למה אני שונא את פיבי בופה
היא זלזלה, התעצלה, הטיפה ועשתה לחברים שלה את המוות - אז למה אנחנו סובלים עם פיבי בופה כבר 20 שנה על המסך? "חברים" היתה יכולה להסתדר גם בלעדיה ובלי החתול המסריח שלה
קראו לי קטנוני - זה בסדר, יש בכך מן האמת. קראו לי הייטר, משועמם או מנאחס – הכל נכון. אלא שכל כינוי גנאי שתטיחו לעברי הוא כאין וכאפס לעומת שלל הכינויים שהטחתי לעבר מסך הטלוויזיה לאורך השנים, או ליתר דיוק – כלפי דמות אחת ספציפית, שקלקלה והשחיתה קאסט מרשים במיוחד של דמויות אייקוניות. ואני יודע שאני לא לבד בהרגשה הזו, ושבערך אחד מתוך שלושה חובבי "חברים" יגיד לכם שאם יש דמות שאפשר היה להסתדר גם בלעדיה, זו ללא ספק אחת - פיבי בופה. היום (ב') מלאו 20 שנה לעלייתה של הסדרה לאוויר, והגיע הזמן להסביר.
השנאה שלי לדמותה של פיבי, שגולמה על ידי ליסה קודרו המשעממת, לא החלה מיד. בעונותיה הראשונות של הסדרה מיס בופה הוצגה כלא יותר ממסז'יסטית מעופפת וטובת לב, נפש חופשייה שבאה לאזן את קפיצות הישבן של דמויות כמו רייצ'ל או מוניקה. היא אפילו האמינה באסטרולוגיה וניהלה אורח חיים די סגפני (אם לא לוקחים בחשבון את העובדה שרבצה עם חבריה בבית קפה מדי יום).
בגדול – פיבי היתה דמות חיובית, גם אם מעט מוזרה ביחס לחבריה. אלא שעם השנים והעונות השתנו הדמויות והפכו קיצוניות יותר ויותר: רוס גלר הפך מחנון חביב למטורף פאסיב-אגרסיבי, צ'נדלר הידרדר מעמדת הבחור השנון לכדי טיפוס חרדתי שמשתמש בהומור דלוח כמנגנון הגנה, וג'ואי הפך משחקן חתיך עם חיבה לפיצות לגרגרן אובססיבי ולאיש הטיפש ביותר עלי אדמות. פיבי הפכה לדמות די בלתי נסבלת, אישה רעה במונחים מסוימים, שלא ברור מדוע לעזאזל טורחים שאר החברים לשמור איתה על קשר. ועוד לא התחלנו לדבר על כך שמלכתחילה לא נראה שיש סיבה הגיונית שתחבר בין חבורת ילדי שמנת לבין לחסרת בית שנאלצה לשרוד ברחובות הקשוחים של ניו-יורק לאחר מות אמה.
הפרק הראשון של הסדרה. התחילה כדמות חיובית
אז למה בעצם אני כל כך שונא את פיבי? ובכן, איזו סיבה יש לי לא לשנוא אותה? בואו נתעלם לרגע מכך שמדובר בדמות בדיונית חלוטין, זה ברור לכולנו כאן. אבל מבט מעמיק באותה דמות מגלה בעיקר תכונות אופי שליליות ונטייה ברורה להתעמר, לזלזל, להביך או פשוט לא להתחשב ברצונותיהם של חבריה.
רוצים דוגמאות? לא חסר. בעוד שחבריה עלו בסולם התעסוקה עם השנים – ניכר שלפיבי לא היו כל שאיפות בתחום. מוניקה הפכה עם הזמן לשפית מוערכת, צ'נדלר השתכר יפה ובחר לבצע שינוי קריירה בגיל יחסית מאוחר, רק לשם הגשמה עצמית, רוס דהר בקצב במסגרת הקריירה האקדמית שלו ואפילו ג'ואי התפתח משחקן פרסומות לכדי ד"ר דרייק רמורה. על רייצ'ל אין מה לדבר בכלל, שכן זו ביצעה זינוק כמעט לא הגיוני ממלצרית (כושלת) "בסנטרל פרק" לבעלת משרה רמה בראלף לורן. אבל בעוד רייצ'ל קיבלה את ההזדמנות לבצע רילוקיישן לפריז, לאורך עשר עונות שלמות פיבי לא זזה מילימטר מהמקום בו החלה. פיבי היא מסזי'סטית. תמיד היתה ותמיד תהיה.
