סומברריניו: רונאלדיניו משגע את מכסיקו
לאורך הקריירה הבילויים שלו הטריפו את מאמניו, יש לו חיבה עזה לבחורות ולפרקים הלהטוטים שלו עם הכדור סיפקו הצגות מעולם אחר. נדב יעקבי מספר על אגדת רונאלדיניו ומכין אתכם לפרק הנוכחי בארץ הסומבררו. "מר עולם"
בדיוק לפני שלושה שבועות מכסיקו כולה, מדינה של 120 מיליון איש, רובם ככולם מטורפי כדורגל, נכנסה לשיגעון. זה קרה כאשר רונאלדיניו גאושו, אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, חתם בקבוצה הצנועה קרטארו.
עוד ב-ynet ספורט:
צריך להבין, הליגה המקסיקנית היא ליגה טובה. יש בה שחקנים טובים, הרבה כסף, משכורות גבוהות, ספונסרים עשירים והמון קהל – אבל יחסי הציבור שלה אינם מהמשובחים. זו אחת הסיבות שלא מצטרפים אליה שמות גדולים. עד עתה. עד רונאלדיניו.
קחו לשם השוואה את ה-MLS, הליגה של ארה"ב, שנמצאת מעבר לגבול הצפוני של מכסיקו. האיכות שם דומה, כמות הקהל פחותה, אבל יחסי הציבור שלה מצויינים. ב-MLS שיחק עד לא מכבר דייויד בקהאם, כיום מככב בה תיירי הנרי ובקרוב מאוד יצטרפו אליה דויד וייה ופרנק למפארד.
במכסיקו רוצים להאמין שההגעה של רונאלדיניו תעשה מהפיכה ענקית בכל מה שקשור לליגה שלהם, שהיא תתחיל לייצר עניין לא רק במרכז ובדרום אמריקה, אלא בעולם כולו. ושרונאלדיניו יהיה רק הסנונית הראשונה, שאחריו יגיעו עוד כוכבי על ל"ליגה MX".
הבעלים של קרטארו, אולגריו ואסקס, אמר: "ידענו שהחתימה של רונאלדיניו תהיה סיפור גדול לא רק במכסיקו אלא תהיה סיפור תקשורתי גדול בכל העולם". והכתבה הזו היא העדות החותכת לכך...
טוקה, המאמן הברזילאי של טיגרס, אמר: "ההגעה של רונאלדיניו תגרום לכך ששחקנים אחרים כבר לא יזלזלו בליגה המכסיקנית, מה שקורה הרבה. ההגעה של רונאלדיניו תשנה את הדיעה של רבים על הליגה שלנו".
רונאלדיניו חתם בקרטארו לשנתיים תמורת שכר צנוע של 2 מיליון יורו לשנה, מה שהופך אותו מייד לשחקן עם השכר הגבוה ביותר בליגה. בטקס הצגתו לתקשורת הוא אמר: "מכסיקו היא מדינה מיוחדת ותמיד רציתי לחיות בה". סוכנו, שהוא במקרה גם אחיו, רוברטו דה אסיס, הזכיר שלפני 14 שנה הוא עצמו שיחק בליגה במכסיקו ושהיו לו רק דברים טובים לספר לו על הליגה ועל המדינה.
רונאלדיניו כבר לא ילד. הוא בן 34. אבל במקרה שלו, לא מדובר בכוכב מזדקן שמעוניין להעביר את השנה-שנתיים האחרונות שלו בניחותא, לא לעבוד יותר מדי קשה, ולעשות הרבה כסף. אם זה מה שהוא היה רוצה, לא הייתה לו שום בעיה לעבור ולשחק בליגה החדשה בהודו (הייתה לו משם הצעה קוסמת שהוא דחה) או בליגות של קטאר והאמירויות, מהלך שעשו לא מעט שחקנים שמתקרבים לשנתם ה-40. הוא היה מרוויח שם הרבה יותר. אבל הוא יודע שיש לו עוד זמן עד שיגיע למה שאצל רבים היא התחנה האחרונה בהחלט.
