התסמונת ש"מתחפשת" להפרעת קשב וריכוז

אביאל ביטון בן השמונה מרכיב משקפים למרות שאינו סובל מקוצר ראייה. המשקפים שלו, בצבע אפור בהיר, הותאמו לו במיוחד לאחר שאובחן כלוקה בתסמונת אירלן (Irlen syndrome).

"מגיל שנתיים וחצי אביאל כל הזמן היה רץ ונופל", נזכרת אימו דנה. "ערכנו לו בדיקות שונות, אבל הכל היה בסדר. חשבו שאולי התופעות קשורות לחוסר בברזל, אז הוא טופל בברזל וגם עשה פיזיותרפיה, הידרותרפיה, רכיבה טיפולית, ריפוי בעיסוק ועוד. גם כשהברזל עלה, התופעות לא נפסקו. לפי האבחונים היה ברור שקוגנטיבית הוא מעל הממוצע, אבל בגן הוא לא זכר את שמות הילדים, וזאת למרות שהוא מאוד חברותי. הוא רוב הזמן שיחק לבד".

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

כשהגיע לכיתה א', לא הצליח אביאל לקלוט את האותיות והמספרים. פסיכולוגית בית הספר המליצה להוריו לשלוח אותו למטפלת בתנועה. כבר במפגש הראשוני, בעודה עורכת לו אבחון, זיהתה המטפלת כי אביאל סובל מתופעות התואמות לתסמונת אירלן והמליצה להוריו להיפגש עם שולמית אלעד, מייסדת מרכז אירלן בישראל.

"תחנת רכבת של אותיות, שזזות כל הזמן"

שיטת אירלן נוסדה בארצות הברית בשנת 1983 על ידי הפסיכולוגית החינוכית הלן אירלן, והיא מבוססת על מחקרים המוכיחים כי חלק מהאנשים שאובחנו עם בעיות קשב וריכוז, למעשה סובלים מבעיה של עיבוד חזותי. מתברר כי ישנם מקרים רבים בהם המוח מעבד בצורה לא יעילה אחד או יותר מהצבעים שבקרן האור ובכך יוצר עיוותים בתפיסה החזותית. רבים מהלוקים בתופעה, ביניהם גם וופי גולדברג וג'וני דפ, סובלים מכאבי ראש ורגישות לאור. הפתרון הפשוט לתופעה, כפי שמצאה הלן אירלן, מבוסס על שימוש במסנני צבע המותאמים אישית לכל מטופל.

"באבחון שלומית נתנה לאביאל לקרוא מהדף", מתארת ביטון, "והוא כמובן לא הצליח לקרוא. שלומית התחילה לשים לו על הדף בכל פעם שקף בצבע אחר. כשהיא שמה את השקף האפור, פתאום אביאל הכה על על השולחן בתדהמה והצליח לקרוא את רוב הקטע. הוא אמר שהדברים בדף הפסיקו לזוז ימינה ושמאלה. שלומית שאלה אותו איך הוא בדרך כלל רואה את הדף והוא ענה שהדף מחליף צבעים ושהשורות גליות. הוא תיאר את הדף כמו תחנת רכבת של אותיות, שזזות כל הזמן".

אביאל ביטון. הצליח לקרוא דרך שקף אפור

אחרי שהצליח לקרוא, הוציאה אלעד את אביאל מחוץ לחדר והחלה לזרוק לו כדורים בגדלים שונים. אביאל לא תפס אותם. היא ביקשה ממנו לעלות במדרגות ולרדת. הוא הצליח לעלות, אך סירב לרדת. לדבריו המדרגות נראו כמו מפל. בשלב הבא הרכיבה שולמית לאביאל משקפים עם מסנן צבע אפור. השינוי היה מיידי - אביאל החל לתפוס את הכדורים ואף ירד בבטחה במדרגות.

"הזמנו משקפיים מיוחדים מארצות הברית", מחייכת ביטון. "למחרת אביאל הרכיב אותם ואמר 'איזה כיף! העולם לא נוזל יותר'. זה היה בדיוק לפני שנה ומאז החיים שלנו השתנו. אביאל פורח. הוא התחיל לשחק כדורגל, שזה דבר מדהים בשבילו. יש לו הרבה חברים, הוא מצייר. מבחינה לימודית השינוי היה מיידי. עדיין יש פער מול ילדים אחרים, אבל הוא מתקדם מאוד יפה ואנחנו עובדים על זה".

בעיה בתהליך שמתבצע במוח

אלעד, מומחית בתחום לקויות הלמידה ומי שעומדת בראש מרכז למידה להוראה מתקנת במכללת דוד ילין בירושלים, הוסמכה במכון הבינלאומי של שיטת אירלן על ידי הלן אירלן בקליפורניה וכיום מכשירה אנשי מקצוע המעוניינים להיות מאבחנים מוסמכים בשיטה.

"במהלך השנים, כשעבדתי עם ילדים מתקשים, ראיתי תופעות שונות שלא היה להן הסבר או פתרון", היא מספרת. "היו ילדים שאמרו שכואב להם הראש כשהתחילו לקרוא, ילדים שאומרים שהאותיות קופצות או ילד שחבש כל הזמן כובע מצחייה ואמר שהאור מפריע לו. ילדים רבים אמרו שהטקסט משעמם כי כל הקשב שלהם הופנה לפענוח טכני, ולכן לא הצליחו להבין את שקראו".

