סקר מיוחד: מה חושבים עלינו האירופים?
ישראל משקיעה בהסברה, אך נתפסת באירופה כאחראית לאלימות בדיוק כמו חמאס. 53% מקרב הגרמנים מאשימים את ישראל בהחרפה לעומת 39% בלבד בבריטניה. דובר משרד החוץ ניסה להסביר באולפן ynet את הנתונים
מחקרי דעת קהל שערך משרד החוץ בשלושת המדינות האירופיות החשובות ביותר – בריטניה, גרמניה וצרפת – מגלים כי הנטייה להאשים את ישראל וחמאס באלימות במבצע צוק איתן היא באותה מידה. לפחות מחצית מאזרחי מדינות אלה מאמינים שחמאס משתמש באזרחים כ"מגן אנושי", אך באותה מידה מייחס את מותם של אזרחים פלסטינים במבצע לחוסר המידתיות בפעולת צה"ל בעזה.
את הסקרים ערך אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ כדי לוודא אם מסרי ההסברה של ישראל נקלטים בחו"ל ואם יש מקום לשנותם או להתאימם לקהלים שונים. משרד החוץ מבצע באופן קבוע סקרי דעת קהל במדינות מרכזיות גם מתוך מטרה לקבל תמונת מצב אמיתית עדכנית וגם כדי להתאים את מסריו בזמן אמת. הסקרים בחנו ארבעה מימדי התייחסות לצוק איתן בבריטניה, צרפת וגרמניה.
חשיפה: כ-50% מהציבור בכל אחת מהמדינות נחשף לאירוע בעקביות, מתוכם 10% עקבו באופן פעיל. 80% מהנשאלים בשלוש המדינות נחשפו לאירועי צוק איתן ברמה כזו או אחרת.
אשמה: החלק הגדול בשלוש המדינות מטיל את האשם להחרפה במצב על חמאס וישראל ביחד. בגרמניה 53% מטילים את האשמה על ישראל וחמאס באותה מידה; 47% בצרפת ו-39% בבריטניה.
15% מהגרמנים, 15% מהצרפתים ו-19% מהבריטים - מטילים את האשמה בלבד על החמאס. 8% מהגרמנים, 11% מהצרפתים ו-19% מהבריטים מטילים את האשמה בלבד על ישראל.
יחס למגן אנושי: כ-50% בכל אחת מהמדינות מאמינים שחמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי. כ-60% מהמתעניינים חושבים כך. בגרמניה 49%, בצרפת 48% ובבריטניה 51% – מאמינים שחמאס משתמש באוכלוסיה כמגן אנושי.
מות האזרחים הפלסטינים מיוחס במידה דומה, הן לחוסר מידתיות של ישראל (שימוש מופרז בכוח) והן לשימוש של חמאס באזרחים. 18% מהגרמנים, 20% מהצרפתים ו-26% מהבריטים – מקבלים את הקביעה הפלסטינית שאזרחים פלסטינים נהרגים בגלל שתגובתה של ישראל חסרת מידתיות וישראל לא נקטה מספיק צעדים להימנע מפגיעה באזרחים. זהו נתון בעייתי מאוד מבחינת ההסברה הישראלית.
דובר משרד החוץ עמנואל נחשון אמר בתגובה כי "משרד החוץ נמצא עם היד על הדופק. המסר הישראלי מחלחל ונקלט באוכלוסיות היעד. משרד החוץ מפיק לקחים באופן תמידי ומחדד את מסריה של ישראל לעולם".
לפנייה לכתב/ת 
