ביהמ"ש דחה תביעה של גמלאים נגד בז"ן

עובדי בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) שיצאו לפנסיה מוקדמת בשל צמצומים, טענו כי הסכם הפרישה עליו חתמו שונה ללא ידיעתם ופגע בזכויותיהם. בתביעה שהגישו 39 עובדים נגד בז"ן ומבטחים נקבע שלמעט עובד אחד, לא הוכחה פגיעה בזכויות, אך גם אם הייתה כזו - הסיבה היא השינוי בחוק ולא בהסכם הפרישה.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה

במסגרת תכניות ההבראה של בז"ן משנות ה-90, הוחלט על הוצאת מאות עובדים לפרישה מוקדמת. באוקטובר 1994 נחתם בין בז"ן לקרן מבטחים הסכם פרישה מוקדמת, לפיו עובד הפורש בפרישה מוקדמת ייחשב לפנסיונר מבטחים, ועד הגיעו לגיל הפרישה החוקי תשלם בז"ן למבטחים את הסכומים שהיה עליה לשלם עבור העובד אילו היה ממשיך לעבוד עד גיל הפרישה.

אולם בעקבות שינויים בהסדרי הפנסיה בישראל שונתה תוכנית הפרישה, כך שעובד שפרש בפרישה מוקדמת לא ייחשב לפנסיונר אלא רק כחבר מבטחים עד למועד הגעתו לפנסיה.

בהמשך נעשה גם שינוי בשיטת רכישת הזכויות הפנסיוניות, ובמקום לשלם למבטחים דמי גמולים המבטיחים ותק פנסיוני - כך שהעובדים שפרשו מוקדם ייחשבו כעובדים רגילים עד הגיעם לגיל הפרישה - הוסכם כי בז"ן תעביר לה סכום שנועד להבטיח תוספת שקלית לפנסיה הצבורה. זאת בשל הוראות משרד האוצר מ-1999, האוסרות על קרן פנסיה להעניק לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנון הקרן, גם אם שילמו עבורן.

השינוי בהסכם לא הובא לידיעת העובדים. חשד שהתעורר אצל אחד העובדים שפרשו כי לא קיבל את מלוא הכספים המגיעים לו, הביא אותו להגיש נגד בז"ן ומבטחים תביעה בטענה שההסכם החדש פגע בזכויותיו. בהמשך הגישו עוד 38 עובדים נוספים שפרשו לפי הסכם הפרישה החדש תביעות דומות, שאוחדו לתביעה אחת.

הנתבעות ניערו עצמן מאחריות כלשהי: בז"ן הפנתה אצבע מאשימה למבטחים וטענה כי העבירה לה סכומי כסף שאמורים היו לכסות את מלוא התחייבויותיה לפורשים. מנגד, טענה מבטחים כי היא כלל לא חתמה על הסכם הפרישה החדש משום שהוא חרג מהנחיות משרד האוצר, שכן רכישת זכויות פנסיוניות בדרך של צבירת אחוזי פנסיה נוספים למי שכבר פרש, אסורה.

שינוי סמנטי בלבד

השופט חיים ארמון מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע שהתובעים לא הצליחו להוכיח שזכויותיהם נפגעו בדרך כלשהי. לדברי השופט, גם אם השינוי בהסכם ומאוחר יותר השינויים שקבע המחוקק הביאו להפחתה מסוימת בקצבה החודשית שהתובעים זכאים לה, אין לכך קשר לתנאי ההסכם.

לדברי השופט, שינוי שיטת הרכישה הוא סמנטי בלבד ולא שינה את סכומי הקצבה בפועל. אם הקצבה השתנתה, הרי שהשינוי נעשה בעקבות הוראת המחוקק לשינוי שיטת החישוב לפיה תשלומי הקצבאות ייעשו רק לפי הוראות התקנון האחיד לקרנות הפנסיה הוותיקות שבחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

השופט הוסיף שבכל מקרה, קצבת הפנסיה אמורה להיקבע לפי התקנון המעודכן בעת הפרישה לפנסיה הרגילה (לא המוקדמת).

לכן הורה השופט על דחיית התביעות, מלבד אחת: רק אחד התובעים יצא לפנסיה מוקדמת לפי הסכם הפרישה שנחתם בשנת 1994, כיוון שפרש לפני 1999 - מה שאומר שזכויותיו אינן כפופות לתקנון האחיד שנקבע ע"פ חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. השופט קבע שמבטחים פגעה בזכויותיו כשהתיימרה להסתמך על התקנון האחיד, והצהיר כי הוא זכאי לקצבת זקנה בהתאם להוראות ההסכם עליו חתם.

מבטחים חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 2,360 שקל של תובע זה בלבד. לא נקבע צו נוסף להוצאות.

לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

ב"כ התובע: עו"ד יוסי כץ

ב"כ הנתבעות: עו"ד גילת ויזל-סבן, עו"ד אלישע שור

עו"ד ינון פריד עוסק בדיני עבודה ובדיני תאגידים

הכותב לא ייצג בתיק