הסימפסונס ואיש משפחה נפגשו. מוצדק?
אחרי שהתכוננו לרגע במשך שנה, שודר בארה"ב פרק משותף של "איש משפחה" ו"משפחת סימפסון" - עם השוואות בין בארט לסטואי, מכות מוגזמות וריב מטורף על בירות. המעריצים יהנו, אבל קשה להתעלם מהתחושה שהמפגש נעשה רק כדי לצאת ידי חובה. זהירות: המון ספוילרים לפניכם
אחרי 25 עונות של "משפחת סימפסון" ו-12 עונות של "איש משפחה" שבהן היו פה ושם קריצות או הופעות אורח, שתי המשפחות נפגשו כמו שצריך. זה קרה אמש (א') בארצות הברית בפרק פתיחת העונה הכפול (43 דקות) של "איש משפחה" (שישודר בקרוב ב-yes קומדי). על האיחוד הזה מדברים כבר שנה, והוא גם קיבל פרומו מרשים בקומיקון האחרון. התוצאות לא קורעות מצחוק, אבל כן מהנות לצפייה למעריצי שתי הסדרות.
הפרומו של הפרק
ומכאן ספוילרים למי שעוד לא ראה: הפרק מתחיל דווקא במבנה יותר סימפסוני - סיפור קוהרנטי עם התחלה, אמצע וסוף, וכמעט ללא קפיצות למערכונים שלא קשורים. בדומה לכל פרק של משפחת סימפסון הדקות הראשונות מספרות סיפור קצר שמוביל לעלילה המרכזית. פיטר מקבל סטריפ קומיקס בעיתון, יוצר קריקטורה שוביניסטית, והמשפחה נאלצת לברוח מהעיר - בתירוץ הזה הם מגיעים לספרינגפילד (ושוב בדיחה על כך שהיא לא נמצאת בשום מדינה ספציפית) ופוגשים את הומר בקוויקי מארט.
לאחר ששתי המשפחות נפגשות, זוגות זוגות של דמויות יוצאות להרתפקאות. הסיפורים הם לא מה שמעניין, אלא המפגש בין שתי דמויות מקבילות פחות או יותר משתי הסדרות, שלמרות הדמיון - מגיעות מעולמות שונים מאוד. הומר ופיטר מובילים את העלילה העיקרית בחיפוש אחרי רכב גנוב. בארט וסטואי משתובבים ביחד, ואף שסטואי לומד כמה טריקים, אפשר לראות שהוא אלים ורצחני הרבה יותר ממתיחות היסודי של בארט - בארט מתקשר למו ויוצר משחקי לשון גסים. סטואי מבשר לו שאחותו נאנסה.
המפגש בין ליסה ומג מדגים כיצד מג היא הגרסה האפלה והבאמת מדכאת של ליסה הדחויה (כולל חריטה על הוורידים), ובריאן מאבד את הכלב של משפחה - סנטס ליטל הלפר - כדי להראות את הפער העצום בין דמות של כלב מדבר לסתם כלב. מארג' ולואיס די בשוליים של כל הסיפור למעט קצת עקיצות ביניהן, וחבל.
נקודת המפנה היא הריב על בירת דאף של "משפחת סימפסון", אל מול ההעתק - הפטריוט אייל של "איש משפחה". הסדרות מיד חושפות את מה שלא צריך להסתיר: הבירות הן הסדרות. המשפט שמתנהל מציג את כל דמויות המשנה שהועתקו, או קיבלו השראה ויצרו משהו חדש לחלוטין - תלוי באיזה מחנה אתם. דמותו של השופט פרד פלינסטון והמסר הברור שהוא פולט, שוב, בלי ניסיון להסוות אותו במשל כלשהו, מביאה לזעקת "כן" אדירה מול המסך - אף אחת מהסדרות לא היתה שם קודם. אמירה מטא-טלוויזינית שיכולה להתאים לשתי הסדרות שמשתעשעות, כל אחת בדרכה, עם המדיום ועם שבירת הקיר הרביעי.
לאחר מכן ממשיך האיחוד כמו פרק רגיל של "איש משפחה": סצנת מכות ארוכה, מוגזמת, קריקטורית סוריאליסטית, גרוטסקית או כל מונח אחר ממבוא לאומנות. כולם שם נפצעים, ויש נזק סביבתי מעל לכל מציאות אפשרית, רק בשביל להראות את הדמיון המופרע של הכותבים והכישרון של האנימטורים. הקרב המעניין הזה מתקיים מצד אחד במגרש הביתי של "משפחת סימפסון" - העיירה ספרינגפילד, ומצד שני ממוסגר בתוך פרק של "איש משפחה". כך שמעשית ומטאפורית אין בקרב הזה מנצח.
אף שמדובר בשתי משפחות מצוירות בעיר פיקטיבית עם אבא שמן וטיפש, אשה שטובה מדי בשבילו (הגדרה של סת' מקפרלן, לא שלי) וילדים מופרעים ודכאוניים, זו פשוט לא אותה סדרה. העולמות שונים לגמרי. גם את המסר הזה, אגב, דואגים להעביר בדיאלוג.
הפער הזה מקשה מאוד לחבר בין הסדרות בצורה אורגנית. והפתעה, גם קיומו של הקושי נאמר בפרק. למעשה זה הדבר הראשון שנאמר בפרק, בבדיחה על הקרוס הכושל בין "משפחה מודרנית" ו"הכל נשאר במשפחה".
הפער הטלוויזיוני הזה יצר פרק איחוד שנעשה כדי לצאת ידי חובה (קצת כמו פרק האיחוד בכאילו של "סיינפלד"), והוכיח שאין צורך בפרקי קרוס אובר.
