נתנו שואו: קדאפי והג'ט לג, ערפאת והאקדח
בערב ראש השנה תיפתח העצרת הכללית של האו"ם בהשתתפות מנהיגים מכל העולם. רגע לפני, נזכרנו בכמה מההופעות הבלתי נשכחות בעצרת: מצ'אבס והשטן ועד לאיור הפצצה של נתניהו. והייתה גם הנעל של חרושצ'וב
ידברו על דאעש , על ישראל והפלסטינים, על תוכנית הגרעין האיראנית ועל פיתוח העולם השלישי, אך מה תהיה הפעם ההופעה הבלתי נשכחת של השנה בניו יורק? העצרת הכללית של האו"ם תתכנס בערב ראש השנה (יום ד') זה השנה ה-69, וההיסטוריה שלה כוללת נאומים בלתי נשכחים של כמה ממנהיגי העולם. נזכרנו בכמה מהם.
עוד חדשות בעולם :
דם ברחובות צנעא: 340 נהרגו, גופות נרקבו
המעצמה מספר אחת בעולם - במשחקי מחשב
תנו למשול בשקט. הפסד שכולו ניצחון סקוטי
הבציר הטוב ביותר כנראה שהנפיקה עצרת האו"ם השנתית היה בשנת 2009 כששליט לוב מועמר קדאפי ונשיא ונצואלה הוגו צ'אבס, שהלכו לעולמם ב-2011 (קדאפי) וב-2013 (צ'אבס), התפרעו על הדוכן וניצלו את הבימה שניתנה להם כדי לתקוף את ארצות הברית ואת יתר המעצמות המערביות.
בניין האו"ם שוכן אמנם בניו יורק, אבל הרודנים מהעולם השלישי תמיד חשים בו בבית. ככל הנראה משום שמדינות העולם השלישי והמדינות הנחשלות, שאת חלקן מנהיגים פושעים וטרוריסטים לכאורה וחלקן לא מכבדות זכויות אדם, מהוות את הרוב מבין 193 המדינות שחברות באו"ם.
ערפאת ב-1974: אקדח עם עלה של זית
הרודנים מתקבלים ברחובות מנהטן בכבוד מלכים עם שיירות מאובטחות ורחובות שנסגרים לכבודם על ידי משטרת ניו יורק. רק בארגון כמו האו"ם, כנראה, יכול היה הטרוריסט יאסר ערפאת לקבל מקום על בימת העצרת הכללית בסתיו 1974 כראש אש"ף, לשאת אקדח בחגורתו ועלה זית בידיו, להכריז על רצונו למחוק את מדינת ישראל ולזכות במחיאות כפיים סוערות. מנגד, שגריר ישראל דאז יוסף תקוע נאם באותה שנה מול אולם כמעט ריק.את פירות הנאום של ערפאת אפשר היה לראות כעבור שנה בעצרת האו"ם (לא בעצרת הכללית), כשהארגון הבינלאומי קיבל החלטה שמשווה בין הציונות לגזענות. שגריר ישראל דאז חיים הרצוג נשא את אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה המודרנית, כשאחז את נוסח ההחלטה בידו ואמר "עבורנו העם היהודי, זו לא יותר מפיסת נייר" - וקרע את הנייר בהפגנתיות.
בנימין נתניהו היה בעברו גם שגריר באו"ם, וגם הוא ידע למנף את בימת העצרת הכללית להצגות בלתי נשכחות.
נתניהו ב-2012: איור הפצצה והפתיל
כזו הייתה הופעתו לפני שנתיים כראש ממשלה ובידו שרטוט של פצצה עם פתיל וטוש אדום והציג את הקו האדום נגד פצצה גרעינית של איראן. יריביו של נתניהו טענו שלא הייתה כל פריצה בהעשרת האורניום האיראנית ושנאומו נועד לצרכים פנימיים. מנגד, תומכיו של נתניהו טוענים שהאיום על בימת העצרת עבד ושהאיראנים הקפידו לא לעבור את הרף שהציב להם ראש ממשלת ישראל - הגעה לאורניום מועשר ברמה של 90 אחוזים.
איך שלא יסתכלו עליו, נאומו של נתניהו היה מסוג הנאומים הבלתי נשכחים בעצרת הכללית של האו"ם. נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שבעצמו סיפק כמה הופעות לפנתיאון בעצרות האו"ם הגיב לנאומו של ראש הממשלה הישראלי ואמר ש"הציור היה פרימיטיבי" וש"הציונים הבלתי מתורבתים מאיימים עלינו".
