בין רוח לאבן: טיולים לקברות צדיקים
בין אם אתם מאמינים המבקשים סגולה לפריון או בריאות ובין אם אתם חילונים המבקשים טיול עם שיק של אגדות וסיפורי ילדים, פריחת פולחן קברי הצדיקים נמצאת בתאוצה ומהווה אטרקציה תיירותית של ממש. נגישים ומזמינים, מלאי מסתורין ועניין תרבותי, פזורים מאות קברי צדיקים ברחבי המדינה. בואו איתנו למסע דומם ומסעיר
מנהג העלייה לקברי הצדיקים הפך לתופעה של ממש. אלפים, נשים וגברים, פוקדים ציוני מקומות המיוחסים לצדיק, נביא או קדוש זה או אחר בכדי לבקש נחמה, סגולה ועוד. בריאות וזוגיות, ממון ופוריות ואפילו שחרור אסירים ושליטה על אדמות. כולם חלק ממאוויים כמוסים המיוחסים כמעלות לפוקדים את הקבר, לו על פי הפולקלור המקומי, כוחות מיסטיים.
הפולמוס סביב פולחן הקברים רב. פעמים רבות הושווה ביקור הקברים לעבודה זרה. אל מול טיעון זה עלו הסברים רבים המצדדים במנהג הדתי. בהם קרבת עצמותיו של הצדיק לאלוהים, תקשור עם נשמתו הצדיק, ציון יום פטירתו בחגיגת המעבר מחומר לרוח - הילולה ועוד.
אם לא די בכך, ויכוחים סוערים מתעוררים שוב ושוב סביב זהותו האמיתית של הטמון בקבר. לעתים מיוחסים לקברו של המת מיקומים גיאוגרפיים אפשריים רבים, ולעתים סביב אותו אתר קבורה אגדות וסיפורים על קדוש יהודי ועל שייח' מוסלמי כאחד.
נראה שסיפור טוב לא מזיק אף פעם ליחסי ציבור. השיח הציבורי והעדנה לה זוכים אתרי הקברים בעידודו של משרד הדתות שזיהה את הפוטנציאל הגלום בתיירות דת, רק מתדלקים את התופעה ומעצימים אותה. אחת התקופות העמוסות בהן מקובל לפקוד קברי צדיקים, הם ימי התשובה החלים בין ראש השנה ליום כיפור.
האתרים טובלים בטבע בחלקם, ומוקפים חי וצומח בשפע. אחרים ממוקמים באזורים אורבניים ולהם קסם משל עצמם. מאמינים או לא, מדובר בהתרחשות מעניינת. אופציה לטיול שונה המאפשר הצצה אל התרבות הדתית המקומית שהתפתחה וצברה תאוצה בשנים האחרונות.
בשל ריבוי הפוקדים את הקברים, המקומות נגישים ולא מצריכים הליכה מרובה ולכן מהווים אופציה טובה אפילו לטיול משפחתי קליל. האגדות והפולקלור העוטפים כל מבנה ודמות הופכים את הטיול לחוויה מסתורית ומעניינת הנותנת למטייל המאמין חיבור בעל עומקים נוספים לדת, ולזה החילוני - חוויה בסגנון ספריו של הארי פוטר.
קבר יונתן בן עוזיאל ביער בירייה - עמוקה.
מקום קבורתו של הצדיק שמת רווק הפך לאתר עלייה לרגל לנשים המחפשות זיווג
יונתן בן עוזיאל נזכר על פי הפולקלור היהודי כתלמידו החכם ביותר של הלל הזקן. כל כך חכם עד שכשהיה לומד תורה מלאכי השרת היו מתקבצים סביבו בכדי לשמוע אותו. קברו משמש כאתר עליה לרגל כמעט על בסיס יומי.
במקום התפתח מנהג מרתק. נשים הפוקדות את המקום קורעות מעליהן חלקי מטפחות וצעיפים וקושרות את חתיכות הבד לעצים, לחלקי המבנה וכמובן שבעזרת הנשים. במעשה זה, על פי האמונה, סגולה למציאת זיווג הגון ופוריות תוך שנה מרגע הבקשה. נשים רבות מגדילות לעשות ומשאירות במקום מספרי טלפון בכדי לעזור לצדיק למלא אחר בקשותיהן. המתחם עמוס חתיכות בד צבעוניות המשוות למקום אווירה רוחנית ומעניינת ביותר.