הצמחונית של החבורה אוכלת בשר
אבל נו, נניח שבהתאמה לדמות שהיתה בתחילת הסדרה, חוסר השאפתנות המקצועית של פיבי הוא נגזרת של הגישה השאנטית והקלילה שלה לחיים. נניח. אבל זה לחלוטין לא מסתדר עם כמות הפעמים בהן פיבי מכרה את נשמתה לשטן, פעלה בניגוד מוחלט לעקרונותיה – ועשתה זאת תוך כדי הטפת מוסר מתחסדת לחבריה. כך למשל עשתה את המוות לרייצ'ל כשזו רצתה לנצל קופון שקיבלה לקבלת מסאז' אצל תאגיד מסאז'יסטים שאיים לגנוב לפיבי את הפרנסה – אך שכחה לציין שגם היא, ממש במקרה, עובדת בו. או מה לגבי המקרה שבו זנחה לחלוטין את עקרונותיה הצמחוניים והפכה לגדולת הקרניבוריות, כשהיתה בהריון?
רייצ'ל מגלה שפיבי האנטי ממסדית עובדת בתאגיד
והיו גם הפעמים בהם רכשה רהיט מ"פטרי בארן" אף שהטיפה לחברותיה לא לעשות זאת, הבריחה סועדים מהמסעדה של מוניקה בזכות שירתה האיומה ונגינת הגיטרה המביכה שלה, יצאה עם שני גברים במקביל, ניהלה רומן עם הארוס של אחותה, גנבה את מייק מבת זוגו, כעסה על ג'ואי על ששכח פגישה משותפת שלהם (רק כדי להשיב לו באותה המטבע) - באמת שהרשימה בלתי נגמרת.
הוסיפו לכך את הזלזול התמידי שלה בגברי החבורה – שהתבטאה בירידות לא ברורות על צ'נדלר ובנטייה לבקר את מוניקה על שבחרה בו כבעל, כמו גם ביכולת שלה לכעוס על רוס במשך ימים שלמים רק כי חלמה עליו חלום! ועוד לא דיברנו אפילו על הבורות שלה בנושאי אבולוציה, ועל כך שלאחר שהצליחה לכאורה לנצח בוויכוח מול דוקטור גלר (דוקטור, כן? לא מסאז'יסט), היא רמסה את כבודו.
הוויכוח על האבולוציה
כן, כפי שהסכמנו כבר – מדובר בטרוניה קטנונית במיוחד. "חברים" היתה לא יותר מסיטקום חביב ובלתי אמין על חיי הכרך והשפעתם על מבנה המשפחה המודרנית. אבל ההבדל בין אותה משפחה מודרנית לבין זו הקלאסית הוא שחברים דווקא כן בוחרים. סביר להניח שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה להישאר חבר של כלבת-על שחצנית אנוכית ואנדר-אצ'יברית כל כך, אלא מעדיף אנשים קצת יותר מפרגנים או איכותיים ממוזיקאית/מעסה כושלת, עם ביטחון עצמי גבוה מדי ואפס שורות מצחיקות.
הנה, אמרתי גם את זה - פיבי אף פעם לא היתה מצחיקה במיוחד. כן, הבנו. את מוזרה. בעולם נורמלי, מוזר לא תמיד שווה מצחיק. עכשיו את יכולה לקחת את המונית הרקובה שלך,לנסוע מכאן עם הפסנתרן או האסטרונאוט, למי זה באמת אכפת כבר. רק תניחי את הגיטרה בצד, תעשי מעשה מאמא-בופה ותעלמי לנצח מחיינו. וקחי גם את החתול המסריח שלך.
