משפט וטכנולוגיה: מתי תתקבל 'זריקת אמת'?

בעבר הלא רחוק היו ממצאי DNA וטביעות אצבעות בלתי קבילים. אז מתי יחליטו בתי המשפט לקבל – ולו חלקית – בדיקות כגון זריקת אמת ופוליגרף?

עו"ד ניר יסלוביץ'פורסם: 29.09.14 , 18:56

החלטת בית המשפט העליון מהשבוע שעבר לדחות את בקשתו למשפט חוזר של יריב סויסה, שהורשע ברצח אשתו, חידדה שוב את המציאות שלפיה המערכת בארץ עדיין מסרבת להסתמך על תוצאותיהן של בדיקות מדעיות כגון פוליגרף או "זריקת אמת". אבל ההיסטוריה מרמזת ש"רפורמה טכנולוגית" בדיני הראיות היא הכרחית גם בימינו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-1955 הגיש חיים שמחון, שהורשע ברצח הצעירה מירה ארצי, בקשת חנינה לנשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי. בפנייתו הוא הציע לבצע בו "זריקת אמת" לשם הוכחת חפותו. כמו היום, גם אז, לא הוכח ערכה המדעי של זריקת האמת, שבמסגרתה מוזרקים לגוף הנחקר חומרים משחררי עכבות שלכאורה אמורים להביאו לומר את האמת גם כשהיא נוגדת את האינטרסים שלו.

במחשבה שנייה

לקוח הסכים לפוליגרף והתחרט כשנמצא משקר

עו"ד דב דוניץ

סכסוך על 30 אלף שקל בין קבלן שיפוצים לבין לקוח הגיע לבית המשפט. הצדדים הסכימו להיבדק במכונת אמת, וכצפוי רק צד אחד יצא מרוצה

לקוח הסכים לפוליגרף והתחרט כשנמצא משקר

הנשיא בן צבי העביר את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן ז"ל, אשר גילה עניין בגורלו של שמחון, ביקר אותו בכלא מעשיהו ושוחח עימו. ההיענות לבקשתו לביצוע זריקת האמת הובילה בסופו של דבר לשחרורו המוקדם של שמחון מהכלא.

כל הכרעה שיפוטית, פלילית כאזרחית, נסמכת בראש ובראשונה על קביעת ממצאים עובדתיים: מי היה בזירת הפשע? כמה אנשים? האם הנאשם אחז בכלי נשק? אולי היה זה אדם אחר? כל אלה ניתנים להוכחה בדרכים שונות, חלקן מדעיות. כך למשל, טביעות אצבע או בדיקת DNA יכולות לגלות לנו מי שהה בזירת הפשע ומי אחז בכלי הנשק.

גם לבדיקות אלה התייחסו בחשדנות בתחילת הדרך והן לא היו קבילות או אמינות בעבר הלא כל כך רחוק. אלא שכיום הן הפכו לכלי בלעדיו-אין לחקר האמת ולפיצוח פרשיות פליליות.

פתיחות ונכונות

תכליתם של דיני הראיות היא מחד לקבוע כללי משחק שבמסגרתם יוכלו בעלי הדין להציג את גרסתם לעובדות ולתמוך אותה בראיות. מאידך, הם נועדו לתת לבית המשפט כלים שיסייעו לו בעשיית הצדק, בין היתר על ידי בידודן של הראיות שעלולות להביאו לתוצאה שגויה.

בהיותם כלי המנתב את דרכו של השופט מהקרום לגרעין, מהגֶלֶד לפנים, חשופים דיני הראיות יותר מכל חוק אחר לתמורות הנובעות משינוי העיתים ומהתפתחות טכנולוגית. לפיכך, ולאור המשימה שלה יועדו – חשיפת האמת – התאמתם לשינויים הטכנולוגיים הכרחית. התאמה זו מחייבת פתיחות ונכונות מתמדת לבחון אמצעי הוכחה חדשים ולעשות בהם שימוש בפועל, בבחינת "וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כ"ו, י').

