מחקר מדאיג: ההכנסה של משפחות עניות בישראל לא מאפשרת להן לרכוש מספיק מזון

לישראלי הממוצע בעשירון התחתון חסרים כ-192 שקל בחודש כדי לרכוש מזון המספק את משק הבית, לאדם בעשירון השני חסרים כ-99 שקל לחודש. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב שבדק על אילו צרכים בסיסיים משפחות בעלות הכנסה נמוכה בישראל נאלצות לוותר, ומה הסכום הנחוץ למשק בית כדי לא לסבול מאי ביטחון תזונתי.

שוק הכרמל. מחפשים בפחים(צילום: עידו ארז)

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כ-320 אלף בתי אב בישראל, קרוב למיליון בני אדם, סובלים מאי ביטחון תזונתי. מחקר שערכו הפרופ' דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב, שיתפרסם במלואו ב"דו"ח מצב המדינה 2014" של מרכז טאוב, בודק מהי ההוצאה הממוצעת לנפש על מזון ומגדיר את גובה ההוצאה הנורמטיבית לנפש על מזון בישראל (הוצאה שאינה בחסר אך גם אינה בגדר מותרות). כמו כן, בדקו החוקרים על אילו מוצרי מזון מוותרים בעלי ההכנסות הנמוכות.

עוד בנושא עוני בישראל:

• חג עצוב: "אין לנו כסף לקנות אוכל ובגדים"
  
• הישראלים פסימים: 2 מכל 3 חוששים לעתידם הכלכלי
  
• מאבק בעוני: "רוב התקציב לא מגיע ליעדו"
  

צ'רניחובסקי ורגב מצאו כי ההוצאה הממוצעת למזון לנפש בישראל היא כ-700 שקל בחודש, סכום שעומד על 17% מהכנסות משק הבית ו-21% מהוצאות משק הבית. ירקות ופירות מהווים את ההוצאה הגבוהה ביותר (18%) מכלל הוצאות המזון, ואחריה ההוצאה על בשר ועופות – 16% (תרשים 1).

צ'רניחובסקי ורגב הסיקו שמתוך ההוצאה הממוצעת למזון, העומדת על כ-700 שקל בחודש לנפש, כ-660 שקל נחשבים ל"הוצאה נורמטיבית". ההגדרה התבססה על מציאת טווח הכנסות רחב שבו ההוצאה על מזון יציבה ונותרת קבועה יחסית (העמודות הירוקות בתרשים 2). כך נמצא, שלעומת ההוצאה הנורמטיבית, ההוצאה החודשית של העשירון השני למזון לנפש נמוכה ב-99 שקל, וההוצאה של העשירון התחתון – ב-192 שקל לנפש.

המחקר של מרכז טאוב בחן כיצד שינוי בהכנסה או בגודל משק הבית משפיע על ההוצאה על סעיפי מזון שונים. ישנם מוצרי מזון "הכרחיים" שההוצאה עליהם מושפעת במידה מועטה בלבד מהבדלים בהכנסות (כלומר, גם בהכנסה נמוכה עדיין הצריכה נותרת דומה יחסית), אך מושפעת במידה רבה מגודל משק הבית (דהיינו, ממספר הנפשות). במילים אחרות, גם במשקי בית שעומדים לרשותם פחות משאבים ההוצאה על סעיפי המזון האלו נשארת יציבה יחסית, ולמשקי הבית קשה לוותר עליהם.

סעיפי ההוצאה שנמצאו הכרחיים ביותר למשקי בית ישראליים הם בשר ועופות, לחם ומוצריו, ושמנים צמחיים. הוצאות ש"הכרחיות למדי" הן חלב ומוצריו וביצים, דגים, וירקות ופירות. משמעות הממצאים היא שככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, מבין המזונות הבסיסיים תהיה נטייה גדולה יותר לוותר על מוצרי חלב, דגים וירקות, ולהותיר על כנה את צריכת הבשר והעופות, הלחם ומוצריו, והשמנים הצמחיים.

מחקר של מרכז טאוב גם קבע מהי ההוצאה הנורמטיבית על קבוצות מזון שונות (לוח 1). הסעיפים שבהם ההוצאה הנורמטיבית היא הגבוהה ביותר הם ירקות ופירות (137 שקל); בשר ועופות (110 שקל); וחלב ומוצריו וביצים (101 שקל). במחקר נמצא שמשקי בית המשתייכים לעשירון התחתון מתקשים לרכוש בשר ועופות, והוצאתם על סעיף זה נמוכה בכ-25% מההוצאה הנורמטיבית.

לדברי פרופ' צ'רניחובסקי, המכהן גם כיו"ר המועצה לביטחון תזונתי, "דפוסי סך ההוצאה על מזון של משקי בית בישראל ביחס להכנסה מציירים תמונה שאינה מפתיעה: נטל ההוצאה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה לנפש של משק הבית נמוכה יותר. עם זאת מפתיעים וחשובים הם השינויים בהתפלגות הרכב ההוצאה. כך למשל, מעניין וחשוב שההוצאה על ירקות ופירות וגם על מוצרי חלב במידת מה מגלים דפוסי הוצאה דומים לשל מוצרי מותרות וכי, לפיכך, עם ירידת ההכנסות לא רק עלול להיווצר מחסור במזון אלא גם איכות התזונה נפגעת".