"חולים כבר לא עושים מה שהרופאים אומרים"
בפורום חדשנות בנושאי רפואה ומערכת הבריאות שנערך בכנס TEDMED live דנו מומחים בתחום בשינויים שעוברים על מערכת הבריאות. בין הנושאים הבולטים שדנו עליהם היו הוצאות הבריאות ההולכות וגדלות, פיתוח תרופות וטכנולוגיות חדשות והנגישות של מידע רפואי ממקורות שונים באינטרנט
בעשור האחרון חלו תמורות רבות בתחום הבריאות. מגמות שונות, כמו העלייה בתוחלת החיים ובמחלות הכרוניות הנלוות אליה, הצורך ההולך וגובר בגישור בין הוצאות הבריאות ההולכות וגדלות לבין מסגרת תקציבית מוגבלת, הפיתוח של תרופות וטכנולוגיות חדשות, הנגישות של מידע רפואי ממקורות שונים באינטרנט, המלווה ב"Big Data" (מונח המתאר כמויות עצומות של מידע לא מאורגן) ועוד.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
נושאים אלו ואחרים, עלו לדיון בפורום החדשנות של AbbVie ו-Live TEDMED שנערך בירושלים לאחרונה. במסגרת פורום 'Reboot' עלו האתגרים העיקריים עימם מתמודדת מערכת הבריאות כיום והוצגו גישות חדשניות שיאפשרו התמודדות זאת.
להרצאות טד-מד ישראל 2014
הפורום חיבר יחדיו מובילים ובכירים במערכת הבריאות, אנשי אקדמיה, תעשייה ונציגי ציבור בקבוצות עבודה 'לא שגרתיות', ביניהם רופאים מומחים, מובילי דעה, נושאי משרות ציבוריות, עמותות חולים, חברות וארגוני תעשייה, יועצים ואנשי מקצוע בעלי שם מתחומים אחרים כמו יזמות, חדשנות ופתרון בעיות. קבוצות אלו קיבלו מגוון רחב של 'בעיות אמיתיות', שהוגדרו על ידי פאנל מומחים בכיר.
אירוע TEDMED live
לראשונה בישראל: זירת ההרצאות TEDMED מירושלים
הכירו את הזוכים בתחרות TEDMED live
לקראת TEDMED live: סודות אומנות הדיבור מול קהל
צפו: היזמית שרוצה להציל את אפריקה מ-HIV
הממציא הבא: הכירו את מדעני העתיד של ישראל
מה מרגיש רופא שעוזר לחולה סופני למות?
"מער' הבריאות נכנסת לעידן חדש"
"עברנו מעידן של ריפוי (cure) לעידן של טיפול (care), וכל המערכות צריכות להסתגל לכך", הסביר פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות, שהשתתף בפורום. הוא הדגיש את החשיבות של אינטראקציה משמעותית בין הרופא לחולה ופרסום נתונים לציבור, כשם שעושה משרד הבריאות כשהוא מפרסם נתוני תורים, מדדי איכות בקהילה שיתרחבו גם לבתי-החולים ועוד.
"מערכת הבריאות והרופאים חייבים להסתגל לעולם המודרני של פתיחות ושקיפות. הסכנה הגדולה ביותר במערכת הבריאות היא בטחון עצמי מופרז. בטחון כזה הוא קצר מועד ודינו להתרסק", אמר פרופ' אפק. בנושא תקציב מערכת הבריאות, הוסיף אפק כי "לא ניתן יהיה בעתיד לומר יש בעיה - תנו עוד כסף. צריך לחשוב על מגוון פתרונות חכמים, יצירתיים ולטווח ארוך ולמצות טוב יותר את הכסף הקיים".
פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, דיבר על סופם של שני עידנים: "הרפואה האינטואיטיבית מתה. תם העידן בו הרופא יכול לדבר על ניסיונו בלבד. אנו עוברים להישענות אינטנסיבית על מידע ואף על מידע בזמן אמת, כשתפקידו של הרופא נע ממתווך הידע למסייע בקבלת ההחלטה".
