חיזוק האגף האקטיביסטי: המינויים לעליון בנו את הרכב בית המשפט לכמה שנים קדימה
המרוץ לא עורר הפעם סערה פוליטית, אבל הבחירה במני מזוז, ובעיקר בענת ברון, יחזקו את האגף האקטיביסטי בעליון. בפרקליטות מנבאים "שחזור עידן בייניש", וגורם מעורב בהליך מסביר: "לבני והרצוג דאגו לעתיד, כשלא ידוע מה יהיו יחסי הכוחות בוועדה לבחירת שופטים". כך זה התנהל מאחורי הקלעים
זה היה מרוץ שקט יחסית לקראת המינויים החדשים לבית המשפט העליון. לא היו התנגחויות בין שרת המשפטים לבין הנשיא המכהן של בית המשפט, וגם לא מחלוקת פוליטית פומבית בין ימין לשמאל לגבי זהות המועמדים. על רקע זה, את מרב תשומת הלב במרוץ משך היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז - לא בשל עמדותיו, ולא בשל מחלוקת לגבי מועמדותו (שעלתה תחת קונצנזוס כמעט מלא), אלא בעיקר בשל היותו אישיות מוכרת.
גורמים בפרקליטות המדינה סבורים שמבין שני המינויים שעליהם הוכרז אתמול (יום א') – של מזוז ושל ענת ברון – דווקא מינוי השופטת האנונימית יחסית מהמחוזי בתל אביב יהווה חלק מהשלד שיוביל את בית המשפט העליון בעוד כמה שנים. "זה לא סוד שמדובר בשופטת תל אביבית, חברה של אסתר חיות (שופטת העליון, א"מ), וככל הנראה בעלת עולם ערכים דומה ונטיות אקטיביסטיות", מסביר גורם בפרקליטות המדינה המכיר היטב את בית המשפט העליון. "הרי דיברו על מחסור בפליליסטים, אז למה נבחרה שופטת אזרחית?
"בייניש פרשה, ארבל פרשה, היו חייבים להביא חיזוק והוא הגיע בדמות השופטת ברון. חיות תתמנה לנשיאה לאחר מרים נאור, לצדה תצעד דפנה ברק ארז הסופר-אקטיבסטית, ויחד איתן תעלה ברון. למעשה מדובר בחידוש הכוח האקטיביסטי בעליון. מעין שחזור של עידן בייניש".
לדברי אותו פרקליט, בשנת 2017 – כשחיות תתמנה לנשיאה לתקופה של שש שנים – תובטח השליטה למחנה האקטיביסטי לשנים ארוכות. "לא סתם גרוניס דחף לבחירה, כנראה הייתה לו בקשה מבית", הוא מסכם.
- איפה ישתלב מזוז במפה הזאת?
"הוא ישפוט בהיגיון וללא אג'נדות. לא פעם הוא פעל למען זכויות מיעוטים ולעיתים עורר כעס במחנה הימין, אבל הוא אדם הגיוני ושקול. אני צופה שהוא יצטרף למחנה הממלכתי בבית המשפט העליון. הרזומה שלו יביא לאיזון. ההרכבים בבית המשפט העליון נשענים על כך שכל שופט מגיע מקצה אחר של המפה, ויחד נוצר סיעור מוחות".
מתכננים את הרכב העליון שנים קדימה
בוועדה לבחירת שופטים יושבים שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא העליון גרוניס ושניים מעמיתיו: אסתר חיות ואליקים רובינשטיין. את הכנסת מייצגים השר גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג וח"כ מש"ס יצחק כהן. יחד עמם מכהנים עורכי הדין רחל בן ארי וחאלד זועבי, המייצגים את לשכת עורכי הדין.
מינויו של מזוז עבר פה אחד וללא בעיות, אבל כששרת המשפטים ציפי לבני ביקשה להעביר את מינויה של השופטת נאווה בן אור, המתמודדת המועדפת עליה, התגבש בוועדה למינוי שופטים גוש חוסם שהורכב מח"כ יצחק כהן, השר גלעד ארדן והשופט אליקים רובינשטיין, אשר לו סכסוך מר עם בן אור מימיו כיועץ המשפטי לממשלה, והיא שימשה משנה לפרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל.
