חלב גורם לליחה? 8 מיתוסים - והאמת

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

עוד על תזונת ילדים בערוץ הורים :

עוברים למוצקים: מתי אפשר להושיב בכיסא אוכל?

במקום ממתקים: כך תגרמו לילדים לאכול פירות

כל ילד שמן זקוק לדיאטה? 18 מיתוסים

1. צריכת חלב גורמת לליחה, דלקות אוזניים ואסטמה

עד היום אין הוכחה מדעית או הבעת חשש מכך שצריכת חלב ומוצריו עלולה לגרום או להגביר סיכון למחלות דרכי הנשימה העליונות. הנושא אף קיבל התייחסות בנייר העמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנושא צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים שפורסם ב-2010. האיגוד קבע כי אין הצדקה להפסיק לצרוך חלב ומוצרי חלב וכי אין לכך שום קשר לדלקות אוזניים חוזרות, אסטמה, שיעול כרוני, נזלת וליחה. פרסום של משרד הבריאות בעניין מחזק אמירה זו, ועל פי נתוניו השכיחות של תסמינים במערכת הנשימה כמו צפצופים, נזלת וליחה כביטוי של אלרגיה היא נדירה, ולכן אין להגביל את תפריטם של ילדים ומתבגרים שלא לצורך מצריכת חלב ומוצריו.

2. בזמן שלשול צריך להפסיק צריכת מוצרי חלב

בעבר חלק מתוכנית הטיפול בשלשול חריף הייתה הגבלה של חלב ומוצריו. לתינוקות שקיבלו תחליף חלב הומלץ לעבור זמנית לפורמולה על בסיס צמחי. עם השנים הבינו כי אין הצדקה לשינוי זה וההנחיות שונו לאכילה רגילה, כולל חלב ומוצריו בילדים. תינוקות יכולים להמשיך וללגום את הפורמולה שאליה הם רגילים. הנחיות אלו מתאימות לילדים שאינם מיובשים.

יותר מכך, אכילת מוצרי חלב מותססים, כמו יוגורט, יכולה לקצר את משך השלשול ולהקטין את חומרת התסמינים בכך שהיא מסייעת לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי (פרוביוטיקה). להמלצות אלו הצטרף גם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.

3. אי סבילות ללקטוז היא אלרגיה לחלב

אלרגיה לחלב היא תגובה של מערכת החיסון לאחד או יותר מחלבוני החלב והשכיחות שלה נמוכה יחסית: 0.1%-0.5% בלבד. בקרב תינוקות השכיחות גבוהה יותר והיא נעה בין 2% ל-6% ואצל רובם היא חולפת עד גיל חמש.

יש להבדיל בין אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות לסוכר החלב - הלקטוז. אלו שתי תגובות שונות מהותית זו מזו, לכל אחת מהן סיבות, שכיחות ומאפיינים שונים. אבחנה ביניהן מתבצעת על ידי רופא והכרחית לצורך טיפול מתאים והימנעות מיותרת ממוצרי חלב.

אי סבילות ללקטוז היא חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז, כתוצאה ממחסור (זמני או קבוע) באנזים לקטאז, המפרק את סוכר החלב. תת-ספיגה או קושי בעיכול של לקטוז עלולים לגרום לתסמינים במערכת העיכול כמו: התנפחות הבטן, גזים, כאבי בטן ושלשול.

להבדיל מילדים אלרגיים לחלבון החלב, שחייבים להימנע לחלוטין מצריכת מוצרי חלב, ילדים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך אותם. ילד עם אי סבילות ללקטוז יכול להתחיל עם אכילת מוצרי חלב המכילים כמות נמוכה יחסית של לקטוז: גבינות בשלות (כמו גבינה צהובה ובולגרית), קוטג', חלב דל או נטול לקטוז. לאחרונה התחילו לשווק גם גבינה לבנה דלת לקטוז, כך שמגון המוצרים גדול.

בנוסף ניתן להתחיל בצריכת מנות קטנות של מוצרי חלב לעתים תכופות במשך היום, ולאכול מוצרי חלב בשילוב מזונות נוספים בארוחה, מה שגורם לשחרור איטי של הלקטוז ומקל על עיכולו במערכת העיכול. לפני אכילת מוצרי חלב ניתן להיעזר בתוספת לקטאז בנוזל או בטבליות.

