לקראת תשע"ה: הישראלים מבוגרים יותר, מתחתנים מאוחר יותר ועוזבים את הערים
איפה גרים רוב הישראלים? ואילו ערים סובלות מהגירה שלילית? כמה נשים חיות בישראל על כל גבר? מה שיעור הגידול באוכלוסייה הערבית? ובאיזה גיל אתם מתחתנים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני ראש השנה
הישראלים עוזבים את הערים הגדולות: בשנת 2013 היה מאזן הגירה שלילי כמעט בכל הערים שבהן מתגוררים יותר מ-100 אלף תושבים, פרט לפתח תקווה, נתניה ורחובות. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), המתפרסמים אחר הצהריים (ב') לקראת ראש השנה. בירושלים היה מאזן הגירה שלילי של 7,400 תושבים ובתל אביב של 1,900 איש. לעומת זאת, בפתח תקווה היה מאזן הגירה חיובי של 3,100 תושבים, לרחובות נוספו 1,600 ולנתניה 1,300. עוד עולה מהנתונים כי הישראלים עוברים לאזורים כפריים, שם נרשמה הגירה חיובית של 6,800 תושבים בשנה שעברה.
מנתוני הלמ"ס עולה כי ערב ראש השנה תשע"ה מונה האוכלוסייה בישראל כ-8,252,500 תושבים. מדובר בנתון הנמוך בהרבה מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה שפורסמו אתמול, אך בנתונים של משרד הפנים נספרים גם ישראלים השוהים בחו"ל זמן רב. כ-6,186,000 מתושבי ישראל הם יהודים והם מהווים 75% מהאוכלוסייה. מספר הערבים הוא 1,683,000 (20.7%) ועוד 347 אלף מוגדרים אחרים (4.3%).
שיעור הגידול של כל האוכלוסייה ב-2013 היה 1.9%, בדומה לנתון בשנים הקודמות. בשנה שעברה היה שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית 1.7%, לעומת 2.2% של האוכלוסייה הערבית.
האוכלוסייה בישראל נחשבת צעירה יחסית לעומת מדינות המערב. ב-2013 עמד שיעור הילדים בני 14-0 בישראל על 28.2%. יחד עם זאת, אחוז בני 65 ומעלה המשיך לעלות ועמד על 10.6% ב-2013.
חלקם של בני 75 ומעלה בקרב האוכלוסייה בישראל גדל בצורה מתונה עם השנים: 4.9% בשנת 2013 לעומת 3.8% בראשית שנות ה-90. חלקם של בני 75 ומעלה בקרב היהודים גבוה יחסית - 5.9% בשנת 2013 (בהשוואה ל-4.4% בראשית שנות ה-90).
מגמת ההזדקנות של האוכלוסייה בארץ נמשכת. בשנת 2013 עמד הגיל החציוני על 29.6 שנים, לעומת 27.6 בשנת 2000. בהשוואה בין המינים, הגיל החציוני של גברים ב-2013 היה 28.6 ושל נשים - 30.7.
יחס המינים נשאר ללא שינוי. בישראל חיים 982 גברים לכל 1,000 נשים. עד גיל 30 היה מספר הגברים גדול יותר ממספר הנשים, ומגיל 31 גדול מספר הנשים ממספר הגברים. לדוגמה, מגיל 75 ומעלה חיים 696 גברים לכל 1,000 נשים.
עוד עולה מהנתונים שהישראלים לא ממהרים להתחתן. באוכלוסייה היהודית ניכרת התופעה של דחיית גיל הנישואין והיא מתבטאת בשיעור רווקות גבוה בקרב בני 29-25. 63.3% מהגברים ו-45.8% מהנשים בגילים אלה היו רווקים בשנת 2012, לעומת 54.0% מהגברים ו-33.3% מהנשים בגילים אלו שהיו רווקים בשנת 2000.
בקרב האוכלוסייה המוסלמית 45.5% מהגברים ו-18.8% מהנשים בגיל 29-25 היו רווקים, לעומת 35.7% מהגברים ו-23.2% מהנשים בשנת 2000.
מתרכזים במרכז
ואיפה אנחנו גרים? כ-40% מאוכלוסיית ישראל גרה במרכז הארץ. כמחצית מאוכלוסיית היהודים גרה במרכז הארץ. לעומת זאת, קרוב ל-60% מהאוכלוסייה הערבית גרה באזור הצפון.
ב-2013 היה אחוז הגידול של אוכלוסיית ישראל 1.9%. שיעור גידול גבוה מהרמה הארצית נרשם באזור יהודה ושומרון (4.4%), במחוז המרכז (2.3%) ובמחוז ירושלים (2.1%). בשאר המחוזות היה שיעור נמוך מהרמה הארצית.
מבין שש הערים הגדולות בישראל, שבהן יותר מ-200 אלף תושבים, פתח תקווה הייתה העיר בעלת אחוז גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר בשנת 2013 (2.5%).
עוברים דירה
במהלך שנת 2013 נרשמו כ-262,800 שינויי כתובת בין יישובים במרשם התושבים. מספר דומה נרשם גם בשנה הקודמת - כ-260,800 שינויים.
מחוז מרכז הוא המחוז שבו מאזן ההגירה הפנימית החיובי היה הגבוה ביותר מבין המחוזות ב-2013, כמו בשני העשורים האחרונים. במחוז חיפה נרשם ב-2013 מאזן הגירה חיובי של כ-600 נפש, הממשיך את מגמת השינוי במחוז לעומת שנים קודמות שאופיינו במאזן הגירה שלילי.
במאזן ההגירה השלילי בלט במיוחד מחוז תל אביב עם כ-7,700 נפש, שהגיע אחרי כמה שנים של התמתנות בהגירה השלילית מהמחוז. גם בירושלים ממשיכה תופעת ההגירה השלילית מהעיר.
כתוצאה מגידול האוכלוסייה בישראל עלתה בהתמדה צפיפות האוכלוסייה, ובשנת 2013 היא הגיעה ל-359.4 נפשות לקילומטר רבוע (ללא אזור יהודה והשומרון), לעומת 288 נפשות לקמ"ר בשנת 2000. לשם השוואה, בסלובניה, ששטחה קרוב לזה של מדינת ישראל, הצפיפות היא 102 נפשות לקמ"ר, ובבלגיה, ששטחה גדול במעט, הצפיפות עומדת על 367 נפשות לקמ"ר.
והנתון הבא לא יפתיע אתכם - המחוז הצפוף ביותר היה מחוז תל אביב, ובו גרו בממוצע 7,733 נפשות לקמ"ר. במחוז הדרום, לעומת זאת, הצפיפות היא 82 נפשות לקמ"ר, ובצפון - 300.
מבין היישובים המונים יותר מ-10,000 תושבים, העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק - 23,426 נפש לקמ"ר. ערים נוספות שבהן הצפיפות גבוהה הן: גבעתיים (17,376 נפש לקמ"ר), בת ים (15,697 נפש לקמ"ר), מודיעין עילית (12,309 נפש לקמ"ר) ואלעד (12,206 נפש לקמ"ר).
מבין הערים המונות יותר מ-200 אלף תושבים, תל אביב היא העיר הצפופה ביותר (8,087 נפש לקמ"ר) ואחריה ירושלים (6,643 נפש לקמ"ר).
מבין היישובים הערביים המונים יותר מ-10,000 תושבים, היישוב הצפוף ביותר הוא ג'סר א-זרקא - 8,372 נפשות לקמ"ר.
אחריו נמצאת העיר נצרת עם צפיפות של 5,240 נפש לקמ"ר, ולאחריה יפיע עם 4,332 נפש לקמ"ר.
חיים יותר
תוחלת החיים בלידה בשנת 2013 הייתה 80.3 שנים בקרב גברים, בהשוואה ל-79.9 שנים בשנתיים הקודמות, ו-83.9 שנים בקרב נשים בהשוואה ל-83.6 שנים בשנתיים הקודמות.
תוחלת החיים עלתה מסוף שנות השבעים של המאה ה-20 (1979-1975), ועד 2013 ב-9.1 שנים בקרב גברים וב-9.2 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים.
תוחלת החיים של יהודים גבוהה יותר משל ערבים. ב-2013 עמד הפער על 3.0 שנים בקרב גברים ועל 3.4 שנים בקרב נשים. בהשוואה למצב לפני עשור, הפער הצטמצם (בשנת 2003 עמד הפער על 3.4 ועל 4.0 שנים בקרב גברים ונשים, בהתאמה).
לפנייה לכתב/ת 