בספטמבר 2005, למשל, הייתה לאחמדינג'אד הופעה שרק מעטים ישכחו. הנשיא האיראני הטיף במשך זמן רב על בימת העצרת מוסר למערב ואיים עליו לא להתערב בענייני ארצו, אך אז פתאום התחיל לתאר חוויה מיסטית שעבר כשחש שהשראה אלוהית נחה עליו, שליח האל המודרני.
צ'אבס ב-2006: "בוש שטן, ארה"ב מסכנת העולם"
הופעות הזויות לא היו רק מנת חלקו את אחמדינג'אד. את כמה מההצגות הטובות ביותר ב"תפוח הגדול" סיפק חברו הטוב, נשיא ונצואלה. ב-20 ספטמבר 2006, בשיאה של המלחמה בעיראק, עלה צ'אבס לבימת העצרת וירק עליה. "השטן בא לכאן אתמול", אמר שליט ונצואלה בעווית של בוז והתכוון להופעתו של הנשיא האמריקני דאז ג'ורג' בוש הבן. "הוא בא לכאן ודיבר כאילו הוא השליט של העולם".
צ'אבס טען בלהט ש"היומרות של האימפריה האמריקנית להגמוניה מסכנות את המין האנושי". ב-25 בספטמבר 2009 חזר נשיא ונצואלה לדוכן האו"ם, והכריז שהוא מריח "ניחוח של תקווה באויר" משום שבוש כבר לא היה עוד בבית הלבן.
אבל כנראה שההצגה הגדולה בכל הזמנים בעצרת האו"ם שייכת לקדאפי. ב-25 בספטמבר 2009, אחרי כ-40 שנות עריצות, הוצג שליט לוב על ידי נשיא העצרת הכללית עלי טראקי הלובי במילים "קבלו את מלך מלכי המלכים". נשיא העצרת ביקש מכל הדוברים להקפיד על 15 דקות נאום בלבד. קדאפי לא התחשב בבקשה ודיבר שעה וחצי. בן ארצו טראקי לא פצה את פיו ולא הביע כל מחאה.
קדאפי ב-2009: "קמתי ב-4:00 כי בלוב עכשיו השעה 11:00"
באותה שנה סיים הנשיא האמריקני ברק אובמה לנאום ומיהר לעזוב את אולם העצרת לפני שהרודן הלובי יפתח את פיו ויתחיל בהצגה שלו. "למה כולכם באים לכאן מעבר לאוקיינוס? זה ירושלים? זה הוותיקן? כולכם עייפים וסובלים מג'ט לג. למה? בחלק מארצותיכם עכשיו לילה וישנים. אני התעוררתי ב-04:00 כי בלוב זה כבר 11:00. אם שמנו את האו"ם כאן ב-1945 האם צריך להמשיך בזה עכשיו? אמריקה מארחת, משלמת את ההוצאות וצריך להודות לה על כך. אני רוצה לשחרר את אמריקה מהלחץ והצרות שאנחנו עושים לה. נאמר תודה לאמריקה. המקום הזה הפך למטרה של אל-קאעידה".
גולת הכותרת מבחינת ישראל הייתה כשקדאפי האשים אותה בחיסול הנשיא האמריקני ג'ון פ' קנדי משום שהחליט לחקור את הכור בדימונה.
חרושצ'וב ב-1960: דפק את הנעל על השולחן
מעניין מה היה חושב על זה ניקיטה חרושצ'וב, נשיא ברית המועצות המנוח, שבעיצומה של המלחמה הקרה שניהל מול ארה"ב ונשיאה קנדי, הוא הופיע בעצרת הכללית של האו"ם. היה זה בספטמבר 1960. חרושצ'וב לא נאם, אבל הביע את זעמו על נאומו של נשיא הפיליפינים, חלץ את נעלו ודפק עם הנעל על השולחן.
הצעד הוגדר במערב כגסות רוח מצד המנהיג הקומוניסטי. יש שטענו שחרושצ'וב הביא איתו מהבית נעל שלישית ותכנן להשתמש בה ברגע הנכון מבחינתו אלא שנכדתו של המנהיג הסובייטי נינה טענה ששעונו נפל על הרצפה, וכשהתכופף להרים אותו הביט על נעליו ועלה במוחו הרעיון לדפוק עם הנעל על השולחן. בין שמדובר באקט מתוכנן ובין שבאקט ספונטני, הנעל של חרושצ'וב הייתה רגע נעלה בדברי ימי העצרת הכללית של האו"ם.
לפנייה לכתב/ת 
