הקור עדיין לוהט: מסע מרהיב באנטרקטיקה

נתחיל מאסוציאציות. אנטרקטיקה? פינגווינים, לווייתנים, כלבי ים, קרחוני ענק משובצים בנופים עוצרי נשימה. יקום מקביל של טבע פראי, חסר גבולות, חשוף ואמיתי. אתה יוצא למסע וחוזר קצת אחר. נושא עליך שק של חוויות, תובנות, מראות, ריחות. זהו מסע לקצה העולם ומעבר לו.

מסע בין קרחונים(צילום: אמיר גור)

כשהתבשרתי שאני צפוי להצטרף למסע לאנטרקטיקה, לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות. זהו המקום הנידח והמרוחק ביותר שיכולתי לדמיין את עצמי מגיע אליו, היבשת השביעית שגילה האדם והמקום הפראי האחרון על פני כדור הארץ.

חוצים את הדרך, שומרים על הגוזלים(צילום: אמיר גור)

בשעת אחר צהריים מאוחרת נותקו החבלים והספינה התרחקה מהרציף. באור הדמדומים אושואיה נצבעה בצבעים מרהיבים, ובזמן שהיא הפכה קטנה יותר ויותר, ידענו שאנחנו בפתחו של מסע גדול וחוויתי.

כן, זה אמיתי(צילום: אמיר גור)

הנתיב הימי מאושואיה אל עבר האוקיינוס האטלנטי זורם דרך תעלת ביגל. בתעלה זו הפליג לא אחר מאשר צ'רלס דרווין, חוקר הטבע שהגה וניסח את תורת האבולוציה ומוצא המינים, בספינתו - הלא היא ה"ביגל". דרווין הפליג בתעלה ממזרח למערב, ואילו אנחנו עשינו את הדרך ההפוכה, בדרכנו מזרחה וצפונה לעבר התחנה המרגשת הראשונה בהפלגה הייחודית הזו: איי פוקלנד.

זהירות! פינגווינים חוצים

איי פוקלנד הם תחנה נהדרת במסלול הקלאסי המורחב לאנטרקטיקה, הכולל את פוקלנד, ג'ורג'יה הדרומית וחצי האי האנטרקטי. הביקור שלנו התחיל באי המערבי, West Point, המיושב בדלילות רבה - למעשה, את מספר התושבים באי, אפשר למנות על כף יד אחת. אל החוף ירדנו עם סירות גומי נוחות, הנושאות עד כ-12 מטיילים. בספינה יש כעשר סירות כאלה, כך שכל המפליגים יורדים אל החוף בעת ובעונה אחת.

מושבת פינגווינים. לא הפרענו(צילום: אמיר גור)

אחרי הליכה קצרה בין שדות וגבעות, עלה באפי ריח חריף שהזכיר לול תרנגולות. הבנתי שהגענו למחוז חפצנו. מתחתינו, מסביבנו ומכל עברינו היו פינגווינים (מזן "דלגן סלעים" - Rock hopper) מקננים ודואגים לגוזליהם, וביחד איתם באותה מושבה זוגות של אלבטרוסים קסומים וצאצאיהם.

מעולם, בכל מסעותיי, לא הייתי קרוב כל כך לכמות כה גדולה של עופות מקננים וגוזליהם, ועוד שני מיני עופות מרשימים כל כך. שמרנו כמובן על המסלול המסומן, כדי לא להפריע לציפורים המקננות, אבל הפינגווינים לא קיבלו את ההנחיות שקיבלנו אנחנו, והרשו לעצמם להתרוצץ בשבילים שלנו, ובין רגלינו.

המקום הפראי האחרון(צילום: עופר אגיב)

בדרך לאנטרקטיקה עוצרים בג'ורג'יה הדרומית

התחנה הבאה שלנו, והאחרונה לפני אנטרקטיקה, הייתה האי ג'ורג'יה הדרומית, שלחופיו משגשגות מושבות של דובי ים. הירידה לחוף הייתה חוויה שלעולם לא תישכח מלבנו.

מאתיים אלף זוגות של פינגווינים מלכותיים יבטיחו זאת. נוספו על אלה גם אלפי דובי ים החולקים עם הפינגווינים את החוף רחב הידיים.

הנופים המדהימים של אנטרקטיקה(צילום: אמיר גור)

שלושה ימים אורכת ההפלגה מג'ורג'יה הדרומית ועד לחצי האי האנטרקטי. צוות הספינה לא נתנו לנו להשתעמם, וחוץ מביקור בתחנת מחקר ארגנטינאית באיי אורקני הדרומיים, תצפיות בלווייתנים בלב ים והדרכות צפרות בגשר הספינה, גם הייתה תכנית הרצאות מרתקת על בעלי החיים, הקרחונים וההיסטוריה של אנטרקטיקה.

שורה ראשונה בהצגה הכי טובה בטבע

הגענו לאי ליוינגסטון, השייך לאיי שטלנד הדרומיים. האי הוגדר בפנינו כ"ספארי אנטרקטי" - קרנבל של פינגווינים, קרבות של פילי ים צעירים, כלבי ים, יסעורים ענקיים שקיננו על הצוקים, שלד של לווייתן על החוף ואוסף של מאובנים מעניינים.

חבר מכוכב (כמעט) אחר(צילום: אמיר גור)

אמיר גור הוא ראש מחלקת טיולי שיט וצלילה בחברה הגאוגרפית