התקציב החדש של לפיד: השאלות הפתוחות
לפיד נסמך על גיוס של למעלה ממיליארד שקל, אבל לא הסביר מה מקורם; התוספת לתקציב הביטחון לא גובתה במלואה בהגדלת הגירעון, והתכנית מבשרת למעשה על שנה שלישית מתוך ארבע בה הגירעון יסתכם ביותר מ-3% תוצר, מה שיבחן שוב את סבלנותן של סוכנויות דירוג האשראי. תכנית התקציב של לפיד היא חלקית ביותר, ומשאירה שאלות פתוחות רבות
סקירת חלקי תקציב המדינה לשנה הבאה, אותה הציגו היום לתקשורת שר האוצר יאיר לפיד ובכירי משרדו , היא חלקית ביותר ומעוררת שאלות רבות שנותרו ללא מענה. בשלב זה, המספרים שמציגים במשרד האוצר לא עולים לכדי תמונה שלמה של תקציב מאוזן שבו הכנסות המדינה והגירעון, מכסים יחדיו את הוצאות הממשלה.
לפיד: התקציבים החברתיים יגדלו במיליארדים
תקציב הביטחון יגדל אך לא יועלו מסים
הרצוג: תקציב הרסני, הישגי לפיד - בלוף
על פי חוק, מותר לממשלה להוציא בשנה הבאה סכום של 323.7 מיליארד שקל, לא כולל תשלומי ריבית על החוב הלאומי. על פי תחזית הכנסות המדינה לשנה הבאה, שהוצגה בפני ראש הממשלה ושר האוצר לפני כשבועיים, הוצאות אלו היו מותירות את הממשלה עם גירעון של כ-31 מיליארד שקל בסוף 2015.
אלא שבעקבות ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון ב-6 מיליארד שקל, מתכוון האוצר לפרוץ את תקרת ההוצאה הקבועה בחוק ולהעניק תוספת חד פעמית של 4.3 מיליארד שקל למשרד הביטחון - תוספת שאינה כלולה במסגרת ההוצאות המאושרת.
צפו: שר האוצר מציג את פרטי תכנית התקציב החדשה:
כל חריגה ממסגרת ההוצאה, גם אם אושרה על ידי הכנסת, תביא בהכרח לגידול בגירעון, אלא אם כן היא מלווה בהגדלה של הכנסות המדינה בהיקף זהה. ואכן, במשרד האוצר הגדילו את הצפוי מכ-31 מיליארד שקל לכ-34 מיליארד שקל. אך גידול זה, בהיקף של 3 מיליארד שקל, לא מכסה את התוספת החד-פעמית לביטחון, שגודלה 4.3 מיליארד שקל.
גידול של 8 מיליארד שקל בתקציב לא יספיק
שאלה פתוחה נוספת שהשאירו שר האוצר ובכירי משרדו היא מהיכן יגויסו עוד למעלה ממיליארד שקלים. הם לא יגויסו מהעלאות מסים, כי הרי שר האוצר הכריז פעמים רבות כי אין כוונה כזו בשנה הבאה. באוצר יצטרכו, אם כן, למצוא מקורות אחרים לכסף, כמו הפרטה של נכסי מדינה או העמקת גבייה.
כמו כן, לא ברור מה הן ההתאמות הנדרשות על מנת לעמוד במסגרת ההוצאות. התוספת החד פעמית תוקדש כולה למערכת הביטחון ומעבר לכך תידרש הממשלה להסתפק בהיקף ההוצאה המותר על פי החוק, שמאפשר גידול של 8 מיליארד שקל בהוצאות לעומת שנת 2014.
זה לא יהיה פשוט. על פי התכנית שהציג היום שר האוצר, כל הגידול בתקציב יתחלק בין המשרדים הבאים: ביטחון, בריאות, חינוך, רווחה וביטחון פנים. זה לא מותיר לממשלה עוד כסף כדי להתמודד עם גידול בהוצאות שנובע מכניסתם לתוקף של החלטות שהתקבלו כבר. כך, למשל, אמורה להיכנס לתוקפה בשנה הבאה הפעימה האחרונה בהסכם השכר עם ההסתדרות הכללית, שמשמעותה תוספת של 1.2 מיליארד שקל להוצאות השכר בתקציב. דוגמא נוספת היא החלטות הממשלה האחרונות על חיזוק ישובי הדרום בעלות שנתית ממוצעת של כ-750 מיליון שקל.
