מעונות אינם התשובה לתעסוקת נשים. דעה
שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים בדואיות ודרוזיות בעולם העובדה מוכיח, כי ברירת המחדל בקרב רובן הייתה ונותרה להישאר בבית עם הילדים. כדי ליצור שינוי אמיתי - לא מספיק לבנות עבורן מעונות יום - צריך לרסק את החסמים התרבותיים והכלכליים. דעה
משרדי האוצר והכלכלה הכריזו לאחרונה על תכנית לבנייה מואצת של 400 מעונות יום מסובסדים לפעוטות עד גיל 3, במטרה להקל על נשים להשתלב בעולם העבודה. מדובר ביוזמה מבורכת וראויה, מה גם ש-40% מהתקציב מיועד לפריפריה, ועדיין - בישראל 2014 - נשים רבות אינן שולחות את ילדיהן למסגרות חינוכיות בגיל הרך ואינן עובדות, כתוצאה מחסמים תרבותיים וכלכליים.
- לכתבות נוספות בערוץ קריירה
התופעה הזו בולטת במיוחד במגזרים הדרוזי והבדואי, בהם עומד שיעור ההשתתפות של נשים בעולם העבודה על 33% בלבד, בהשוואה ל-70% בקרב נשים יהודיות. בשנים האחרונות ניכרת אמנם עליה במספר הנשים מאוכלוסיות אלו, הרוכשות השכלה גבוהה ומשתלבות בתעסוקה, אך שיעור ההשתתפות הנמוך בכח העבודה במשק מוכיח, כי ברירת המחדל בקרב רובן הייתה ונותרה להישאר בבית עם הילדים.
מדובר בפועל יוצא של תפיסות מסורתיות ופטריארכאליות, הרואות את תפקידה העיקרי של האישה בטיפול בילדים. בנוסף, קיים חשש וייתכן שגם חוסר אמון בקרב המיעוט הערבי כלפי מוסדות המדינה, על רקע תחושת אפליה, קיפוח, ניכור ופערי זהות מול הרוב היהודי.
בנוסף, הרפורמה במעונות היום מציעה אמנם סבסוד ממשלתי, אך עבור דרוזיות ובדואיות, הסובלות משיעורים גבוהים במיוחד של עוני ואבטלה, זה לא מספיק. מבחינתן, תשלום עבור טיפול חיצוני בילדים עודנו בגדר מותרות, שהן לא יכולות להרשות לעצמן.
כלומר, השיקול הכלכלי העומד לנגד עיני המשפחה, בעיקר במשפחות בהן מפרנס אחד, הוא כי לאישה משתלם להישאר עם הילדים בבית. שיקול זה משתלב עם השיקול הדתי, במיוחד בחברה הדרוזית בה אסור לאישה להימצא בחברה מעורבת.
חשש: הרפורמה תרד לטמיון
המסקנה המתבקשת היא, כי לצד הצעדים המבורכים שנוקטת הרפורמה, יש מקום להעניק מענה לבעיות הייחודיות של המגזרים הדרוזי והבדואי. זאת, כדי להימנע ממצב בו ההשקעה ברפורמה תרד לטמיון ובעוד כשנתיים יעמדו מעונות היום בגליל ובנגב, ללא שימוש.
פתרון אפשרי הוא בגיבוש תכנית פיילוט, שתפעל במקביל לרפורמה במעונות. התכנית תתמקד בקבוצה של נשים דרוזיות ובדואיות שייבחרו במיוחד לפרויקט ויעברו קורסים להכשרה מקצועית בתעשיות עתירות ידע והפעלת מרכזים להכוון תעסוקתי, תוך ליווי בפנייה למעסיקים ובמציאת עבודה.
איתור מקומות תעסוקה חייב להיות מותאם לצרכי השוק ומכוון למקצועות "מותרים" תרבותית. בהקשר זה, מעונות היום עשויים לספק מסגרת תעסוקתית לחלק מהמשתתפות, כך שהן ירוויחו פעמיים - גם מסגרת לילדים וגם מקום עבודה בתוך היישוב. על הפיילוט לכלול גם סדנאות חינוך והעלאת מודעות לחשיבות הטיפול בגיל הרך וליתרונות המשפחתיים והכלכליים שבשילוב ילדים במעונות יום.
כדי להבטיח את הצלחת הרפורמה באופן שוויוני ובקרב כלל המגזרים בישראל, יש ללוות את ההיבטים התקציביים והבירוקראטיים שלה במתן תמריצים כלכליים ומקצועיים ובצעדי חינוך והסברה לעידוד יציאת נשים לעבודה. אם נשכיל ללוות את הרפורמה בצעדים אלה, מעונות היום עשויים לחולל שינוי חברתי לא רק במרכז הארץ, אלא גם בקרב האוכלוסיות המסורתיות של הדרוזים והבדואים בישראל.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת יעדים לצפון, מייסודה של קרן רש"י, העוסקת בצמצום פערים חברתיים בפריפריה הצפונית