כל זאת משום שבשנתיים האחרונות רונאלדיניו חזר להיות הווינר הגדול שהיה בעבר. המהפך האישי לו התחיל ביוני 2012 כשהגיע לאתלטיקו מיניירו, הקבוצה המפורסמת של בלו הוריזונטה.
בתוך שנה וחצי הוא סחף אותה לסגנות אליפות ברזיל וזכייה בשלושה תארים: אליפות מחוז מיניירו, גביע סודאמריקנה והכי חשוב: גביע הליברטדורס – הגביע החשוב ביותר בדרום אמריקה. עד שרונאלדיניו הגיע, אתלטיקו מיניירו מעולם לא זכתה בליברטדורס, בניגוד לתשע הקבוצות הגדולות האחרות של ברזיל. הרבה בזכותו, אתלטיקו מיניירו היא הקבוצה הברזילאית העשירית שזוכה בגביע האלופות של היבשת הלטינית.
למרות שבחודשים האחרונים שלו באתלטיקו מיניירו הוא נפצע וגם כשחזר כבר לא בלט, הסך הכל של התקופה שעשה בקבוצה היה פשוט נהדר. הוא כבש 28 שערים ובישל עוד 28, וכל זאת ב-80 משחקים. כאות ליכולתו המזהירה הוא זכה בתואר "כדורגלן השנה בדרום אמריקה" של 2013. לא עניין פשוט לכדורגלן בן 33.
אבל עכשיו ברזיל מאחוריו ומכסיקו לפניו. לפני שמונה ימים ערך רונאלדיניו את הופעת הבכורה שלו במדים הכחולים-שחורים של קרטארו, במשחק הבית מול טיגרס. הוא עלה למגרש עם החולצה מספר 49, המספר אותו אימץ לעצמו באתלטיקו מיניירו – שנת הלידה של אימו המנוחה.
ה"אסטדיו דה קורחידורה" היה כמובן מפוצץ ב-34 אלף צופים, שבאו בעיקר כדי לראות את הסופרסטאר החדש של הקבוצה. הם פינטזו לראות אותו מבקיע שער - וזה כמעט קרה. אלא שרונאלדיניו בעט את הפנדל שנשרק לזכות קרטארו גבוה מעל למשקוף. זו הייתה בכורה מביכה למדי, אבל מהר מאוד ההחמצה הזו נשכחה.
ארבעה ימים לאחר מכן, ביום שני השבוע, קרטארו יצאה למשחק חוץ מול צ'יבאס גוודלחארה. כאשר אחרי 6 דקות נשרק פנדל לזכות הקבוצה, לא היה בכלל ספק שרונאלדיניו ייגש שוב לבעוט, למרות ההחמצה במשחק הקודם. הפעם הוא היטעה את השוער באלגנטיות, בעט לפינה והבקיע.
החגיגה אחרי שער הבכורה שלו הייתה אופיינית וכל כך מוכרת: סיבוב של האצבעות כלפי מעלה, ואחרי החיבוקים עם החברים, ריקוד סמבה קליל ליד דגל הקרן.
בכך הוא לא סיים את חלקו במשחק. בדקה ה-70 ה"גאושו" בישל לקמילו סאנבסו שקבע 0:2. קרטארו ניצחה בסיום 1:4 ונמצאת כעת במקום ה-6 בטבלה.
אגב, ההגעה של רונאלדיניו למכסיקו עוררה גם שערוריה גזענית, כאשר קרלוס מנואל טרבינו, פוליטיקאי בכיר במחוז קרטארו, כתב בפייסבוק שלו: "אני באמת מנסה להיות סובלני, אבל אני שונא כדורגל ואת התופעה האידיוטית שהוא יותר. אני שונא את זה אפילו יותר כי האנשים מציפים את הרחובות ולוקח שעתיים להגיע הביתה. וכל זה בגלל קוף. קוף ברזילאי, אבל בכל זאת". טרבינו התנצל, הפרשה נרגעה, ועכשיו כולם ממתינים למשחק הבית הבא של רונאלדיניו.
