גיל 65 זה לא קשיש: תנו למבוגרים לעבוד

יום הקשיש הבינלאומי יצויין מחר (ד') ברחבי העולם ובארץ, על רקע שיעור העסקה נמוך במיוחד של אוכלוסייה זו בישראל. מדובר באחת הסוגיות הבוערות בהקשר של של בני הגיל השלישי, שאינה מטופלת כיום בישראל וצפויה להחמיר.

בתחילת השנה הנוכחית, 2014, מנתה אוכלוסיית הקשישים בישראל למעלה מ-800 אלף נשים וגברים, המהווים כ-10% מהאוכלוסייה הכללית. בישראל, גיל הפרישה מהעבודה הוא 67 לגברים ו-62 לנשים, אולםהעלייה המתמדת בתוחלת ובאיכות החיים גורמת לכך שרבים מאלה המוגדרים "קשישים" נראים ומרגישים צעירים ועדיין יכולים ורוצים לעבוד ולתרום.

ובעצם למה לא? עבורם, היציאה לעבודה תתרום להפגת הבדידות ותשפר את איכות חייהם ואת מצבם הכלכלי - שכן רבים מהם מתקיימים כיום בצמצום באמצעות קצבאות קטנות. בנוסף, היא תגרום להם לחוש מועילים יותר. מרבית הקשישים הם גם עובדים מצוינים - מנוסים מאוד, בעלי ידע רב וגמישות מבחינת שעות עבודה.

גם המשק הישראלי יכול להפיק רווח רב מהעסקת קשישים, מאחר שהתווספות עובדים נוספים לשוק העבודה תגדיל את שיעור הצמיחה במשק. סקרים שונים מראים, כי לו לא היה מוגדר בחוק גיל פרישה - כ-70% מאוכלוסיית הקשישים היו מעוניינים להמשיך לעבוד. למרות זאת, רק כ-10% מבני 65 ומעלה נמצאים כיום במעגל העבודה.

יש פתרון

לשירותי הסיעוד בישראל יש פתרון להעסקת קבוצת גיל זו. רבים ממי שמוגדרים "קשישים" בישראל נראים צעירים מכפי גילם, בריאים ובעלי יכולת פיזית מעולה. אנשים אלה יכולים להשתלב במעגל הטיפולי בקשישים תשושים שאינם סיעודיים מורכבים, במסגרת חוק הסיעוד.

כיום, כ-20% מאוכלוסיית הקשישים בישראל נמצאת מתחת לקו העוני. שילוב קשישים בתחום הסיעוד תגדיל משמעותית את ההכנסה של אותה קבוצת גיל ותוציא רבים מהם מתחת לקו העוני.

תחום עיסוק זה הינו המתאים ביותר גם בשל הסיבות הבאות: יכולת ליצירת תקשורת והבנה לצרכיו של המטופל; גמישות השעות ועבודה במשרות חלקיות (בין שעתיים לחמש שעות ביום); אי תפיסת תחומי תעסוקה ומקומות עבודה של אוכלוסייה צעירה; והמחסור הקיים בעובדים בתחום הסיעוד.

על מנת שזה יקרה, צריך שיתוף פעולה של המדינה ובעיקר של המוסד לביטוח לאומי. למדינה אסור לפגוע בקצבאות הקשישים אם יצאו לעבוד, שכן אין תועלת בביטול קצבאות ביטוח לאומי כנגד ההכנסה. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי צריך לשנות את גישתו ולהתייחס לקבוצה זו ככל קבוצת עובדים אחרת.

קביעת יכולת העובד לבצע את העבודה על פי הגדרתה, צריכה להיקבע על ידי אישור רפואי לכשירות לעבוד מרופא המשפחה בלבד. הרי כבר נאמר בעבר, ש"גיל 70 של היום הינו גיל 60 של לפני עשור שנים".

המצב ילך ויחמיר

לפני כשנתיים, באוקטובר 2010, התקבלה החלטת ממשלה שמטרתה קידום תעסוקת מבוגרים בישראל. בהחלטת הממשלה נקבע שתוקם וועדה שתבחן את השתתפותם של אוכלוסיית המבוגרים בשוק העבודה, כאשר בראשות הוועדה עמד מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים.

הוועדה הייתה אמורה להגיש תגיש דוח התקדמות על עבודתה לשר לאזרחים ותיקים ולשר התעשייה, המסחר והתעסוקה תוך שלושה חודשים. למרות המאמץ המבורך, והכוונות הטובות, מאז החלטת הממשלה דבר לא השתנה.

אם הנושא לא יטופל, המצב רק ילך ויחמיר. לפי תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורם של בני ה-65 ומעלה יגדל ליותר מ-12% בשנת 2020 ויתקרב ל-14% בשנת 2030. כיום, תוחלת החיים בישראל היא השישית בעולם - אחרי יפן, איטליה, שבדיה, שווייץ וקנדה - כתוצאה מהשיפור במדע, מהתפתחות הבריאות וגורמים נוספים.

כיום, תוחלת החיים הממוצעת של נשים בישראל היא 86.2 שנים ושל גברים היא 84.9 שנים, זאת לאחר שבעשור האחרון עלתה תוחלת החיים של הנשים בישראל ב-2.6 שנים ושל הגברים בישראל ב-2.2 שנים. אם תמשיך העלייה בתוחלת החיים בקצב זהה, ואין סיבה שלא, המשק יתמודד גם עם הקטנה משמעותית בתל"ג.

לאור המצב והדרך הפשוטה לשיפורו, על מקבלי ההחלטות ולאפשר לקשישים במדינת ישראל לעבוד כמטפלים בפרט ולפעול לשילוב קשישים בשוק העבודה בכלל. החלטה כזו תתרום לכולם - לחברה, לכלכלה, לשוק העבודה וכמובן לקשישים עצמם. הקשישים מהווים כיום חלק משמעותי באוכלוסייה ואם הם יזכו להרוויח את לחמם בכבוד - כולנו נרוויח.

הכותבה הוא יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל