פקח התרברב בדו"ח - וישלם 6,500 שקל

עובד עיריית נתניה סיפר שרשם דו"ח לווטרינר מאחר שלכאורה לא אסף את הגללים של כלבתו. הווטרינר תבע אותו בבית משפט בגין לשון הרע - וזכה

עו"ד גיא אבידןפורסם: 22.09.14 , 16:36

וטרינר מנתניה הופתע לשמוע שאחת מלקוחותיו יודעת על דו"ח שקיבל בעבר בגין אי איסוף גללי כלבים. בירור קצר העלה שפקח העירייה שרשם לו את הדו"ח התרברב על כך באוזניה. הווטרינר הגיש תביעת לשון הרע נגד עיריית נתניה ונגד הפקח ונפסקו לו פיצויים של 6,500 שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הדו"ח המדובר נרשם לחובתו בנובמבר 2011 כשטייל עם כלבתו ונעצר על ידי הפקח בטענה שלא אסף את גלליה. הווטרינר הכחיש את הטענה, ובהמשך ערער על הדו"ח וביקש להישפט.

תביעה

הבייביסיטר של הכלב הנושך תשלם 3,500 ש'

עו"ד יצחק צוקר

תושבת צור הדסה, פעילת בע"ח, השגיחה על כלבים שלא היו בבעלותה. אחד מהם נשך אישה ברחוב ובית המשפט קבע שהאחריות לכך היא שלה

הבייביסיטר של הכלב הנושך תשלם 3,500 ש'

כמה חודשים לאחר מכן פגש הווטרינר באופן אקראי את אחת מלקוחותיו, וזו סיפרה לו שבזמן שאותו פקח רשם לה דו"ח משום שהשאירה את כלבתה ללא רצועה, הוא התרברב באוזניה "בטון לעגני ומתנשא" שתפס את הווטרינר לא פעם בשעה שלא אסף את גללי כלביו וקנס אותו.

הווטרינר פנה לבית משפט השלום בנתניה והגיש תביעה נגד העירייה ונגד הפקח בטענה שנגרם לו עוול בגין פרסום רכילות ושקרים. לטענתו, הוא חשש שהשמועה תעבור מפה לאוזן, בייחוד בשכונה שבה הוא מנהל את המרפאה ובה מתגוררים מרבית לקוחותיו.

לדברי התובע, הפקח לא לקח בחשבון את הנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מאמירתם. לטענתו הוא וטרינר אחראי שדואג לפרסם דרך קבע במרפאתו את חוקי העזר הרלוונטיים, ומקפיד לטייל עם כלביו קשורים ברצועה ולאסוף אחריהם את הגללים.

הנתבעים טענו מנגד שיש לדחות את התביעה נגד הפקח ולו בגלל החסינות המוקנית לו בשל היותו עובד ציבור. הם גם הכחישו את האמירות המיוחסות לפקח, והוסיפו שלתובע וללקוחה יש מניע משותף לפגוע בפקח, משום ששניהם קיבלו ממנו דו"חות. בכל מקרה, ככל שהפקח אכן אמר את הדברים, הם הוסיפו, הרי שמדובר באמת שאינה נחשבת ללשון הרע.

אין בסיס לנקמה אישית

הרשמת הבכירה יפעת אונגר ביטון קבעה שהדברים שאמר הפקח, ולפיהם תפס את הווטרינר מפר חוק כמה וכמה פעמים, אינם אמת משום שהתובע נתפס רק פעם אחת באירוע שנוי במחלוקת. לכן הדברים הם בבחינת לשון הרע, ויש בהם כדי לפגוע בתובע כווטרינר ובעיסוקו.

לפי הרשמת, על הפקח לא חלה חובה חברתית להעלות את נושא איסוף הגללים תוך כדי פרסום שמותיהם של מקבלי הדו"חות, ואין זה לגיטימי להביא את הנושא למודעות הציבור על חשבון שמו הטוב של אדם, בייחוד כשמדובר בבעל מקצוע שהפרסום עלול לפגוע פגיעה ממשית במקצועו.

הרשמת דחתה את הגרסה שהעלו הנתבעים וקבעה כי הבסיס לנקמה אישית נשמט כיוון שהלקוחה לא פנתה לווטרינר במכוון רק כדי להודיע לו על המקרה.

הרשמת קבעה שהפקח אינו חסין מפני התביעה והוסיפה שכדמות ציבורית מצופה ממנו שיפעיל שיקול דעת וינהג בסבירות ובהגינות כלפי התושבים. חרף זאת, נהג הפקח בפזיזות ומבלי לרדת למשמעות של תוכן דבריו והיקף השפעתם על התובע. משכך חויבו הפקח והעירייה לשלם לתובע פיצוי של 6,500 שקל, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 2,500 שקל.