מקור המנהג אינו ברור וגם ייחוס הסגולה הספציפית הזו ליונתן בן עוזיאל לא מובנת. על פי רוב המעלות המיוחסות לקברו של צדיק, קשורות לקורות חייו ואילו במקרה זה אין הסבר מובהק.
על פי אחת התיאוריות, מקור המנהג בקריאה מוטעית של דברי רש"י: "שאין מוצאים אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה..." בשוגג מיוחסת האמירה ליישוב עמוקה. באופן אירוני, יונתן בן עוזיאל נפטר כשהיה רווק.
קבר רחל - אשת רבי עקיבא
האישה שויתרה על הכל למען אהבתה, סגולות לחיי משפחה ופרנסה טובה
מבנה הקבר העתיק הממוקם על גבול בין בתי הקברות היהודי והמוסלמי בדרומה של העיר טבריה, עורר במשך השנים ויכוחים ותהיות שונות לגבי זהותה האמיתית של הנפטרת. המבנה מאוזכר בכתבים שונים החל משנת 1225. על פי המסורת המוסלמית מיוחס מבנה הבזלת לסית סוכינה - הגברת סוכינה, שהייתה בתו של חוסיין בן עלי, בנו הצעיר של עלי בן אבי טאלב שהיה חתנו של מוחמד. זאת בעוד שעל פי הפולקלור היהודי, מיוחס הקבר לרחל בת כלבא שבוע.
על פני השנים, בעל המאה הוא זה שהתווה את צביונו של המבנה. שילוט המקום, עיצובו וכיו"ב הוצבו בהתאם למממנים התורנים. רק בשנת 1995, הוסרו מהמקום לוחות עם כיתוב בערבית, הקבר שופץ והונחה עליו מצבה המציינת כי זה מיקום קבורתה של רחל.
על פי הסיפור התנ"כי, סיפורם של רחל ורבי עקיבא הוא סיפור על הקרבה למען האהבה. רחל התקדשה לרבי עקיבא ובכך הדירה עצמה מנכסיו הרבים של אביה שהוציא אותה מביתו עקב המעשה. רחל מוותרת על ממון ומעמד, כל זאת בכדי שיוכל רבי עקיבא להפוך לתלמיד חכם. מתוך הסיפור נגזרות, על פי האמונה, סגולות לפוקדים את המקום. על פי האמונה לקבר כוח השפעה על זוגיות טובה, בריאות ומצב כלכלי.
קבר בנימין בן יעקב
הקבר שמאחד משפחות
קברו של בנימין, בנו הצעיר ביותר של יעקב ואחד מארבעת האנשים היחידים המאוזכרים בתנ"ך ככאלו שלא חטאו מימיהם, ממוקם על פי הכתובים בלפחות שלושה מקומות שונים. קיימים אזכורים לקברו באזור ירושלים, בקעת בית נטופה וכן בין היישוב נווה ימין לצומת כפר סבא מזרח, הקבר המופיע בתמונה. גם במקרה זה, כמו במקרים רבים, המבנה הוא מבנה ממלוכּי.
על פי הסיפור התנכ"י, נפטרה רחל, אמו של בנימין בלידתו, וזה מתאחד מאוחר יותר עם יוסף במצרים. הסיפור יוצא הדופן משפיע באופן ישיר על הסגולות המיוחסות למקום שנודע בכוחו לאחד משפחות, לשחרר אסירים וכו'.
קבר רבי מאיר בעל הנס
סגולות לתורמים לעניי הארץ, הקשר לרבי נחמן מאומן ומה שביניהם
קברו של רבי מאיר בעל הנס צופה לכנרת מדרומה של טבריה, בשדרות אליעזר קפלן. זה התפרסם בעקבות אגדה על קבוצה של חיילים רומאים שרדפו אחריו והוכו בעיוורון ובעקבות נס נוסף המיוחס לו והוא שחרורה של גיסתו שהוחזקה בבית בושת כעונש.
