ענף תחת עננה: גל שערוריות ב-NFL
בשבועיים האחרונים התפרסמו בזו אחר זו פרשיות קשות של אלימות במשפחה בהן מעורבים שחקני פוטבול. בארה"ב טוענים שהענישה לא מספיקה, הקומישינר סופג ביקורות ארסיות, ולפחות במקרה אחד השחקן האלים טוען כי נהג בצורה לגיטימית - ומקבל חיזוק מחבריו וממשפחתו. לאן מועדות פניה של הליגה שתדמיתה נפגעה?
ריי רייס היה היורה, וב-NFL לא האמינו שיבשר על חורף כל כך גשום – ואנחנו עדיין בשלהי הקיץ. ליגת הפוטבול נמצאת בעיצומו של משבר אמיתי. בגלל שמדובר במקרי אלימות במשפחה, אין ספק שהם חמורים יותר מהנזק התדמיתי שנגרם לליגה ולא צריך לרחם על אף אחד.
השאלה המרכזית היא לאן מועדות פני ה-NFL מנקודה זו, כי השבועיים האחרונים ייכנסו להיסטוריה של אחת הליגות המפוארות בעולם ככאלו שככל הנראה עירערו אותה מהיסוד.
אמנם המקרה של רייס היה הראשון בשרשרת הנוכחית, אבל הוא בהחלט לא הראשון בהיסטוריה. גם לא האחרון. הרץ ג'ונתן דווייר מאריזונה נעצר שלשום בעקבות מקרה ביולי, בו נגח באשתו
והכה את בנו. הוא הושעה מפעילות ע"י המועדון. רק כדי להזכיר את פרשת רייס – כבר לפני מספר חודשים הרץ של בולטימור תקף את אשתו, והושעה לשני משחקים בלבד. אבל אחרי חשיפת הווידיאו בו הוא נראה מכה אותה, ארה"ב סערה, ולקומישינר רוג'ר גודל לא נותרה ברירה אלא להשעות אותו לתקופה בלתי מוגבלת – בזמן שבולטימור זרקה את רייס, אחד משחקניה המרכזיים.
אבל עוד לפני הווידיאו של רייס, ריי מקדונלד מסן פרנסיסקו נעצר בתחילת החודש, וביולי נרשם מקרה בו גרג הארדי מקרוליינה הואשם בהכאה ואיומים כלפי חברתו לשעבר. הוא עירער, והפנת'רס הודיעו כי לא ינקטו בצעדים עד להשלמת ההליכים. גם הליגה לא הגיבה.
רק שבינתיים התפוצצו פרשות רייס ואדריאן פיטרסון, ואתמול גודל אישר לקרוליינה להציב את הארדי ברשימת החריגים – שמשמעותה הרחקה מכל פעילויות הקבוצה עד להשלמת ההליך המשפטי, כשהשחקן לא תופס מקום בסגל וממשיך לקבל שכר. זו משמעות הלחץ שמופעל כעת על קבוצות בליגה, לעומת מקרי העבר.
לפי רשימה שפירסם USA טודיי, מאז שנת 2000 נרשמו 713 מעצרים של שחקני NFL, מתוכם 85 בגלל אלימות במשפחה. הליגה נהגה באדישות יחסית, והסתפקה בדרך כלל בקנסות במקרים אלה. רק בחודש שעבר נכנסה לתוקף המדיניות החדשה, לפיה עבירה ראשונה של אלימות במשפחה תוביל להשעייה משישה משחקים, ואחת נוספת להשעייה לכל החיים, אך בארה"ב קוראים לגודל לנקוט בצעדים חריפים יותר.
מדובר בארגוני נשים ופוליטיקאיות בכירות, המובילים מחאה הדורשת מגודל לעזוב את תפקידו. לפי רויטרס, מדובר בקהל יעד חשוב במיוחד – 45 אחוזים מהאוהדים במגרשים הן נשים, שהפכו לצופות נלהבות בפוטבול בארה"ב.
מעבר לקריאות הללו, ה-NFL עשויה לספוג מכה במקום כואב – הכסף. חברת הבירה אנהאוזר בוש, אחת מנותנות החסות הראשיות של הליגה, פירסמה השבוע הודעה בה נאמר: "אנחנו מאוכזבים ומודאגים מהתקריות האחרונות. אנחנו עדיין לא מרוצים מהדרך בה הליגה טיפלה בהן". המסר ברור: חברות עם תדמית נקייה לא רוצות ללכלך את הידיים במקומות מסוכנים. זו קריאת השכמה לליגה.
