טריילרים: העיניים הגדולות של טים ברטון
סיפורם של האמנים וולטר ומרגרט קין עומד במרכז סרטו החדש של ברטון, "Big Eyes", שממנו נגרעה הפעם אשתו הלנה בונהאם קרטר. וגם: אוסקר אייזק וג'סיקה צ'סטיין חוזרים לניו יורק האלימה של האייטיז. טריילרים חדשים
הבמאי טים ברטון יודע דבר אחד או שניים על עבודה בזוג. נשאיר רגע את יחסיו הקרובים עם ג'וני דפ בצד, ונתמקד באשתו, הלנה בונהאם קרטר, שהיא גם משתתפת קבועה בסרטיו. סימביוזה שכזו - על המסך ובחיים הפרטיים. ובכן, בסרטו החדש "Big Eyes", בונהאם קרטר אינה מופיעה (וגם לא דפ), אבל הוא עוסק בזוגיות יצירתית משותפת - על יתרונותיה וחסרונותיה. כך שבעקיפין ניתן אולי לקבוע שגם בלי לשחק, בת זוגו של ברטון נוכחת על המסך.
"Big Eyes" נראה די שונה מיצירותיו הקאמפיות האחרונות של ברטון, והוא נוטה יותר לצד הדרמטי. התסריט אף מבוסס על סיפורם האמיתי של בני הזוג וולטר ומרגרט קין, שאותם מגלמים כריסטוף וולץ ואיימי אדמס. השניים התחילו כזוג אוהבים בשנות ה-50, אולם העניינים הסתבכו כשוולטר, אמן הפופ הנודע, תבע לעצמו את התהילה והיוקרה על סדרת דיוקנאות ילדים עצומי עיניים שציירה אשתו. ספק אם מדובר ביצירות מופת חד פעמיות, אבל בעולמנו הפוסט-מודרניסטי גם הם קיבלו תהודה אמנותית יומרנית גדולה - כמו רבים מסרטיו של ברטון עצמו.
"Big Eyes" - תאריך יציאה בארצות הברית: 25 בדצמבר
סופר סתם
ג'ייסון שוורצמן מופיע גם הוא בסרטו של ברטון, אבל בדרמה "Listen Up, Philip" הוא מוביל בעצמו את העלילה שדנה אף היא ביצירה ובזוגיות. שוורצמן מגלם סופר בבצורת יצירתית. המוזה שלו נעדרת ואינה מזינה את דמיונותיו, ואת התסכול הוא מוציא על המוזה של המציאות הלא היא בת זוגו (אליזבת מוס). מי שכן אמור לספק לו השראה הוא גבר זקן, סופר מצליח שהוא מעריץ (בגילומו של ג'ונתן פרייס), ואיתו הוא מעדיף להתבודד. עוד מככבת בסרטו של אלכס רוס פרי: קריסטן ריטר, שגם היא - הפלא ופלא - מופיעה ב"Big Eyes".
"Listen Up, Philip" - תאריך יציאה בארה"ב: 17 באוקטובר
אמנות בריטית במיטבה
אז זוגיות ואמנות לא ממש הולכות ביחד, כך אנחנו לומדים (ולא רק מהסרטים). הבעיה היא שגם אמנים - נרקסיסטים ככל שיהיו - הם עדיין בני אדם, ולרומנטיקה יש נוכחות בחייהם לטובה ולרעה. הדרמה התקופתית הבריטית "Effie Gray" נוגעת בסיפורים כאלו מנקודת מבטה העצובה של הגיבורה המיוסרת אפי גריי (דקוטה פנינג), שנישואיה למבקר אמנות כושלים, ומנגד היא מוצאת עצמה נמשכת לצייר שהוא הצ'ילבה של בעלה.
סרטו של ריצ'רד לקסטון ממשיך את הטרנד של מייק לי עם "מר טרנר" שלו, החוזר לסצנה האמנותית הבריטית של המאה ה-19. אמה תומפסון מוסיפה לו נוכחות דרמטית, וכך גם רובי קולטריין, קלאודיה קרדינלה, דרק ג'קובי, ג'ולי וולטרס ועוד מוותיקי הממלכה.
"Effie Gray" - תאריך יציאה בבריטניה: 10 באוקטובר
ניו יורק של פעם - זה לא טוב
יש כבר מי שמסמן את "A Most Violent Year" - סרטו הבא של ג'יי.סי. צ'נדור, מילדי הפלא של הקולנוע האמריקני העצמאי, כמועמד לאוסקר. אחרי שעסק בקריסת וול סטריט בסרטו הראשון ("התרסקות") ויצא לים עם רוברט רדפורד ("הכל אבוד"), הוא ממשיך ליצור סרטי איכות במרץ. הפעם הבמאי בן ה-40 נשאר בניו יורק וחוזר אליה כפי שהיתה ב-1981 - עיר קשה ואלימה, וכל כך שונה מהיום. דרך מאמצי ההישרדות של מהגר עם חלומות גדולים (אוסקר אייזק) ואשתו היפה (ג'סיקה צ'סטיין) עולה פורטרט של מטרופולין רקוב ואפל - שלא נראה מעולם מחלונות הברוקרים.
"A Most Vioelnt Year" - תאריך יציאה בארה"ב: 31 בדצמבר
שבדי לוהט
גם הסרט "Force Majeure" עשוי למצוא עצמו מתמודד על אוסקר כמועמד שבדיה לסרט הזר. מה שנראה תחילה כמו סרט אסונות, מתפתח כדרמה משפחתית מעט קריפית עם טוויסטים מסתוריים. הבמאי רובין אוסטלונד גולש על הגל השבדי, שאת אותותיו ניתן לראות גם בפסטיבל ונציה עם זכיית הקומדיה התמוהה של רוי אנדרסון "A Pigeon Sat on a Branch Reflecting on Existence" באריה הזהב. מפולת שלגים שמתרחשת בעיצומה של חופשה משפחתית באלפים לא קיפחה את חיי האב, האם וצאצאיהם, אך מאיימת למוטט את מערכת היחסים השברירית, והנמסה לה לאיתה.כחול זה הצבע
השחקן הצרפתי המצליח מת'יה אמלריק ממשיך בהתנסויותיו כבמאי, ועבודתו המוצלחת עם השחקן הראשי החביב עליו: הוא עצמו. הפעם הוא מככב בעיבוד שלו ל"החדר הכחול", ספר המתח המצליח של ז'ורז' סימנון. העלילה מלווה את חקירת הגיבור - איש מכירות אשר נחשד בביצוע רצח. ברקע עולה הרומן הסוער שלו עם אישה נשואה, וכך גם אתם תוכלו ליהנות מהארוטיקה שבסרט, לצד הזוועות שבו.קיל וידאו
והנה טריילר גדוש בסקס ואברי גוף חשופים, אלא שאלו מתערבבים בסכינים, דם, שדים, רוחות והמון המון זוועות - כמיטב המסורת המתגבשת של פרנצ'ייז האימה "V/H/S". הסרט השלישי בסדרה "V/H/S: Viral" חושף את הקטעים הקצרים שביימו ג'סטין בסון, גרג בישופ, אהרון מורהד, נאצ'ו ויגלונדו ואחרים. חובבי ז'אנר האימה, ובמיוחד אלו שעדיין לא התייאשו מתת-ז'אנר הפאונד-פוטג', ימשיכו ליהנות מהשפע המדמם שפה.
