האנשים מאחורי התקציב: "מקצצים לנזקקים"
המספרים היבשים של הקיצוץ לא מתחשבים בעובדיה, שפוטר ועלול לאבד זכאות לדמי אבטלה. גם שני, אקדמאית בת 28, נופלת תחת הקריטריון. ומה לגבי ההורים שיצטרכו לשלוח יד לכיס ולשלם על צהרון לילד? תמונת מצב
הם עבדו בעבודות מזדמנות, פוטרו בשל קיצוצים או פשוט עדיין לא גיבשו מסלול קריירה - תהיה הסיבה אשר תהיה, אותם הצעירים שהם בני פחות מ-30 עתידים לאבד את זכותם לדמי אבטלה במסגרת הקיצוצים הצפויים בתקציב 2015. בלשכת התעסוקה בירושלים חיכו הבוקר כמה צעירים שחוששים מהגזרות הללו. "הממשלה צריכה לחפש את הכסף במקום אחר ולא לפגוע בנו, האנשים שהכי זקוקים לעזרה".
עובדיה נעמן (25) הוא תושב העיר שמחפש עבודה במשך כמה שבועות מאז שפוטר מעבודתו כזבן. "עבדתי בעבודות מזדמנות כך שלא צברתי מספיק זמן רציף ואני מפחד שאם ההחלטה הזו תאושר, אז הזכות שלי לדמי אבטלה תישלל. אני חי מהכסף הזה", הוא אמר ל-ynet.
באוצר מציעים לקצץ סכום של 75 מיליון שקל בהוצאות על תשלום דמי אבטלה, על ידי הקשחת התנאים לזכאות. אזרחים עד גיל 30 יידרשו להוכיח כי עבדו במשך 24 חודשים רצופים לפני שפוטרו, במקום 18 כיום. בני 35-30 יידרשו להוכיח כי הם עבדו למשך 18 חודשים, במקום שנה כיום.
שני (28), גם היא תושבת ירושלים, היא אקדמאית שמחפשת עבודה בחודש האחרון. "סיימתי תואר בתקשורת באוניברסיטה ופוטרתי מעבודה קודמת בגלל קיצוצים", היא אומרת. "אני מחפשת עבודה בתחום שלי ולא ממש מצליחה למצוא. אני לא מבינה למה צריך להיות קשר לגיל. גם לאנשים צעירים עם תואר וניסיון קשה למצוא עבודה. הממשלה צריכה לעזור לאוכלוסייה שזקוקה להכי הרבה סיוע, ולא לפגוע בה".
יעל (30) מחפשת בארבעת החודשים האחרונים עבודה במשרות ניהוליות. "אפשר למצוא עבודה בשכר נמוך ובשעות בלתי אפשריות, אבל אני עם תואר וניסיון וקשה מאוד למצוא עבודה שמתאימה", היא אומרת. "אם הצעד יתממש, זו הוכחה לכך שהממשלה ממשיכה לפגוע באנשים שהכי זקוקים לה".
יעל נשואה ומעוניינת להרחיב את משפחתה, "אבל אנחנו עדיין לא עושים ילדים כי אנחנו מחכים שאוכל למצוא עבודה ולבסס את המשפחה. אם ייקחו את דמי האבטלה, לא יהיה לי את הזמן הדרוש כדי למצוא עבודה שאוכל להתפרנס ממנה בכבוד".
הפגיעה בחינוך
הקיצוצים בתקציב המדינה לשנת 2015 עתידים גם לפגוע בכמה תוכניות במשרד החינוך, בהן צהרוני ציל"ה (צהרוני יום להעשרה) לבני 8-3 ויום לימודים ארוך שיידחה בחמש שנים. בנוסף נדחתה בכמה חודשים הקצאת 37 מיליון שקל מתקציב הפיתוח של המשרד, שמיועדת לבניית 50 כיתות.
תוכנית הצהרונים ציל"ה, המיועדת לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ופועלת עד השעה 16:00, הייתה אמורה לצאת לדרך בתחילת שנת הלימודים ביישובים באשכולות 3-1, אלא שבעקבות צוק איתן והקיצוץ שבא בעקבותיו הקפיא משרד החינוך את התוכנית, ובוועדת החינוך לקראת ראש השנה הבטיח נציג משרד החינוך כי היא תצא לפועל מיד אחרי סוכות. בנוסף, שר האוצר יאיר לפיד הודיע שההורים, שלא היו אמורים לשלם עבור השירות, ייאלצו לשלם עד 60 שקלים בחודש, במטרה לחסוך למדינה 300 מיליון שקל.
גורם המעורה בפרטים לא מאמין שהצהרונים ייפתחו מיד אחרי סוכות. "זה יהיה בלתי אפשרי", הוא אומר. "גם אם ביום ראשון, אחרי ישיבת הממשלה, יאשרו את כל הפרטים, זה משאיר יומיים בלבד להרשמה והתארגנות. זה לא באמת ריאלי. צריך לדעת מה מספר הנרשמים, ובהתאם לכך לדעת כמה עובדים יהיו וגם כמה עובדים יפוטרו. ההערכה המאוד מקלה היא שהתוכנית תצא לפועל רק בתחילת נובמבר".
בניגוד לדברי שר האוצר, אותו גורם סבור שלא ברור עדיין מה יהיה הסכום החודשי שייאלצו ההורים לשלם מדי חודש, וטען כי מדובר ב-100-50 שקל.
תוכנית נוספת שתיפגע מהקיצוץ היא יום לימודים ארוך. כמיליארד שקל ייחסכו מדחיית התוכנית בחמש שנים. תוכנית זו אושרה כבר ב-1997, ומאז דוחה הממשלה את יישומה מדי כמה שנים. "אי-יישום התוכנית הוא מס לכל דבר - במיוחד למשפחות העובדות שחייבות לשלם על מסגרת חלופית", אומר יו"ר ועד ההורים העירוני בירושלים, פז כהן. "המאבק על התקציב רק מתחיל. ועדי ההורים היישוביים יהוו לובי להורי ישראל".