בשבת יארחו ה"גאלוס בלאנקוס" ("התרגולים הלבנים", הכינוי של קרטארו) את טולוקה החזקה, אלופת ה"אפרטורה" מ-2013 שמדורגת במקום השני. אוהדי קרטארו מקווים כמובן לראות את הכוכב החדש שלהם מבקיע שער בכורה ביתי.
אבל בכלל לא בטוח שרונאלדיניו יהיה כשיר לשחק. מסתבר שגם הוא, כמו רבים וטובים לפניו, נפל קורבן לאוכל המכסיקני החריף והמתובל.
נשיא קרטארו, אדולפו ריוס, סיפר: "זה נורמלי שכאשר שחקן מגיע למכסיקו ממדינה אחרת, נושא האוכל יכול להוות בעיה בהתחלה. לרוע המזל הוא היה ער כל הלילה עם דלקת בקיבה, ולכן גם לא יכול היה להשתתף במשחק הגביע באמצע השבוע".
כל זמן שרק בעיות קיבה יגרמו לרונאלדיניו להיות ער כל הלילה, יסלחו לו. השאלה הגדולה שכל מכסיקו שואלת היא, האם הוא מתכוון להעביר את הלילות במסיבות הוללות ושתייה, כפי שנהג לעשות בעבר.
לא בטוח שהוא באמת אמר את הדברים, אבל באחד העיתונים במכסיקו נכתב לא מכבר שרונאלדיניו אמר: "הגעתי לכאן כדי לזכות בתארים ובבחורות. תמיד החיים שלי היו כאלה".
אמר או לא אמר, זו האמת. מאז ומעולם רונאלדיניו לא בחל בחיים הטובים, גם כשהמאמנים והמנהלים שלו כעסו עליו. הוא תמיד ידע שאם ישחק כמו שהוא יודע, יבקיע שערים, ילהטט עם הכדור וינצח משחקים, האוהדים תמיד יסלחו לו.
כבר כשהגיע לאירופה בתחילת העשור הקודם, הוא הסתכסך עם מאמנו בפאריז סן ז'רמן, לואיס פרננדס. מאמן נבחרת ישראל לשעבר, שהעריץ את היכולת הפנומנלית של רונאלדיניו על המגרש, לא הצליח למנוע ממנו לבלות כמעט מדי לילה במועדונים הנוצצים של עיר האורות.
הצהובונים של פאריז פירסמו אין סוף צילומים שלו שותה במועדונים ומתגפף עם צעירות חטובות. פרננדס זעם, קנס והישעה את הכוכב שלו, שגם איחר תמיד לחזור מהנסיעות שלו בברזיל, אבל האוהדים העדיפו את הקוסם הברזילאי על פני המאמן הזעפן.
ב-2003 עבר רונאלדיניו לברצלונה תמורת 30 מיליון יורו, ומהר מאוד הפך לכוכב הכי גדול של הקבוצה. המאמן ההולנדי פרנק רייקארד קיווה שיצליח לחנך את רונאלדיניו, אבל הצליח בכך רק לתקופה קצרה.
במקביל לקסמים שעשה על המגרש, רונאלדיניו הפך את הוילה העצומה שלו למתחם מסיבות פופולרי. לפחות פעם בשבוע הייתה מתקיימת ליד הבריכה מסיבה ברזילאית עליזה, עם להקת בטוקדה, מוזיקה ברזילאית, רקדניות בלבוש מינימלי והרבה אלכוהול. המסיבות הללו הסתיימו תמיד עם אור הבוקר.