בשנת 1997 יצאה אלעד לשנת שבתון באנגליה, שם שמעה לראשונה על הלן אירלן ועל שיטתה. אירלן, שעבדה עם ילדים דיסלקטים, הגיעה לתסמונת דרך מחקר שערכה. היא גילתה שיש רצף גדול אך שכיח של אנשים שפשוט רואים את הדברים בצורה מעוותת, המעייפת אותם ומקשה עליהם להתרכז לאורך זמן.

"אפשר לחיות עם התופעה", מבהירה אלעד, "אבל זה משפיע על איכות החיים. לפי התיאוריה, הבעיה היא לא בעיניים אלא בתהליך המתבצע במוח. ברגע שמניחים לפני המטופל את השקף המתאים לו, הוא למעשה מנטרל את העיוות החזותי במוח. כאשר משתמשים במסנני הצבע יש פחות עומס על המוח, פחות מתעייפים, והמוח פנוי יותר להבנת הנקרא מאשר לפענוח".

תסמונת אירלן: 30% מבעלי הפרעות הקשב

לדברי אלעד, כ12%-14% מהאוכלוסיה סובלים מתסמונת אירלן, וכ-30% אחוזים מבעלי הפרעות קשב וריכוז.

-אם מדובר בתופעה כל כך רחבה, עם פתרון כל כך פשוט, איך יתכן שרובנו עדיין לא שמענו עליה?

"בארצות הברית התופעה זכתה לסיקור תקשורתי כבר משנת 83'. יש הרבה אנשים שמזלזלים ורופאים שמבטלים את התופעה מבלי לדעת על מה מדובר. זה בעיניי לא ויכוח לגיטימי. צריך קודם ללמוד לעומק, ורק אז להחליט מה עמדתך.

"כשמגיעים אליי אנשים סקפטיים, אני מציעה להם לנסות הכל ולבוא אליי אחרונה. הם מגיעים אליי אחרי ביקור אצל רופא עיניים, אופטומטריסט ורופא התפתחותי, ופתאום מגלים את השינוי. בעולם נעשו הרבה מחקרים על התופעה, וגם בארץ אני שותפה כעת למחקר שנעשה במכללה. הבעיה היא שאני לא אשת שיווק ופרסום, אבל זה לא הוגן שיש משהו שיכול לעזור לאנשים והם עדיין לא יודעים את זה".

לדברי אלעד, יש טווח רחב של לקויות הנובעות מתסמונת אירלן, וכל מטופל נעזר בשיטה בצורה אינדיבידואלית הנכונה לו ביותר. ישנם צבעים וגוונים שונים של מסנני קריאה, חלקם כל כך בהירים עד שהמתבונן מהצד מתקשה להבחין בצבע, אך למטופל הם עושים שינוי דרמטי. ישנם כאלה המרכיבים משקפיים רק לקריאה או גם במהלך היום, אחרים נעזרים רק בשקפים לקריאה.

"ילדים שמתוייגים בצורה לא נכונה"

להבדיל מהמקרה הקיצוני של אביאל ביטון, ישנו את המקרה של עמית, בנה של יפעת חן. לדברי חן, בנה קיבל שעות שילוב בקריאה וחשבון כבר מכיתה א'. הוא אמנם התקדם, אך היה זקוק לעזרה. המורה שלו לשילוב בכיתה ב' זיהתה אצלו סימפטומים של תסמונת אירלן והחלה לעבוד עמו עם שקף.

"כשעמית עבד בלי שקף, הוא אמר שהאותיות קופצות וגם שם יד על העין כדי לעשות צל", מתארת חן. "כשעבד עם השקף הוא ראה את האותיות בצורה מסודרת. החלטנו להגיע לשלומית לאבחון כי היה חשוב לנו לעשות כל דבר שיעזור לקדם אותו. הייתי איתו באבחון וזה היה מדהים. בלי השקף הוא בקושי הצליח להעתיק שתי שורות, כפי ששולמית ביקשה. עם השקף, הוא העתיק בלי בעיה".

בתום האבחון הזמינה חן עבור בנה משקפים בצבע סגלגל בהיר. היא מספרת שעמית השתמש במשקפים רק במהלך שיעורי השילוב ובזמן הכנת שיעורים או קריאה בבית וסירב להרכיב אותם בפרהסיה.

"בגלל שהמשקפים בצבע סגול זו בעיה עבורו", היא מסבירה. "אין מצב שהוא היה הולך עם המשקפים ככה סתם או בכיתה".

"הצבע עלול להרתיע", מסכימה אלעד. "ישנם הרבה מטופלים, בעיקר במגזר החרדי, שלא מרכיבים את המשקפים בציבור. הם מעדיפים להיעזר בשקף על הדף. אם זה ממש בעייתי, אפשר גם לעשות עדשות מגע מתאימות".

היום עמית בן 13. הוא תלמיד טוב, קורא שוטף וכבר אינו נעזר כלל במשקפים. אמו מאמינה שהוא פשוט התרגל לקריאה ומצליח כעת להתמודד בעצמו עם הבעיה.

גם אביאל למד להתמודד עם התסמונת. "ישנם הרבה ילדים שיש להם את מה שיש לאביאל" מסכמת ביטון, "והם מתויגים בצורה לא נכונה. עובדה ששום טיפול אחר לא עזר לאביאל, פרט למשקפים. בגלל זה אנו נחושים לספר לכל מי שאנחנו יכולים על התופעה. אם זה יגרום לעוד ילדים למהפך בחיים, כמו לאביאל, אנחנו מוכנים לשלם את מחיר החשיפה".

שבוע המודעות העולמי לתסמונת אירלן יתקיים לראשונה בישראל בין ה-19.10 ל-25.10 ובמהלכו יינתנו הרצאות ברחבי הארץ בהן יהיה ניתן להתרשם מהשפעת מסנני הצבע