בליצר גם חשף בכנס נתונים על כך שפחות ממחצית מההמלצות וההנחיות הטיפוליות שהרופא נותן מקוימות על-ידי החולים: "יותר סביר להניח שהמטופל לא יעשה מה שהרופא אומר לו שצריך, מאשר להיפך. הגישה הישנה של הוראה רפואית שניתנת ומקוימת כלשונה פושטת את הרגל, ויש להכיר בכך ולאמץ מודל אחר".
"החולה מתייעץ עם ד"ר גוגל וד"ר פייסבוק"
ד"ר איל צימליכמן, סמנכ"ל איכות בית-חולים שיבא, ציין כי אנו מצויים בתקופת מעבר: "מי שלא לוקח בחשבון שתעשיית הבריאות נמצאת בשלבים של מהפך, בהם החולה ומשפחתו הם חלק משמעותי מהתהליך, פשוט יאבד את השוק ולא יוכל להמשיך למכור את המוצר או השירות שלו".
ישי קנובל, מייסד ומנכ"ל HelpAround, אפליקציה שמחברת חולי סכרת ומאפשרת להם לעזור אחד לשני, ומייסד Health 2.0 Israel, הגדיר את שדה המערכה: "החולה רוצה שיתייחסו אליו כמו אל לקוח. הוא רוצה ערך ואיכות והוא רוצה אותם עכשיו".
קנובל התייחס גם לשני המהפכים הגדולים של השנים האחרונות – "דוקטור גוגל" ו"דוקטור" פייסבוק: "לא רק שאנחנו מגיעים לרופא אחרי התייעצות עם דוקטור גוגל, אנחנו יכולים כיום גם לספר לכל החברים שלנו בפייסבוק לאיזה רופא ללכת ובאיזו תרופה להשתמש".
פרופ' ורדה ליברמן מבית-ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, דיברה על כלים לקבלת החלטות והרחיבה ואמרה כי הרופאים נוטים לביטחון יתר מופרז, משום שבעבר החולים ציפו שהרופא ידע הכל והרופאים נדרשו לשחק את המשחק: "אולם, כיום רופא שיפגין ביטחון יתר מבלי שידע הכל ייפסל על-ידי החולים. צריך היום גם לחנך את החולים להיות צנועים יותר, להבהיר להם מה אינם יודעים ולייצר שותפות אמיתית של מטפל ומטופל".
מספר החולים במחלות כרוניות - בעלייה
בפורום הוצגו נתונים אודות תוחלת החיים בישראל, שמסתבר כי היא מהגבוהות בעולם: הגבר הישראלי חי בממוצע כ-80 שנים ואילו גילה הממוצע של אשה בישראל מגיע לכ-84 שנים. עקב העלייה בתוחלת החיים והשינויים בהרגלי החיים, מספר החולים המתמודדים עם מחלה כרונית, או מספר מחלות כאלו בו-זמנית, עולה בצורה מדאיגה.
על פי נתוני הלמ"ס, כ-21% מכלל האוכלוסייה בישראל וכ-75% אחוז מאלה שמעל גיל 65 אובחנו כסובלים ממחלה כרונית כלשהי. בשנת 2020 אוכלוסיית ישראל תתקרב ל-9 מיליון איש, כאשר מתוכם כמיליון יהיו בני 65 פלוס. כתוצאה מכך 'נטל' הטיפול בקשישים על האוכלוסייה העובדת ילך ויגדל.
תמי אלטרץ, מנכ"לית Abbvie ישראל, אמרה כי בהיבט זה, ישנה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה של חברות התרופות עם מערכת הבריאות. "מחקר ופיתוח של טיפולים מתקדמים וטכנולוגיות חדשות הורידו באופן דרמטי את שיעורי התמותה ממחלות קשות. יחד עם זאת, האתגר הניצב בפנינו בהתמודדות עם הטיפול במחלות כרוניות עדיין קיים. מבחינה זו, מדובר באתגר משותף למערכת הבריאות ולתעשיית התרופות", הסבירה אלטרץ.
