כמה דברים קטנים לשנה החדשה

לא מוכרחים להיות צופים אדוקים של סאטירה גוועת כדי לדעת שיש לנו ארץ נהדרת. ועדיין, אולי שמתם לב, אין לנו הכול. פה ושם נותרו כמה דברים קטנים שעכשיו, לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, כדאי להתחדש בהם. סתם כדי שיהיה כאן נהדר עוד יותר. אם תרצו, ראו בכך רשימה צנועה של מתנות לחג. ככה, לעצמנו, בקטנה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

מתקן השהייה של דרום תל אביב / יונתן יעקובוביץ

הנהגה, אבל באמת: כזו שיודעת בבירור מה היא רוצה, מה היא חושבת ולאן היא הולכת. כזו שמתכננת, מחליטה, ובואו נתפרע, אפילו עושה. במלחמה ובשלום, בחברה ובכלכלה, בארץ ובחו"ל. הנהגה אחידה, בטוחה, לא משוסעת, לא מגמגמת ולא מדקלמת - מ"איום קיומי" ועד "מע"מ אפס". בכלל, הנהגה מעל האפס.

הסדר שלום, אבל באמת: כולל ואמיץ. אחד שצועדים לקראתו בכוונה מלאה ובנחישות הדרושה, והוא שומר על ביטחוננו ואינטרסינו, וגם מפנה את התנחלויותינו ומסיים את כיבושינו. חלום? שלום. קשה כפי שהוא נשמע ואף למעלה מזה. אבל גם אם יתמהמה, בוא יבוא.

סדר יום חברתי, אבל באמת: אג'נדה, ובה הרחבה ושיפור של השירותים הציבוריים - בדיור, בבריאות, בחינוך וברווחה, הורדת יוקר המחיה, צמצום הפערים, מלחמה בעוני (הדבר הזה שנמצא מתחת ל"מעמד הביניים"), שינוי מדיניות המיסוי ומיגור הריכוזיות. בקיצור, כל מה שנעשה כיום, רק להיפך.

ניקיון כפיים, אבל באמת: לחתור לכך באופן בלתי מתפשר, עם ענישה חמורה ובלי הסדרי טיעון ומתן הזדמנויות נוספות - עד לביעור השחיתות הרב-מגזרית. על הדרך, גירוש אינטרסים זרים, כלכליים ואישיים ממוקדי הכוח השונים של השלטון ושל התקשורת. מי זוכר איך זה לנשום אוויר נקי?

הגנת העורף, אבל באמת: רעיון מטורף ומרחיק לכת, שאולי כדאי לשקול בכל זאת. שמירה על שלומם של אזרחים ותלמידים במקלטים ובמרחבים מוגנים, בטוחים ומודרניים, בכל נקודה בישראל ובעיקר בקווי העימות. ואם רוצים לאבד את הראש לגמרי, גם פיצוי לנפגעים בהיקף מלא ובמועד נראה לעין.

משטרה ראויה, אבל באמת: גוף מחודש, שיתברך בייעול הפעילות, שיפור השירות, השבחת האמצעים, הזרמת תקציבים ומשיכת כוח אדם מובחר. ואגב אדם, זה הזמן לניקוי השורות מכל גורם שסרח - תקף, הטריד, בדה - עד להעלמת הכתמים והשבת הכבוד. כושר ההרתעה כבר יגיע לבד.

שוויון, אבל באמת: יש כזה, במגילת העצמאות, הוא פשוט לא בשימוש. לכן נלך על חדש - בין כל האזרחים, המגזרים, המגדרים, הדתות והעדות. שוויון מלא, ולא מהשפה אל החוץ, בזכויות, בהזדמנויות, בתמיכה ובהקצבות. וכדי ליצור שוויון במקום לא שוויוני, אין מנוס מהעצמת החלשים, המופלים והמנודים. הם לא חסרים.

סובלנות, אבל באמת: תסתמו רגע ותקשיבו - סובלנות בשיח, בתרבות הוויכוח, בהתמודדות עם מגוון דעות, אמונות וצורות חיים, בקבלת האחר, השונה, המוזר, אפילו אם הוא זר. קצת לא נעים, אך הסובלנות הזאת מחייבת שני אמצעים: מלחמת חורמה באלימות ומלחמת חורמה בגזענות.

דמוקרטיה, אבל באמת: ההיא, המיושנת, הטרחנית והמבוזה, שמתעקשת לשמור בקנאות על כל החירויות, גם כשהמחיר גבוה, מאתגר ומייסר. אז בדיוק כזאת, אם אפשר.

ושקט: לא יזיק לנו מעט - בכבישים, בגבולות, בעבודה, במרכזי הקניות, במקומות הבילוי, בטלוויזיה, בנפש. שקט, שיהיה פה. אבל באמת.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il