עם זאת, באוצר מציגים דווקא תוספת של 1.8 מיליארד שקל למסגרת תקציב החינוך: 200 מיליון שקל תוספת לתוכנית בתי הספר של החופש הגדול לכיתות א'-ב', 200 מיליון שקל תוספת לתוכנית של בתי הספר של החופש הגדול לכיתות ג'-ד', 70 מיליון לחיזוק החינוך הטכנולוגי,
עשרה מיליון שקל להזנה במוסדות החינוך, ו-180 מיליון שקל למחוז החרדי (משרד החינוך מבקש לעודד בתי ספר חרדיים להצטרף לחינוך הציבורי-חרדי).
דאהר קייס הוא אב לארבעה ילדים (בני 9, 7, 5 ו-4) מהכפר נחף שליד כרמיאל. הוא אמור לשלוח את בתו הקטנה לצהרון, אלא שהוא לא נפתח מאז תחילת שנת הלימודים, ותושבי הכפר ממתינים לשמוע אם תתחדש פעילותו ומתי. עד השנה שעברה הייתה פעילות הצהרון בחינם, אולם כאמור, מעתה ייתכן שההורים יצטרכו לשלוח יד לכיס.
"אנחנו מקווים שהצהרון יתחדש אחרי החגים, אבל לא מסרו לנו תאריך מסוים. אנחנו מחכים", הוא אומר. "גם לא קיבלנו הודעה רשמית על כך שנצטרך לשלם, רק שמענו על זה בתקשורת. הבעיה הכי חמורה מבחינתנו היא שלא יהיה לנו סידור לבת שלי. אשתי עובדת כמורה בחטיבת ביניים, ובמסגרת תוכנית 'אופק חדש' היא מלמדת עד 16:00. אני עובד באינטל וחוזר הביתה רק ב-20:00 בערב. אני אישית אעמוד בתשלום של 90 שקל בחודש, אבל יש הורים ביישוב שלא יוכלו לשלם כי כבר עכשיו הם מתקשים לשלם על טיולים וספרים".
חברות וחברי אופוזיציה שלחו הבוקר (ה') מכתב לראש הממשלה ובו דרשו לבטל את הקיצוץ הצפוי בתקציב צהרוני ציל"ה. לטענתם, "מדובר בהטלת תשלום והוצאה נוספת של מאות שקלים עבור כל ילד. זה מעשה בלתי מוסרי ולא כלכלי. שר האוצר הודיע כי הוא מתנגד להטלת מיסים אבל הגדלת התשלום לצהרונים היא מס נוסף על הורים עובדים, 'מס צהרונים". את המכתב יזמו ח"כ ישראל אייכלר ויו"ר סיעת העבודה ח"כ איתן כבל, וחתומים ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, ראשי סיעות האופוזיציה וכלל חברי הכנסת מהאופוזיציה.
פוגעים בעניין
במקביל, ברבים מהארגונים החברתיים ממשיכים להביע זעם על הצעת התקציב. מהפורום למאבק בעוני, המאגד שורה של ארגונים חברתיים ובהם איגוד העובדים הסוציאליים, רבנים למען זכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, נמסר כי "התקציב החברתי של לפיד הוא לעג לרש. מצד אחד הצעת התקציב מתייחסת קצרות להמלצות ועדת אללוף, ומצד שני מפרטת שורה של קיצוצים בשירותים חברתיים שיפגעו בראש ובראשונה באנשים המתמודדים עם עוני".
מנהל תוכניות בשתיל, אבי דבוש: "העדר התייחסות משמעותית יותר ליישום המלצות ועדת אללוף בהצעת התקציב מעלה את השאלה אם הממשלה באמת מעוניינת בצמצום העוני. זאת זריית חול בעיני האזרחים".
מנהלת תחום צדק חברתי ברבנים למען זכויות אדם, הרב עידית לב, אמרה ל-ynet: "הקיצוצים בתקציב מבטאים התנערות של המדינה מאזרחיה
ומחובתה לספק שירותים ראויים וטובים לכולם. ישראל בתחתית הטבלה בהוצאה החברתית במדינות המערב ומובילה את רשימת המדינות שבהן קיימים הפערים הגדולים ביותר. התקציב הזה רק יגדיל את הפערים ולא יאפשר לאנשים החיים בעוני או למשפחות ממעמד הביניים להגיע לרמת חיים סבירה".
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, סבור כי תקציב 2015 חייב היה לכלול דווקא הקלה של התנאים לקבלת דמי אבטלה לדורשי העבודה המבוגרים (גילאי 40+) במקביל להקשחת התנאים לצעירים: "יותר ויותר הזדמנויות תעסוקתיות ולימודיות נפתחות בפני הצעירים הישראלים, עשרות ארגונים וקרנות משקיעים עשרות מיליוני שקלים בקידום תעסוקתי של צעירים בגילאי 21-35, ומה עם המבוגרים? כולם מחפשים צעירים. היכולת שלהם למצוא עבודה הרבה יותר גדולה מהמבוגרים".
מלמד הוסיף כי "שר האוצר, המבקש לסייע למעמד הביניים, חייב לזכור שמגיל 40 הקושי למצוא עבודה הוא עצום ולכן חייבים להתחיל ולהפנות משאבים לקידום תעסוקתי של אוכלוסיית ה-45+, שאף מוגדרת במשרד הכלכלה כאוכלוסייה מועדפת לקידום תעסוקתי".
לפנייה לכתב/ת 