על פי הסיפור, הבטיח לסוהר ששחרר אותה שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני". זה אמר זאת, וניצל. מכאן צמחה האמונה כי לאמירת "אלהא דמאיר ענני" שהינה אמירה לעילוי נשמתו של הרב מאיר בעל הנס, כוח לעזור בשעת צרה.
קיימת גרסא הגורסת כי סיפוריו של רבי מאיר בעל הנס הן אגדה וכן קיימת תיאוריה שאומרת כי חל בלבול היסטורי בין סיפוריו לבין אלו של הרמב"ן, כאשר פתחו בשוגג את ראשי התיבות של שמו לרבי מאיר בעל הנס. שמו של הרמב"ן שקיים מפעל צדקה לאיסוף תרומות, הופיע על קופות צדקה רבות בישראל ונראה שמתוך בלבול זה צמחה האמונה כי מי שינדב תרומה לעילוי נשמתו של רבי מאיר בעל הנס ולעניי ארץ ישראל יזכה בישועות רבות.
על פי הפולקלור, סיפור נוסף עוטף את המקום בהילה. בקברו של רבי מאיר בעל הנס מצא הרב אודסר פתק שנכתב עבורו על ידי רבי נחמן מברסלב שנפטר כמאה שנה קודם לכן. אודסר האמין שהפתק נשלח לו מהשמיים ובו הופיע הכיתוב "נ נח נחמ נחמן מאומן".
מערת הקבר של חוני המעגל
תפילה לגשם ותנומה בת 70 שנה
הסיפור הידוע על חוני המעגל, תפילותיו לגשם ושבועתו כי לא יצא ממעגל אותו שרטט סביבו עד שירדו על הארץ גשמי ברכה - ידוע. האגדה סביב מיקום קברו במערה באזור חצור הגלילית מוכרת פחות.
על פי אחד הסיפורים, הוא נרדם במערה, אליה נכנס להתגונן מהגשמים, בסמיכות לתקופת חורבן הבית הראשון - והתעורר רק לאחר שבעים שנים עם בניין הבית השני. סיפור נוסף גורס כי קברו נמצא דווקא ליד ירושלים. על פי האמונה, בעליה לקברו של חוני סגולות לבריאות, לאהבה, למציאת זיווג ולירידת גשמים.
קבר שמעון בן יעקב
בין מעשה דינה המקראי להפקעת אדמות מידיים לא יהודיות
קברו של שמעון בן יעקב נמצע סמוך לקיבוץ איל, בצמוד לכביש 6. שמעון היה בנם השני של אברהם אבינו ולאה אמנו. על פי הסיפור המקראי מיוחסים לו שני מעשים שזכו לתשומת לב רבה. מכירת יוסף, בגינה נכלא מאוחר יותר והוחזק במצרים ומעשה דינה. בגיל שלוש עשרה שמעון ואחיו לוי הלכו לנקום את כבוד אחותם דינה בת לאה. מתוך כך הרגו את שכם בן חמור ואת כל תושבי שכם בשל חילול כבוד בית יעקב.
לימים יהפוך מעשה דינה לבסיס לעליה לקבר של שמעון. על פי האמונה נטען כי יש במקום מעלה גדולה ליישוב ארץ ישראל והפקעתן של אדמות מידי לאומים אחרים.
בדומה לפולמוס החל סביב מבני קבר רבים המיוחסים לצדיק כזה או אחר והזהות האמיתית של הטמון במקום, כך גם במקרה זה. בעוד שהמבנה בעל קווים מוסלמיים ומיוחס על ידי זרמים מסוימים לקברו של שייח, מייחסים אותו ביהדות למקום קבורתו של יעקב. קיימות ביהדות תיאוריות נוספות ביחס למקום קבורתו. מיקומים משוערים נוספים הם מצוק ארבל וגבעת גד.
המבנה נשמר במצב אותנטי למדי ולא שופץ או שוחזר. נראה שדווקא בשל כך ובשל מיקומו, המבקרים בו לא רבים. כשמגיעים למקום, ניתן להתרשם מהחי והצומח באזור.