הקומישינר סופג את רוב הביקורת. לפני הגל הנוכחי הוא התנצל על המדיניות המקלה, ולפני פרסום הווידיאו של רייס טען כי לא כל המידע היה בידיו, אך גורמים בליגה טענו כי גודל היה מודע לחומרת המקרה ועדיין בחר בהשעייה של שני המשחקים. כעת הוא צריך להיות האיש שיכריע את כיוון הליגה. גודל עצמו לקח אחריות בנאום שנשא אתמול, הודה שהליגה טעתה בטיפול במקרים, אבל אין לו כוונה לעזוב. בין השאר, הוא מתכנן הקמת ועדת משמעת שתטפל במקרים דומים. לא בטוח שזו התשובה שרצו לשמוע בארה"ב.
תרבות חינוך שונה
המקרה של פיטרסון הוא הבולט ביותר בגל הנוכחי, אפילו יותר מאשר רייס, כי הוא העלה לדיון גם תופעה חברתית. הרץ של מינסוטה הואשם בכך שהלקה את בנו בן הארבע בענף עץ כעונש חינוכי אחרי שדחף את אחד מאחיו. מאוחר יותר התפרסם כי ככל הנראה הכה בן נוסף.
הילד מהמקרה הנוכחי, שפציעותיו ניכרו עליו, חשף בפני המשטרה פרטים מזעזעים. הוא סיפר על "חדר הלקאות", ועל כך שאביו איים עליו כי יכה אותו בצורה קשה יותר אם יפנה למשטרה. ורק להזכירכם, ילד בן שנתיים של פיטרסון הוכה למוות ע"י החבר של אימו בשנה שעברה, מספר חודשים אחרי שהשחקן גילה על קיומו.
מינסוטה זיגזגה ופגעה בעצמה במקרה הזה. פיטרסון הוצא מהסגל למשחק מול ניו אינגלנד שנערך לפני מספר ימים, אבל ביום שני הוויקינגס הודיעו כי ישחק ביום ראשון מול ניו אורלינס. התגובה הייתה קשה, ואפילו מושל מינסוטה מארק דייטון טען כי מדובר בבושה לקבוצה ולמדינה. אתמול הוויקינגס הודו כי עשו טעות, וכמו במקרה של קרוליינה והארדי, הציבו את פיטרסון ברשימת החריגים.
פיטרסון המשיך להצדיק השבוע את מעשיו, בטענה כי זכה לאותו יחס כילד: "בלבי אני יודע שהייתי יכול להיות אחד מהילדים האבודים ברחובות אלמלא הייתי מקבל את החינוך שקיבלתי. אני אוהב את בני ואמשיך ללמוד מהטעויות. אני לא מושלם, אבל אני לא מתעלל בילדים. אני אדם שחינך את בנו ולא התכוון לפצוע אותו".
גם אמו של השחקן, בוניטה ג'קסון, הסבירה: "לעתים, רובנו חינכנו את ילדינו קצת יותר ממה שהתכוונו. רק ניסינו להכין אותם לעולם האמיתי. כשאתה מלקה את מי שאתה אוהב, לא מדובר בהתעללות, אלא באהבה. אתה רוצה להבהיר להם שהם התנהגו לא בסדר".
אי אפשר בשום פנים ואופן לטעון כי מדובר בתופעה מייצגת אצל כלל השחורים, אבל מספר שחקנים מיהרו לפרסם הודעות תמיכה בפיטרסון בגלל שחונכו בצורה דומה, ובעיניהם לא מדובר בהתעללות בילדים. מארק אינגרם מניו אורלינס, למשל, טען כי הוריו הלקו אותו ללא הרף, בגלל שרצו "שיהיה האדם הטוב ביותר שהוא מסוגל להיות".
אבל גם אם בעיני אנשים מסוימים מדובר בדרך חינוך מקובלת, בארה"ב נותרו המומים מפרטי המקרה – שרק התווספו לשרשרת הפרשיות. כעת כל העיניים נשואות לגודל, אך גם אם יחמיר את הענישה, לקהל הרחב יהיה קשה להתנער מהשבועיים האחרונים.
צפו: עצר פנדל - והתנפל על הבועט
היה או לא היה פנדל? שפטו בעצמכם
לפנייה לכתב/ת 