למרות שרונאלדיניו החסיר לא מעט אימונים (עובדה שבברצלונה ניסו כל השנים להסתיר ולטשטש), זה לא הפריע לקבוצה לזכות באליפויות של 2005 ו-2006 וגם בליגת האלופות. ושלא יהיו אי הבנות, רונאלדיניו היה המלך של הקבוצה וכמעט תמיד המצטיין. אף אחד לא ישכח את הצמד שהבקיע בברנבאו מול ריאל מדריד, כשגם אוהדי ה"בלאנקוס" נעמדו על רגליהם ומחאו כפיים לפנומן הברזילאי.
כמו בפריז כך גם בברצלונה, ראשי המועדון לא ראו בעין יפה את סגנון החיים של רונאלדיניו. מצד אחד הוא היה הסופרסטאר הכי מבריק בקבוצה, השחקן הכי נערץ על האוהדים, זה שלא רק מביא הצלחות ותארים אלא גם מוכר מיליוני חולצות. אבל מצד שני היה חשש שהוא משפיע לרעה על יתר חבריו לקבוצה.
כשפפ גוארדיולה מונה למאמן החדש של ברצלונה בקיץ 2008, אחת ההחלטות הראשונות שלו הייתה שרונאלדיניו יעזוב. גוארדיולה הבין שלאו מסי הצעיר עומד להיות הכוכב הגדול הבא של הקבוצה, וראה עד כמה רונאלדיניו – שהיה המנטור של הארגנטיני הצעיר בימיו הראשונים בבוגרים - מוציא אותו ל"תרבות רעה"
רונאלדיניו ויתר אז על הצעה להצטרף למנצ'סטר סיטי, שהציעה לברצלונה 25.5 מיליון ליש"ט עבורו, ובחר במילאן. למרות שזכה עם מילאן באליפות ב-2011, השנתיים וחצי שלו בסאן סירו לא היו מדהימות.
בינואר 2011 רונאלדיניו חזר למולדתו ברזיל וחתם בפלמנגו, הקבוצה הפופולרית ביותר במדינה. הרומן החזיק מעמד שנה וחצי וכלל 28 שערים ב-71 משחקים וזכייה באליפות ריו.
אבל מה שכולם זוכרים מהתקופה הזו, אלו בעיקר הדיווחים החוזרים ונשנים על הבילויים שלו בלילות, במועדונים הכי נחשבים של ריו דה ז'ניירו.
כמו תמיד, רונאלדיניו התחיל מצויין אבל אז העניינים החלו להסתבך. אחרי הפסד בדרבי מול בוטאפוגו, כאשר היה גרוע במיוחד, ליוו אותו שריקות בוז צורמות של האוהדים כשהוחלף.
נשיאת פלמנגו, פטריסיה אמורים, אמרה בעקבות הדיווחים על אורח החיים של רונאלדיניו: "שילמנו עליו הרבה כסף, הוא הקפטן שלנו, ומה שקורה מזיק לתדמית של פלמנגו".
המנכ"ל ז'וזה קרלוס פרואנו הלך צעד אחד רחוק יותר. הוא החליט להקים קו טלפון מיוחד, "מלשינון", שבו אמורים אוהדי פלמנגו לדווח אם הם רואים את רונאלדיניו מבלה בשעות הקטנות של הלילה. "הטלפון לא הפסיק לצלצל" סיפר פרואנו. "קיבלנו יותר מ-1,000 שיחות כבר ביום הראשון. אני בטוח שזה ישפיע עליו לטובה. הקו החם ימשיך לפעול, עד שרונאלדיניו יחזור לכושר".
כמה חודשים לאחר מכן רונאלדיניו עזב את פלמנגו בטריקת דלת. במועדון טענו כי הוא לא מתנהל כמקצוען, בעוד שהוא טען שהמועדון לא שילם לו את שכרו במשך ארבעה חודשים.