4. אפשר להוסיף מוצרי חלב רק מגיל שנה

בשנת 2009 פורסמו הנחיות חדשות של משרד הבריאות להזנת התינוק הבריא והילד. על פי ההמלצות מוצרי חלב ניגר (לבן, אשל, יוגורט, מעדני חלב, רוויון וגבינות) ניתן להוסיף בתום החודש התשיעי לחיי התינוק. חלב פרה או מבעל חיים אחר - מגיל שנה ואילך. הסיבה לדחיית ההצגה של מוצרי חלב לתינוקות היא היותם מקור דל לברזל, ולא בשל החשש מאלרגיה. חשוב להדגיש כי חשיפה מוקדמת למוצרי חלב אינה מגבירה את הסיכון לאלרגיה.

5. חלב מכיל כמות גדולה של זרחן, שגורם לאיבוד סידן

קיים חשש כי צריכה עודפת של זרחן תפגע בצפיפות העצם. במחקרים נמצא כי לצריכת זרחן השפעה שולית על מאזן הסידן הכולל ואין הוא משפיע על ספיגת הסידן. מה שקובע בפועל הוא ספיגה משולבת של זרחן וסידן, כלומר הזרחן משפיע על ספיגה חוזרת של סידן והגברת הכנסתו לעצם. מוצרי חלב אמנם עשירים בזרחן, אך הם עשירים גם בסידן ולכן היחס שבין השניים הוא אופטימלי. הרכב זה גורם לכניסת סידן לעצם ולא לאיבוד עצם.

6. בהנקה צריך להימנע ממוצרי חלב כדי למנוע אלרגיות

בעבר המליצו לאימהות לתינוקות, עם היסטוריה משפחתית של אלרגיות, להימנע מצריכת חלב פרה, ביצים, דגים, בוטנים ואגוזים בתקופת ההנקה. אולם על פי ההמלצות החדשות רק ההנקה בעצמה יכולה להפחית את הסיכון לאסטמה, אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור) או אלרגיות למזון בתינוק, והימנעות של האם מאכילת מזונות אלה או אחרים אינה משפיעה.

7. הסידן שבשוקו לא נספג

בעבר נטען כי הקקאו מעכב את ספיגת הסידן, כך שהסידן שבחלב לא נספג. אולם מחקרים חדשים יותר הראו כי בפועל ההשפעה של הקקאו קטנה מאוד וכי ספיגת הסידן כאשר שותים חלב ושוקו דומה.

8. אפשר לקבל את כל הסידן בלי לאכול מוצרי חלב

נכון, אבל על פי מחקר שנעשה לאחרונה בארצות הברית המזונות האחרים שמספקים סידן אינם מהווים תחליף שווה

ערך מבחינה תזונתית למוצרי החלב (מבחינת כמות החלבון, אשלגן, מגנזיום, זרחן,

ריבופלאבין ויטמין A, וויטמין B12). הסידן בחלב נמצא בסביבה תומכת לספיגה אופטימלית בשל יחס סידן-זרחן מתאים וחומרים נוספים, המסייעים בספיגתו. בנוסף, כמויות המזון הדרושות לצריכת כמות הסידן הדרושה לגוף ממזונות לא-חלביים אינה מציאותית לרוב האנשים.

בנוסף לסידן חלב ומוצריו מהווים מקור טוב גם לזרחן, מגנזיום, פלואוריד, ובמוצרים המועשרים, גם לויטמין D - כולם רכיבי תזונה החיוניים לבניית ולתחזוקת העצם. בתקופת הילדות וגיל ההתבגרות ישנו חלון הזדמנויות חד פעמי ובלתי חוזר להביא את העצמות לשיאן ולבנות אותן בריאות וחזקות יותר. אוסטאופרוזיס אמנם מתבטאת בגיל מבוגר, אך היא מתחילה בילדות ולכן יש לשים לב שלא נפספס את חלון ההזדמנויות ונשלב פעילות גופנית וצריכה מתאימה של סידן וויטמין D על מנת לדאוג לבריאותן.

חשוב להזכיר שגוף האדם אינו מסוגל לייצר סידן ולכן חשוב לקבל את הסידן מהמזון.

הכותבת היא דיאטנית קלינית ביחידה לתזונה ודיאטה, מרכז שניידר לרפואת ילדים