה, ובסופו של דבר נאלץ וטרינר להרדים אותו.
הנאשם נעצר לשבוע לאחר המקרה ושהה עוד כשנה במעצר בית חלקי, בעוד משפטו מתנהל. בסופו של דבר הודה במיוחס לו ומכתב האישום הוסר הסעיף שייחס לו את הריגת הכלב. הוא הורשע בהתעללות בבעל חיים, עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר.
התובע עו"ד רון קופר הגיש לבית המשפט תמונות וסרטונים שתיעדו את מצבו של הכלב לאחר ההתעללות. "לא ניתן למצוא שום הצדק או הסבר המניח את הדעת לפגיעה או התעללות בכלב", אמר. "בית המשפט רואה בדרך כלל שאותם מתעללים בבעלי חיים הם אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי. דווקא אותה אדישות זועקת לשמים והעובדה שהמעשים כלפי אותו כלב לא נעשו בשבריר שנייה, מלמדים על התעללות חמורה ביותר.
"אני סבור שניתן להשוות בעל חיים לילד קטן, שראשית אינו יודע מה זה רוע ושנית אין לו פֶּה. כפי שהתעללות בילד תזעזע אותנו, אני חושב שגם התעללות בכלב צריכה לזעזע אותנו". עו"ד קופר טען שהענישה ההולמת היא מאסר בפועל לתקופה שבין שבעה חודשים לשנה.
הסנגור, עו"ד תומר בן חמו, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טען מנגד כי לא מדובר במעשה שבוצע מתוך אכזריות לשמה. הוא טען כי הכלב היה חולה והנאשם ביקש להרחיקו מחצר ביתו. "מתוך טעות וחוסר שיקול דעת רגעי, שלא מאפיין את הנאשם", טען עו"ד בן חמו, "הוא ביצע את המעשה המתואר בכתב האישום. המטרה של הנאשם לא הייתה אכזריות לשמה, הוא לא רצה להתאכזר לכלב. הדרך שלו הייתה פסולה, קלוקלת, והוא מלא חרטה על כך". הוא הוסיף כי הנאשם וגם הוא עצמו היו מטרה לאיומים מצד אנשים שהציגו עצמם כ"חובבי בעלי חיים", וילדיו של הנאשם סבלו מפגיעות והצקות מצד ילדים אחרים בעקבות האירוע.
השופט סלאח כאמור נטה לקבל את גרסתו של הנאשם, אף שהוא הורשע על פי הודאתו. הוא הזכיר כי מדובר באדם נורמטיבי וכן את חרטתו העמוקה. "הוא עבר סבל מאז האירוע, כאשר מצא את עצמו וכך גם בני משפחתו וסנגורו מטרה לבוז ואולי גם במקצת להתנכלות מצד אנשים לא ידועים", אמר השופט.
לאחר מתן גזר הדין הועבר התיק לעיונה של עו"ד איירין אייזינגר מפרקליטות מחוז חיפה, שמונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לנושא התעללות בבעלי חיים. אייזינגר אמרה היום שהיא לומדת את גזר הדין, ובתוך זמן קצר יוחלט אם להגיש ערעור על קולת העונש.
עו"ד בן חמו אמר כי להערכתו "בית המשפט איזן בצורה ראויה בין הנסיבות האישיות של הנאשם לחומרת המעשים". מלבד שעות השירות למען הציבור, נגזרו על הנאשם גם חצי שנת מאסר על תנאי וקנס של 3,000 שקל.
פעילים למען בעלי חיים שעקבו אחר המשפט היו מזועזעים
מהעונש הקל, מגישתו של השופט זיאד סלאח, ומכך שאמר כי אינו רואה הבדל בין הריגת כלב להריגת חיות אחרות במהלך ציד.
הנחיה להעלאת רף הענישה
חוק צער בעלי חיים שנחקק בשנת 1994 אוסר על התעללות ונטישת בעלי חיים, התאכזרות ועינויים. אף שהחוק מאפשר כיום מתן עונש של עד שלוש שנות מאסר, מעטים המקרים בשנים האחרונות שבהם בתי המשפט שלחו למאסר בפועל נאשמים בהתעללות והתאכזרות לבעלי חיים, ולרוב הסתפקו במתן עבודות שירות. אלפי התיקים שנפתחים בעבירות אלו מסתכמים בפועל במספר זעום של הרשעות שכוללות מאסר בפועל.
אשתקד הנחה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את גורמי התביעה במשטרה, במשרד להגנת הסביבה, ברשות הטבע והגנים ובמשרד החקלאות, לפעול להעלאת רף הענישה בעבירות של התעללות בבעלי חיים ולדרוש עונש של מאסר בפועל וקנס גבוה. ההנחיה מושתתת על המלצות ועדה של משרד המשפטים שמונתה ב-2011.
לפנייה לכתב/ת 
