מחסור בעופות? זה בגלל הפגיעה בעובדים

"גם השנה יורגש מחסור בעוף טרי במהלך החגים", בישרו הכותרות בתחילת אלול והארץ לא רעשה. מדובר הרי בריטואל קבוע של חגי תשרי לא? ממש כמו דחיית הסיפוקים המוכרת - "יטופל אחרי החגים". אך המחסור בעוף איננו גזירה משמיים וגם אינה תוצאה של מלאכת הכנת החג -להיפך. עם מעט שימת לב ודרישה לערנות מצד המדינה, את הגלולה המרה הזו של עליית מחירי העוף נוכל להסיר מתפריט החג שלנו.

• עוד על זכויות עובדים - בערוץ קריירה  
  

העילה למחסור בעופות, נעוצה בחופשת החג. ולא - אין הכוונה לחגי תשרי, אלא לחג הקורבן המוסלמי (איד אל איתחא). שלושת ימי החג יחולו השנה בין יום כיפור לסוכות. מרבית עובדי המשחטות - למעט השוחטים והבודקים - הם ערבים מוסלמים, שהיעדרם מהעבודה אכן משבית את פעילות הייצור.

כך, אני וחברי השוחטים - כולם יהודים חרדים - נאלץ לציין לצד ראש השנה וסוכות, גם את חג הקורבן. והקורבן איננו פשוט - כאשר המשחטות מושבתות מאונס, אנחנו - כעובדי תפוקה - לא נקבל כלל משכורת. זה קורה בכל החגים המוסלמים, ונכון אגב, גם לעובדי הייצור הערבים - שלא עובדים ולא מקבלים משכורת במועדי ישראל. בבחינת חגו של האחד הוא אסונו של האחר.

הלקוחות משלמים את מחיר הפגיעה בעובדים

כפי שקורה רבות, הפגיעה בתנאי העובדים, משתקפת גם בפגיעה בלקוחות. כשם שבעלי המשחטות יכלו לספוג תשלום משכורת בשלושת ימי חג הקורבן אם רצו בכך - כך ברור כי הם יכלו להיערך מראש ל"מחסור" בעוף - הם יכלו להגביר את השחיטה מראש, או לבצע העברה מקיפה יותר לעופות קפואים, אך בחרו שלא לעשות כן. הסיבה ברורה - מחסור מלאכותי מוביל לעליית מחירים.

בפועל, את העלייה במחירי העוף לא נחוש ישירות, לפחות לא ברשתות הגדולות: הן מוכרות את העוף במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות, במיוחד בימי החג. אך אותן רשתות יידרשו גם לממן את מחירי ההפסד - כשאת הפתרונות היצירתיים נחוש כלקוחות.

ואם זה עובד בחגים, מדוע שלא ליצור מחסור מלאכותי גם בשגרה? אכן, כך למשל ב-2012 הוחלט באורח פלא, כמעט בכל המשחטות בארץ, לעבור מחמישה ימי עבודה לארבעה בלבד. עבורנו העובדים מדובר היה בפגיעה משמעותית במשכורת, ואילו עבור הלקוחות - בעלייה של 40% במחירי העוף, זאת למרות שנרשמה באותן חודשים ירידה בביקוש לעוף. 

מי אחראי ליצירת הביקוש המזויפת? רשתות המזון טענו כי מדובר בקרטל - בתיאום צעדים בין המשחטות. המשחטות כמובן דחו זאת, אך מסתמן כי בפגישה הדו-שבועית של "פורום בעלי המשחטות" לא ממש דנים בפיתרון למחסור הצפוי בעופות במהלך תשרי.

תוסיפו לכך את כפילות הכובעים - העובדה שבכירי מגדלי העופות, הם גם בעלי משחטות וגם בעלי תפקידים במועצת הלול, וכן את כוחה של תנובה בשוק שכבר לפני עשור שלטה בכ-65% מהענף -  ותקבלו את התמונה. ריכוזיות, קרטליזציה ומונופולים הם החומרים מהם עשוי השניצל שלנו.

המדינה מצידה, בחרה להתעלם מתופעות אלה במשך שנים, כתוצאה ממנגנון הדחקה שהעדיף לפרגן לחקלאות הישראלית. אך היום, כשגם תעשיית העוף מצויה בידי תאגידים אנגלים או סינים - מה פשרה של מדיניות ההבלגה הזו?

בהעדר עזרה מצד המפקח, האחריות בידינו - עובדים ולקוחות. אנו, עובדי השחיטה,עשינו את הצעד הראשון בהקמת איגוד שוחטים ובודקים ארצי בכוח לעובדים. בכוונתנו להיאבק בהחלטות השרירותיות על ביטול ימי עבודה כדי ליצור ביקוש ועל שיטת תגמול בעייתית הנשענת על הספק (תשלום פר עוף).

כעת, הכדור בידיים שלכם, ושל כולנו בעצם - בתביעה לפירוק קרטל העוף והגברת הפיקוח. כך יש סיכוי שאת ליל הסדר, או לפחות ראש השנה הבא - נציין עם סל קניות שפוי יותר.

הרב ראובן בולטין מהנהגת איגוד השוחטים בכוח לעובדים