רוצים להשפיע באמת? דעו להעביר ביקורת
משה רבנו מטיח בפרשת האזינו מילים קשות בעם, אך בוחר לעשות זאת בשירה פיוטית. כדי שהמילים והתוכן יחלחלו וייצרבו בתודעה, יש לברור לא רק את המילים, אלא גם את הדרך ואת הטון. פרשת שבוע כלכלית
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: (דברים לב, 1)
- טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
פרשת "האזינו" היא שירת תוכחה לעם. משה מוכיח את העם על התנהגותו ומטיח בו מילים קשות מאוד. ביומו האחרון של משה עלי אדמות, וביחד עם יהושע שיחליפו בהנהגה, משה מזמן את השמים והארץ כעדים לתוכחה.
הוא מציין את גדולת האל ואת החסדים שהוא גומל לעם ישראל, ומוסיף שבכל זאת עם ישראל חטא ועתיד לחטוא כמשיבים רעה תחת הטובה. כשיחטאו, מוסיף משה, האל ישלח בעם ישראל עונשים ואויבים שיפגעו בהם, אך לאחר שישובו בלב שלם אל האלוקים - "דם עבדיו יקום".
מטרת התוכחה לגרום לעם ישראל התבוננות עתידית, שישובו בלב שלם מתוך אהבה והבנה שמעשיהם אכן רעים מאוד. התוכחה היא קשה מנשוא אך משה אומר אותה בצורה של שירה פיוטית, החודרת לתודעה ונשמרת לדורות כחלק ממורשת הציבור.
זו הפעם השנייה שמשה נושא דברים בשירה. בפעם הראשונה הוא נשא שירת הודיה לאלוקים על הצלת העם מידי המצרים לאחר קריעת ים-סוף. בפרשת "האזינו" מלמד אותנו משה שגם כשיש צורך להוכיח, אפשר לעשות זאת בחוכמה ובדרך יצירתית. כדי שהמילים והתוכן יחלחלו וייצרבו בתודעה, יש לברור לא רק את המילים, אלא גם את הדרך ואת הטון בהם הן נאמרות. השירה הפיוטית מרככת את המילים ומאפשרת למאזינים להפנים ולעכל אותן. אפילו תוכחה קשה מאוד יכולה להיאמר בדרך יפה.
עניין נוסף הקשור לדיבור ולכוחו של הדיבור מופיע בספר ויקרא בפרשת בחוקותי:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהֹוָה: (ויקרא כז, 2)
זהו למעשה הנושא החותם את ספר ויקרא ועוסק באדם הפרטי, הנודר ומחייב עצמו בדיבורו. התורה בוחרת להדגיש שלכל אדם יש כוח מחייב בדיבורו. כל דיבור שאדם מוציא מפיו הוא מחייב, ועל כן מוטב כי יקדים מחשבה לדיבור. הדיבור מחייב גם את האדם וגם את סביבתו. התורה מנסה למנוע היווצרות של מקרים, בהם אנשים יתחמקו באמירות כי הם לא התכוונו "באמת", או לא חושבים כי אמירתם מחייבת. מותר האדם מן הבהמה בכוח הדיבור והמחשבה. זהו המסר שניתן לקחת אתנו לחיי היומיום בכל אחד מתחומי העשייה שלנו.
כשיעקב אבינו התכונן לפגישה עם אחיו עשיו אותו לא ראה שנים רבות (בראשית ל"ח) הוא שלח לפניו מלאכים שיקדמו את פני אחיו. בספרו "נועם אלימלך" (פרשת וישלח) מסביר רבי אלימלך מליז'נסק כי היו אלו "אותיות ודיבורים". יעקב קיבל החלטה לחשוב מחשבות ולדבר באופן חיובי על המציאות. מחשבות, הסתכלות ודיבור אופטימי על החיים אכן מסייעים לעתים למציאות להתרחש כפי שהיינו רוצים שתתרחש.
בתקופה זו של השנה בה כל אחד מאתנו עסוק בסיכום אישי של השנה שחלפה ובקבלת התחייבויות אישיות וכלליות לשנה החדשה, הבה נקבל על עצמנו לדבר זה אל זה באופן מכבד וכמובן תמיד לעמוד מאחורי דיבורינו.
נסיים במילותיו של רבי אלימלך מליז'נסק על אופן הדיבור: אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה... ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך... אמן כן יהי רצון.
מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי", היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע
לפנייה לכתב/ת 