באתלטיקו מיניירו רונאלדיניו התעסק בעיקר בכדורגל, אבל מי שחושב שהוא ויתר לגמרי על חיי ההוללות, שיחשוב שוב. לפני כשנה התפרסמה תמונה בלתי נשכחת, שבה רונאלדיניו נראה עומד בבריכה הפרטית שלו כשלפניו שוכבות בתוך המים על הבטן חמש בחורות בביקיני...
והיה לו גם זמן לשיר. יחד עם די ג'יי דניס הוא הוציא להיט שהצליח מאוד: joga o copo pro alto. ניתן לתרגם את זה כ"תרים גבוה את הגביע" או "תגביהו את הכוס". כשצופים בקליפ ומאזינים למילים אין בכלל ספק למה התכוון המשורר...
זה הולך בערך ככה: "תגביהו את הכוס, בואו ונשתה. אנחנו נהנה מהחיים, אנחנו שותים, יש לי הרבה כסף, בואו נשתה". אגב, לקליפ יש כבר למעלה מ-6 מיליון צפיות.
זה כמובן לא יפתיע אף אחד אם בקרוב נראה תמונות דומות וסיפורים מהסוג הזה מגיעים גם ממכסיקו. אבל אם רונאלדיניו יספק את הסחורה על המגרש, יכדרר, יבשל ויבקיע, לאוהדי קרטארו לא יהיו תלונות.
ולעת מצוא רונאלדיניו הוא גם זמר
פעם לא היה ספק מי הכדורגלן הטוב בעולם
אחד הויכוחים הלוהטים בקרב חובבי הכדורגל בשנים האחרונות הוא באשר לזהותו של הכדורגלן הטוב בעולם. חלק משוכנעים שמדובר בלאו מסי, אחרים נשבעים שזהו כריסטיאנו רונאלדו.
קצת שכחנו, אבל במשך שלוש שנים בעשור הקודם, בין 2003 ל-2006, אף אחד לא התווכח ואף אחד לא העלה שמות של מועמדים אחרים. הקונצנזוס היה מוחלט. לא היה כלל ספק ששחקן הכדורגל הטוב בעולם הוא רונאלדיניו.
ב-2002 הוא זכה עם נבחרת ברזיל בגביע העולם, אבל עדיין היה בתחילת הדרך. שנה לאחר מכן הוא הגיע לברצלונה, ובשלוש העונות הראשונות שלו בקאמפ נואו, רונאלדיניו התעלה על כל שחקן אחר בתבל. הוא זכה פעמיים ברציפות בתואר "כדורגלן השנה בעולם" של פיפ"א, הוליך את בארסה לזכייה בגביע האלופות ואת נבחרת ברזיל לזכייה בגביע הקונפדרציות.
איידור גודיונסן, האיסלנדי ששיחק לצידו בברצלונה, אמר אז: "כשאתה משחק עם רונאלדיניו ורואה מה הוא עושה עם הכדור, שום דבר כבר לא מפתיע אותך. באחד הימים הוא יצליח לגרום לכדור לדבר".
למונדיאל בגרמניה ב-2006 הגיע רונאלדיניו לא רק ככדורגלן הבכיר והפופולרי ביותר בעולם, אלא גם כמי ש"צריך" לזכות בגביע העולם. "אם זה יקרה", אמרו הפרשנים, "רונאלדיניו יוכל להיחשב כאחד הגדולים בכל הזמנים, לצידם של פלה, מראדונה וקרויף".
אבל זה לא קרה. ברזיל קרסה במונדיאל בגרמניה. רונאלדיניו, שהיה רק בן 26 ולכאורה בשיא הקריירה, נראה כמו הצל של עצמו. ברזיל הודחה ברבע הגמר מול צרפת. אף אחד לא יכול היה אז לשער זאת, אבל זה היה המונדיאל האחרון שלו.
לפנייה לכתב/ת 