מכשיר פוליגרף(צילום: shutterstock)

נדמה כי דברים אלה ראויים להיאמר לא רק בזיקה לדיני הראיות, אלא למשפט בכללו: כאשר המשפט מתאים את עצמו לסביבה ולזמן שבהם הוא פועל, הוא מעניק לעצמו חיות שבלעדיה היה נובל, קָמֵל ונעלם.

מערכת משפט שמרנית, שלא מתאימה את עצמה כראוי לפריחה טכנולוגית ולאמצעים מדעיים חדשים, ומציבה בפניהם משוכות גבוהות, תזיק לעצמה ולחברה שאותה היא אמורה לשרת.

והנה, כמעט 60 שנה אחרי מקרה שמחון, מגיעה לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר, שמבקשת להשתמש בתוצאות "זריקת אמת" ובדיקת פוליגרף על מנת להורות על משפט חוזר.

הנאשם, שהורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת בהריגת אשתו בירייה, טען לאורך כל הדרך כי אשתו שמה קץ לחייה. במסגרת בקשתו הוא טען לקיומן של ראיות המעידות שגרסתו אמת, בהן תוצאות הזריקה, שלפיהן קיימת "סבירות גבוהה" כי הוא דובר אמת, ותוצאות בדיקת פוליגרף - שקבעה שגרסתו אינה שקר.

בסופו של דבר נדחתה בקשתו על ידי המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור. היא ציינה שאין לתת כל משקל לבדיקות "זריקת האמת" והפוליגרף מאחר שאינן נחשבות ראיות קבילות. סיבות נוספות לדחיית הבקשה היו שקרים שהתגלו בגרסתו בבית המשפט המחוזי וסירובו לבצע שחזור מיד לאחר המקרה.

הרצוי מול המצוי

קביעתה של השופטת נאור נכונה: בדיקת פוליגרף אינה קבילה, נכון להיום, במשפטים פליליים וכך גם "זריקת אמת". כיום איש אינו יכול להעיד שהחומרים שמכילה הזריקה – בהם אתנול (אלכוהול), סקופולמין (Scopolamine) וסודיום תיופנטל - פונים בוודאות לתת-מודע וגורמים לנחקר לומר דברים אותנטיים ונכונים.

עם זאת, בית המשפט העליון כבר קבע שבנושא הראיות, יישם המשפט מעבר משימוש ב"שיטת הקבילות" ל"שיטת המשקל". כלומר: בית המשפט רשאי לקבל לידיו כל ראיה, גם אם אינה קבילה, ולהעניק לה את המשקל הראוי בהתאם לנסיבות המקרה ולחוזקה.

כאמור, יש חשיבות עצומה לגילוי נכונות ופתיחות מצד בתי המשפט להתקדמות הטכנולוגיה והמדע. לא פעם השימוש באמצעים מדעיים חדשניים כמו זריקת אמת יכולים לסייע להגיע לחקר האמת, במיוחד כשאין בפני בית המשפט די ראיות לשם קבלת הכרעה עובדתית חד-משמעית לגבי מה שאירע בזירת הפשע.

לשופטים היושבים על כס השיפוט יש את המומחיות להעניק לכל בדיקה מדעית את המשקל המתאים בטרם קבלת החלטה סופית. לאור זאת אני סבור שבתי המשפט אינם יכולים למנוע לחלוטין את השימוש בבדיקות המדעיות האמורות.

ישנם מקרים גבוליים וחריגים שבהם עומדות בפני בית המשפט רק ראיות נסיבתיות (כמו מרחק ירי, שרידי ירי או סימני מתכת) ואין בפניו ראיות ישירות וחד משמעיות (כמו הודאה, עדות ראייה וכו'), שבהם ניתן לקחת בחשבון תוצאותיהן של "זריקת אמת" או בדיקת פוליגרף, אך לייחס להן משקל נמוך יחסית.

על כן – בשעה שמונחת בפניו בקשה למשפט חוזר המוגשת על ידי אדם הזועק לחפותו - מן הראוי שיגלה נכונות לבחון מחדש את קבלתן של הבדיקות המדעיות, ולו על מנת להגשים את העיקרון שלפיו עדיף לזכות אלף אשמים מאשר להרשיע אדם אחד חף מפשע.