הגדר שמאחדת את הפלסטינים והמתנחלים
הממשלה תדון ביום א' בתוואי גדר ההפרדה באזור גוש עציון שזכה לאורך השנים להתנגדויות עזות. הפלסטינים חוששים מפגיעה בשטח שהוכר כאתר מורשת עולמי, המתנחלים חוששים מחזרה לגבולות '67, ומשרד הביטחון? שם רוצים לסגור את "הפרצה האחרונה שנותרה בהגנה על ירושלים"
חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, מסמיכה את הממשלה לאשר ביום ראשון סופית את הקמת גדר ההפרדה באתר המורשת העולמי - טרסות בתיר, מדרום לירושלים עליה החליטה הממשלה כבר ב-2006. אם תאושר ההחלטה יהיו לדבר השלכות משפטיות, מדיניות וסביבתיות רחבות היקף. באופן נדיר, ההתנגדות לגדר מאחדת בין הפלסטינים למתנחלים - כל צד מסיבותיו שלו.
הצעד צפוי להביא לביקורת בינלאומית חריפה כנגד ישראל מצד הרשות הפלסטינית וגורמים בינלאומיים. אתר הטראסות בבתיר, אתר בן קרוב ל-4,000 שנה, נחשב לאתר מורשת ייחודי ויחיד מסוגו המשמר מתודות חקלאיות עתיקות יומין. בחודש יוני האחרון הכריז ארגון אונסק"ו העולמי על הטראסות כאתר מורשת עולמי. בהצהרת האו"ם נקבע כי "הנוף הפך פגיע בהשפעת תמורות חברתיות, תרבותיות וגאופוליטיות".
בשנת 2012 עתר ארגון הסביבה "ידידי כדור הארץ" לבג"ץ, בקריאה לשימור האתר עקב חשיבותו כאתר סביבה ומורשת יחיד מסוגו, ומציאת תוואי חלופי לגדר ההפרדה המתוכננת להבנות במקום. לאחר שורת דיונים שערכו שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בנושא, המליץ בית המשפט העליון לממשלה לשקול מחדש את תוואי הגדר, בין היתר על רקע הכרזת האתר כאתר מורשת עולמי, המחייבת התייחסות מחמירה יותר לשיקולי השימור שלו.
הדמיה של "ידידי כדור הארץ"
(צילום: אוהד צויגנברג)
גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ" אשר הגיש את העתירה לבג"ץ ממניעים סביבתיים, אמר כי "המניעים לאישור הרס האתר, במידה שיאושרר ביום ראשון, תמוהים במקרה הטוב ושערורייתיים במקרה הרע. מדובר באתר ייחודי בקנה מידה עולמי, כפי שנטען הן בידי שורה ארוכה של מומחי שימור עולמיים והן על ידי ארגון אונסק"ו, אשר הכיר באתר כאתר מורשת עולמי.
"כפי שכבר הוכחנו בבית המשפט – ישנן חלופות קיימות וברורות לתוואי הגדר שמציעה הממשלה. מנגד, הנזק שייגרם לאתר מאישור התוואי הנוכחי הינו עצום ובלתי הפיך. אין עוררין מצדנו על הצורך הביטחוני בתוואי הגדר, אלא על התוואי שהוגדר לה. בדיוני בג"ץ לא הצליחו נציגי משרד הביטחון להסביר מעין נובעת ההתעקשות דווקא על תוואי הזה, שצפוי לא רק להביא להרס אתר חסר תחליף, אלא לנזק מדיני כבד מאוד לישראל.
(צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)
מנגד, ממשרד הביטחון נמסר כי "תוואי גדר הביטחון סמוך לכפר בתיר בדרום ירושלים הוא הפרצה האחרונה שנותרה בהגנה על תושבי ירושלים. התוואי תוכנן לצורך ביטחוני מובהק שהוכר בבג"ץ - מניעת כניסת מחבלים באופן חופשי לירושלים ולעורף ישראל, והגנה על קו הרכבת לבירה, העוברת ממש בסמוך לתוואי זה".
הדמיה של משרד הביטחון
"בתכנון התוואי באזור בתיר עשתה מערכת הביטחון כל שביכולתה כדי לצמצם כל נזק, אולם היא אינה יכולה לקבל את דרישות העותרים לבטל את הגדר הפיזית, שהיא המרכיב הבסיסי ביותר של המכשול הביטחוני, או להקים את הגדר באופן שיותיר את מסילת הרכבת לירושלים מחוץ לגדר הביטחון".
גורם בכיר במשרד הביטחון הוסיף כי "העובדה שתצורת התוואי שונתה במהלך ההליכים שהתנהלו בבית המשפט (הגדר הונמכה מגובה חמישה מטרים לגובה של שלושה מטרים; חתך המכשול צומצם עד לרוחב של פחות מ-10 מטרים לעומת חתך אופייני של תוואי הגדר שרוחבו 70-50 מטרים; אופי החיץ שונה מחומת בטון לגדר מתכת) מלמדת כי מערכת הביטחון נכונה היתה ללכת לקראת העותרים, גם במחיר של התפשרות ביטחונית, כדי לצמצם עד למינימום את הפגיעה הסביבתית-נופית, אך חשוב להדגיש כי לא בשל אופי החיץ ותצורתו שלח אותנו בית המשפט שוב לממשלה, אלא בשל ההשלכות המדיניות והתערבות אונסק"ו בהליך".
פורסם לראשונה 18/09/2014 21:21
לפנייה לכתב/ת 
הדמיה של גדר ההפרדה על ידי משרד הביטחון
מומלצים
