המדדים במשק בירידה: ישראל בדרך למיתון

בזמן שראש הממשלה ושר האוצר מנהלים מאבק פוליטי סביב תקציב המדינה , הכלכלה הישראלית הולכת ומתקרבת למיתון, כך מסתמן על פי שטף של נתונים ודיווחים שליליים שפורסמו במהלך היום. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום הערכות ראשונות, שלפיהן המשק יצמח ב-2014 ב-2% בלבד, לעומת 3.2% בשנה שעברה ו-3% בשנה שלפני כן.

הערכה ראשונה: המשק יצמח השנה רק ב-2%

הריבית לאוקטובר ללא שינוי: 0.25%

האוצר: ירידה של 32% ברכישות הנדל"ן ביולי

למ"ס: האבטלה באוגוסט עלתה ל-6.4%

במקביל פרסם משרד האוצר סקירה חודשית לפיה כמעט כל המדדים במשק בירידה, ובנק ישראל עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה שלו מ-2.9% ל-2.3%. בשעות הבוקר דיווחה הלמ"ס כי שיעור האבטלה עלה בחודש אוגוסט מ-6.2% ל-6.4%.

נתוני הצמיחה שהציגה היום הלמ"ס משקפים צמיחה אפסית-כמעט לנפש, כאשר שיעור הגידול בתוצר יעמוד על 2% בעוד ששיעור הגידול באוכלוסייה השנה הוא 1.9%. ההאטה בצמיחה משקפת את ההשפעה השלילית של התחזקות השקל על היצוא, שהיקפו צפוי לרדת בחצי אחוז. לכך מצטרפת השפעת מבצע צוק איתן על המשק, שבאה לידי ביטוי בירידה של 9.5% בהיקף הייצוא החקלאי ושל 3.2% בהיקף הפעילות בענף התיירות.

הקיפאון המתמשך בשוק הנדל"ן ניכר גם הוא בנתוני הצמיחה. היקף ההשקעה בבנייה למגורים צפוי לרדת ב-1.1%, לצד האטה כללית בהשקעה בנכסים ובציוד בשיעור של 1.1%. היום דיווח משרד האוצר כי בחודש יולי חלה ירידה של 32% בהיקף הרכישות של דירות.

קצב צמיחה אפסי ברבעון השלישי

נתוני הצמיחה שפרסמה היום הלמ"ס מדאיגים משתי בחינות נוספות. לפני שבוע פרסמה הלמ"ס אומדן שלפיו המשק צמח במחצית הראשונה של 2014 ב-2.5%. היום, כאמור, צפו בלמ"ס צמיחה של 2% בלבד לשנה כולה. מהירידה משתמע שקצב הצמיחה ברבעון השלישי היה אפסי, או אפילו שלילי. אם גם ברבעון הרביעי של השנה תירשם צמיחה אפסית או שלילית, מדובר במיתון כלכלי, על פי ההגדרות המקצועיות המקובלות שקובעות כי מיתון הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית.

הכרזה על מיתון עשויה לפגוע בדירוג האשראי של מדינת ישראל, או להבהיל את הציבור וכך לגרום להאטה בצריכה ובהשקעות.

תחזית הצמיחה של הלמ"ס לשנה זו נמוכה כעת מתחזית הצמיחה של משרד האוצר (2.4%) ושל בנק ישראל (2.3%). ההסבר להבדלים בין התחזיות הוא שיטות מדידה שונות שבהן משתמש כל גוף מחקר. אולם בעוד שהאומדן הראשון של הלמ"ס הוא רק נקודת ציון בדרך לאומדן הסופי שקובע את גודל התוצר, ההערכות של משרד האוצר משמשות לקבלת החלטות הרות גורל ממש בימים אלה, כמו תחזית הגבייה ממסים שעל בסיסה נבנה התקציב ונקבע שיעור הגירעון.

פספוס יעד הגירעון בשנת 2012 ודו"ח מבקר המדינה על מחדלים שהובילו לשיעור גירעון כפול מהשיעור שנחזה הוכיחו כי לתחזיות אופטימיות מדי עלולה להיות השפעה הרסנית על תקציב המדינה. עדכון האומדנים הבא של הלמ"ס יאמת את תחזית הצמיחה הנוכחית של משרד האוצר. אם היא מוטעית, הדיבורים הנוכחיים על יעד גירעון של 3.18% או 3.4% הם חסרי בסיס, ונראה גירעון בפועל שקרוב ל-4% תוצר.

בנק ישראל מיצה כמעט את כל הכלים שברשותו

על רקע הנתונים הקשים הללו מתנהל הדיון על תקציב המדינה לשנה הבאה, שמתרכז בעיקר סביב שאלת גודל תקציב הביטחון וסביב שאלת מקור המימון שלו - הגדלת הגירעון או העלאות מסים וקיצוצים בתקציבים אזרחיים. הגדלת הגירעון תוך שמירה על גידול סביר בהוצאות הממשלה עדיין נחשבת לדרך מקובלת להתמודד עם מיתון כלכלי, אך אם גידול זה מתרכז רק, או בעיקר, בהגדלת תקציב הביטחון - לא מדובר בתשובה הולמת לאתגרים שמציבה ההאטה הכלכלית.

ישנם כמה צעדים בהם יכולה לנקוט ממשלה כדי לתמוך בחזרה של המשק למסלול של צמיחה גבוהה. השקעה מוגברת בתשתיות פיסיות ובחינוך היא צעד יעיל, אך תוצאותיו מורגשות בטווח הארוך ולא הקצר. צעדים מיידיים יותר הם העמדת ערבויות מדינה לתעשיינים וליצואנים, על מנת לשמור על מקומות עבודה במשק; השקעה במערך הכשרה תעסוקתית, על מנת שניתן יהיה לאייש משרות רלוונטיות; הגדלת תקציב מרכז ההשקעות, על מנת לעודד חברות מחו"ל לבוא לארץ והגדלת תקציב המדען הראשי, שתאפשר לרשום יותר פטנטים על שם חברות ישראליות.

אמצעי מקובל נוסף להתמודדות עם מיתון מתקרב הוא הורדת הריבית, אך נראה שהכלי הזה כמעט מיצה את עצמו. היום, למרות הסימנים להאטה, החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 0.25%. החלטה זו שולחת מסר ברור לראש הממשלה ולשר האוצר: הריבית ברמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה. בנק ישראל מיצה כמעט את כל הכלים שברשותו. הגיעה השעה שהממשלה תתמודד עם סימני ההאטה באמצעים שעומדים לרשותה.