"להתוות את מדיניות הרפואה בעתיד"
שליש מהנוכחים בפורום היו יזמים, אנשי רוח ואקדמיה, יוצרים ואמנים, אנשי פרסום ושווק, מומחים לחשיבה יצירתית ואפילו מדען טילים אחד, כך שבהחלט לא מדובר בעוד כנס רפואי, הסביר שחר לארי, מחברת 'דמאיה', שהנחתה את הפורום וקבוצות העבודה. "המגוון הרחב של המשתתפים והשונות ביניהם הציפה את הפערים הגדולים בתפיסה של אתגרי מערכת הבריאות. ברור שיש לגשר עליהם כדי להתמודד עם אתגרים אלו בעתיד", מוסיף שחר.
המשתתפים בקבוצות הדיון התמודדו עם שאלות שהתשובות עליהן עשויות להתוות את קווי המדיניות של מערכת הרפואה בעתיד. כך למשל, בקבוצה שדנה בבעיות של שיתוף פעולה חוצה מגזרים, ציין אחד המשתתפים כי "לכולם יש אינטרסים. לקופות החולים, לחברות התרופות, למשרד הבריאות וגם לרופאים. האגו מונע מהם לשבת יחד ולמצוא דרך לחבר בין האינטרסים השונים ולפעול טוב יותר לטובת המערכת והחולים".
בקבוצה שדנה בריבוי המידע הרפואי ה"לא מסונן" וזמינותו לציבור סיפר אחד מהרופאים כי אנשים רבים מקבלים החלטות הרות גורל לגבי בריאותם על סמך מידע לא רלוונטי. "חשוב לחנך את המטופלים לסנן מידע זה ולבטוח במערכת הרפואית", הסביר. בקבוצה שדנה בבעיות מערכת הבריאות, ציינה אחת המשתתפות כי: "המבנה הכלכלי בין קופות חולים לבתי חולים, וכן בינם לבין עצמם, יוצר ניגודי אינטרסים שפוגעים בפציינטים".
בקבוצה אחרת שדנה בפתיחות של המערכת לחדשנות ציינו המשתתפים, בין השאר, כי במערכת הבריאות הנוכחית חסרים אנשים יצירתיים, אנשים שהובילו שינויים גדולים בעולם העסקים, שידעו ליצור הזדמנויות מתוך מצב בעייתי קיים. אנשים שמכירים או חוו את הבעיות מקרוב.
נושא אחר שעלה בדיון הוא שלמרות שבישראל להרבה יותר אנשים יש גישה לשירותים רפואיים, לעומת מערכת הבריאות האמריקאית, המטפלת באופן פרטני רק במי שיש להם ביטוח פרטי או מספיק כסף לשלם על השירותים הרפואיים - השיטה הכלכלית השונה מונעת מישראל להכניס המון סטארטאפים רפואיים.
לדברי אחד המשתתפים, בכיר במערכת הרפואית האמריקאית, מערכת הבריאות בישראל לא ערוכה לטפל בחידושים והמצאות, והסביר: "הצרכנים אמנם מקבלים שירות רפואי מינימלי, אך לא מתקיימת תחרות בין היזמים והצרכן הישראלי נפגע מכך".
נדרש שינוי בסדרי העדיפות של מער' הבריאות
פורום החדשנות של AbbVie ו-Live TEDMED הוקם במטרה להגדיר את האתגרים העיקריים עמם מתמודדת מערכת הבריאות כיום ולהציג גישות חדשניות להתמודדות איתם.
"ההבנה כי נדרש שינוי בסדרי העדיפויות של מערכת הבריאות, וההכרה בחשיבות נקיטת פעולות לקידום הנושא ותיאום בין כל הגורמים בעלי העניין, הנחו אותנו בקידום פורמט זה. אבל זו רק התחלתו של תהליך", מסבירים מארגני הכנס.
בפורום לקחו חלק 70 משתתפים וכ-80 צופים. סיכום עיקרי הדיונים שעלו בפורום מופצים בימים אלה בקרב בעלי עניין ומובילי דעה במערכת הבריאות, במטרה לחלוק עימם את התובנות שעלו מן המפגש.
לפנייה לכתב/ת 