קבר הרמב"ם
קברו של החכם שגינה את מנהג ביקור קברי הצדיקים הפך לאתר עליה לרגל
רבי משה בן מימון, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, אדריכל ההלכה היהודית ואיש אשכולות שכתביו עוסקים ברפואה, פילוסופיה, ביאורים לפרושי חז"ל והגות. מגדולי המנהיגים של הדת היהודית. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". על פי הפולקלור היהודי נפטר הרמב"ם בשנת 1204 כשהוא בן 69 ונקבר בטבריה, למרות שסביב סוגיה זו מחלוקות וגרסאות שונות ויש הטוענים שנטמן בחברון.
מקום ציון קברו מצוי במרכז העיר טבריה של ימינו. המאמינים אומרים כי לעליה לקברו סגולות רבות. הידועה שבהן היא סגולה לבריאות.
על פי האגדה ציווה את בניו כלשון צוואת יעקב אבינו: "אל נא תקברני במצרים". אלו העמיסו את ארונו על גמל ונשאו אותו לארץ ישראל, להיוועץ בבני ישראל בדבר מקום קבורה הולם. אלא שאז פרצה מחלוקת גדולה בין הקהילות השונות שנלחמו על הזכות לקבור את הרמב"ם בשטחן. ירושלים, חברון, מירון ועוד.
בכדי לא לבזות את כבודו של המת, הגיעו לפשרה, על פיה במקום בו ייעצר הגמל שנשא את ארונו, יקבר הרמב"ם. הגמל שהלך ימים רבים, נעצר על פי האמונה בעיר הקדומה "טבריא" ושם נקבע מקום קבורתו.
במתחם מצוינים קבריהם של השל"ה הקדוש, רבן יוחנן בן זכאי, מיימון אבי הרמב"ם, נכדו של הרמב"ם ועוד.
אנקדוטה מעניינת היא פסיקתו של הרמב"ם המתנגדת בתוקף לעליה לקברות צדיקים: "והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהן, דבריהן הם זיכרונם... ולא יפנה אדם לבקר הקברות". מעל המתחם מתנוסס מבנה מתכתי גדול ומרשים המסמל כתר.
ציון קברו של חבקוק הנביא
הקשר הישראלי-איראני
חבקוק. מנביאי המקרא המסתוריים ביותר. על חייו ותקופת פעילותו כמעט ולא ניתן למצוא עדויות. התקופה הכללית בה פעל הייתה תקופת בית ראשון. נבואותיו עוסקות בשאלת צדיק ורע לו. זאת על רקע עלייתם של הכשדים - הבבלים, כנראה. יש הטוענים כי פעילותו של הנביא התרחשה בזמן בו חזו בני המקום בכוחה של האימפריה הבבלית, שהתרחבה ושגשגה אך דרסה ורמסה את כל שהיה בדרכה, דבר שהוביל אותם לשאלות רבות בנושא הגמול לצדיק ולחוטא.
על פי האמונה היהודית, היה חבקוק בנה האלמוני של האישה השונמית. מתוקף סיפורו המסתורי של חבקוק, גם סביב מקום קבורתו התפתח פולמוס, והנושא הינו שנוי במחלוקת. המיקום לא מתואר בתנ"ך ועם הזמן התפתחו להן אגדות שונות לגביי מקום הימצאו. סיפורים שונים מספרים על אתרים שונים בישראל וכן קיימת מסורת לגביי אתר הממוקם באיראן. האתר המצולם נמצא על כביש 65 בין צומת גולני לצומת קדרים.
על פי האמונה, בעלייה לקברו של הנביא כוח למצוא זיווג וסגולה לפריון. המיוחד באתר זה, הינו מיקומו - בתוך מערה. זו משמשת בית לנביא וכן לעשרות עטלפים שמנצלים את אפלוליות וקרירות המערה ומוסיפים למקום נופח מסתורי ומיוחד. בסביבת אתר הקבר מעיין קריר וכן תצפית נהדרת למוביל הארצי.
לפנייה לכתב/ת 