נוכח החסימה בחנה הוועדה את האפשרות למנות את השופטת הוותיקה דבורה ברלינר כמועמדת פשרה, לנוכח העובדה שנותרו לה שנתיים וחצי לכהן עד לגיל הפרישה. הצעד נפל כי היה מוביל למצב שבו ארבעה שופטים של בית המשפט העליון היו מתחלפים בתקופה של ארבעה חודשים. על רקע זה העבירו לבני ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג את קולם לכיוון שסימן נשיא העליון אשר גרוניס – וברון קיבלה את תמיכת הוועדה.
גורם משפטי בכיר שהיה מעורב בהליך הבחירה ובמניעיו מודה כי הייתה מחשבה צופה פני עתיד מאחורי הצעד. "גם הרצוג וגם לבני חשבו על השנים הבאות בבית המשפט העליון", הוא אומר. "לכן עלתה המחשבה שברון דומה לאסתר חיות בתפיסת עולמה, ושכשחיות תהיה נשיאה – היא תקבל חיזוק מברון וכמובן מברק ארז.
"אנשים נוטים להסתכל על זה כשמאל וימין, ועל אקטיביזם מול פטריוטיות, אבל למעשה מדובר בדאגה להכניס אנשים שישמרו על הדמוקרטיה, על שלטון החוק ועל מעמדו של בית המשפט העליון, על הפרט והשוויון. זה מה שהרצוג ראה לנגד עיניו וזה מה שלבני כשרת משפטים רצתה: לדאוג לאיך ייראה הרכב העליון בעוד כמה שנים, כשלא ברור מה יהיו יחסי הכוחות בוועדה למינוי שופטים".
גם לגבי מזוז מסביר הגורם כי מדובר בבחירה למען בית המשפט: "הוא משפטן, הוא ביטחוניסט והוא שמרן בהרבה מובנים, אבל מנגד הוא נשען על המשפט ולא על האידיאולוגיה, הוא קידם הרבה למען חד-מיניים, הוא בעל רגישות לבני אדם והוא ישתלב מצוין במרקם הצדק".
ענת ברון: מתל אביב לירושלים
מזוז וברון יחליפו את נשיא העליון אשר גרוניס שיפרוש בינואר ואת השופטת בדימוס עדנה ארבל. השופטת מרים נאור, כאמור, תתמנה לנשיאת העליון עם פרישתו של גרוניס.
ברון (61) נולדה בישראל ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד' בתל-אביב. אחרי שהשתחררה מצה"ל למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב. היא התמחתה בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון,
וב-1979 הוסמכה לעורכת דין. לאחר 12 שנים כעורכת דין עצמאית, מונתה בפברואר 1991 לשופטת בבית המשפט השלום בתל אביב, וביולי 2002 קודמה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בעיר.
ברון מתמחה בתיקים אזרחיים. בין היתר דנה בתביעתה של ענת קם נגד עיתון "הארץ". בנה רן נהרג בפיגוע טרור במסעדת מייק'ס-פלייס בתל אביב לפני 11 שנים.
ברון היא חברתה הקרובה של שופטת העליון אסתר חיות, החברה בוועדה למינוי שופטים. לפיכך פסלה עצמה חיות מלדון בעניינה, אך יש הטוענים כי עצם הערכתה של חיות חיזקה את סיכוייה. שרת המשפטים ציפי לבני ובוז'י הרצוג, החברים בוועדה לבחירת שופטים, דחפו לבחירתה.
מזוז צמח בפרקליטות וביצע מגוון תפקידים עד לבחירתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2004. בעת כהונתו הועמדו לדין שורה ארוכה של אנשי ציבור בהם אהוד אולמרט, צחי הנגבי, אברהם הירשזון, חיים רמון ועוד. מתחילת שנות ה-90 שימש, לצד תפקידיו במשרד המשפטים, גם כיועץ המשפטי וחבר הצוות הישראלי למשא ומתן עם הפלסטינים והירדנים. באמצע שנות ה-90 מונה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תחת היועץ מיכאל בן יאיר ובהמשך תחת אליקים רובינשטיין, שלצדו יישב בכס השיפוט. בתפקידו זה קידם רפורמה בתחום המשפט המנהלי, כשחוקק את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.