לכל אלה יתווסף הגידול האוטומטי של סעיפים בתקציב שמוצמדים לקצב הגידול באוכלוסיה ולמדד המחירים לצרכן. כל אלה יביאו למצב שבו גידול של 8 מיליארד שקל בתקציב פשוט לא יספיק. אמנם, הממשלה אישרה באחרונה קיצוץ רוחבי שיצמצם את הוצאות המשרדים בכ-2 מיליארד שקל בשנה הבאה. אך באוצר יצטרכו עדיין לצמצם או לבטל סעיפי הוצאה קיימים כדי לשמור על המסגרת. ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, אישר היום כי יידרשו צעדים כאלה אך לא פירט מה היקפם ומהם סעיפי ההוצאה שייפגעו.
סוכנויות דירוג האשראי יגלו הבנה גם הפעם?
לבסוף, ישנה שאלת האמינות התקציבית של הממשלה. זוהי השנה השנייה בשלוש האחרונות שבה הממשלה תחרוג מתקרת ההוצאה שהיא קבעה לעצמה. אם תחזית הגירעון תתממש, תהיה זו השנה השלישית מתוך ארבע האחרונות שמסתיימת בגירעון של יותר מ-3% תוצר (הגירעון המקסימלי הסביר בסטנדרטים בינלאומיים). האם סוכנויות דירוג האשראי, שהיו עד כה סבלניות כלפי ישראל, יגלו הבנה גם הפעם, או שמא נראה בקרוב הורדה של דירוג האשראי של המדינה, שמשמעותה עלייה בתשלומי הריבית על חובות הממשלה?
מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, טענה היום כי היא "יכולה לחיות" עם יעד גירעון של 3.4% מפני שהגירעון נועד לממן תוספת חד-פעמית לביטחון. יש מקום לשאול מה כל כך חד-פעמי בתוספת ה"חד-פעמית" הזו. האם מבצע צבאי מוגבל בהיקפו ובמשכו ברצועת עזה הוא אירוע חד-פעמי במחוזותינו? האם מחלוקת בהיקף של מיליארדי שקלים בין משרדי האוצר והביטחון היא אירוע חד-פעמי שייפתר לתמיד כתוצאה מעבודתה של עוד ועדה?
ואם טיעון החד-פעמיות של החריגה מתקרת ההוצאה אכן יתקבל, יש מקום לשאלה נוספת: מדוע החרפה באיומים הביטחוניים מהווה צידוק לחריגה של 4.3 מיליארד שקל לשם הגדלת תקציב הביטחון, ותחולת עוני של 20% אינה צידוק לחריגה דומה שתממן חלק ניכר ממסקנות ועדת אללוף למלחמה בעוני? האם זינוק של כ-80% במחירי הדירות בשנים האחרונות אינו מצדיק חריגה חד-פעמית שתוקדש להסרת חסמי הבנייה, שהם בעיקרם תקציביים? אם למשרד האוצר אין תשובות לשאלות הללו, אולי לסוכנויות דירוג האשראי יהיו.
סלומינסקי: "תקציב לא מושלם"
יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הגיב היום לתכנית התקציב החדשה: "אני שמח שסוף סוף הסאגה בין שר האוצר לראש הממשלה הסתיימה", אמר. "עדיין נשארה התעלומה הגדולה - מאיפה יגיעו אותם כספים שעליהם שר האוצר דיבר היום. לפתרון התעלומה אני מזמין את שר האוצר לועדת הכספים כדי להסביר מהיכן יבוא הכסף".
"התקציב הקרוב איננו מושלם", הוסיף סלומינסקי. "חסרים בו מחוללי צמיחה, והוא מייצג גירעון של 3.4% שדעתי איננה נוחה ממנו. אני שמח לפחות שנענו דרישותינו בהם אי העלאת מסים, שלא יהיה קיצוץ נוסף בתקציבי המשרדים ושתקציב הביטחון ב-2015 לא יעלה על 6 מיליארד שקל".
סלומינסקי הזמין את לפיד לפני ראש השנה לדיון יסודי כדי להשיב על שאלות בעניין חוק מע"מ אפס. הישיבה לא יצאה לפועל בהעדר הסכמה בין השר לראש הממשלה על מסגרת התקציב. הוועדה תכונס השבוע לדיון על מצבם של יישובי עוטף עזה, אף זאת באיחור של שבועיים מהמועד שהובטח.
אם השר לא יוזמן לדיון בעניין התקציב לפני חג סוכות, המועד הבא יהיה אחרי החגים, בימי הפגרה האחרונים שלפני פתיחת כנס החורף של הכנסת.
בהכנת הידיעה השתתף צבי לביא
לפנייה לכתב/ת 
