תביעה דו-צדדית: העובד פוטר, יהלומים נעלמו

חברת התכשיטים "ק.ג.ה" פיטרה יהלומן בגלל קיצוצים ולאחר עזיבתו התברר שנעלמו יהלומים בשווי 77 אלף שקל. בכל זאת הוא תבע פיצויים

עו"ד שרית לנגהפורסם: 30.09.14 , 21:15

יהלומן שפוטר מחברת התכשיטים "ק.ג.ה" בשל צמצומים נחשד לאחר עזיבתו על ידי מעסיקיו בגניבת יהלומים בשווי עשרות אלפי שקלים. חקירת המשטרה בעניין נסגרה מחוסר עניין לציבור, אך בתביעה דו-צדדית שהתנהלה לאחר מכן בינו לבין החברה קבע בית הדין לעבודה כי חשדות הגניבה לא הוכחו, ולכן העובד זכאי לפיצויי פיטורים, אם כי מופחתים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

עבודתו של התובע הופסקה ב-2009 ובמכתב הפיטורים שקיבל צוין כי הסיבה היא צמצומים, ושב-11 שנות עבודתו הוא גילה מסירות, נאמנות, אחריות ובקיאות בכל דרישות העבודה.

תביעה

פוטר בחשד לגניבה – ויפוצה ב-119 אלף שקל

עו"ד צבי הלפגוט

עובד במאפיית דוידוביץ' בקריית אתא נשלח לביתו ללא פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. אבל בית הדין קבע שהמעסיקים לא הוכיחו שהוא אכן גנב

פוטר בחשד לגניבה – ויפוצה ב-119 אלף שקל

אלא שבחלוף כמה חודשים הגישה החברה תביעה נגד העובד: היא טענה שלאחר פיטוריו היא גילתה שגנב ממנה יהלומים בשווי של 77,200 שקל. מנגד, העובד הגיש תביעה לפיצויי פיטורים כנגד החברה ובעלי המניות שלה. התביעות נדונו במאוחד בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

לטענת החברה, כמה ימים לאחר פיטוריו הוא התבקש להגיע למשרדים על מנת לפתוח את הכספת שבה אפסן את היהלומים שנמסרו לו לשיבוץ. הוא סירב להגיע ונתן אישור טלפוני לפתיחת הכספת בהיעדרו. משנפתחה הכספת, התברר שחסרים בה יהלומים. החברה הגישה תלונה במשטרה כנגד היהלומן, שכאמור נסגרה בהמשך מחוסר עניין לציבור.

העובד טען ששלושה ימים לאחר שהוגשה נגדו התלונה הוא שלח לחברה מכתב באמצעות עורך דינו ובו הסביר שמעולם לא נטל דבר מהכספת, וכנראה שהיא נפרצה בכוח ללא ידיעתו ושלא בנוכחותו.

בנוגע לתביעתו הוא טען שלא שולמו לו מלוא פיצויי הפיטורים ודרש גם פיצוי בעבור הודעה מוקדמת, ימי חופשה וכספים שלא הופרשו לביטוח מנהלים. העובד אישר את טענת החברה שלפיה הוא חייב לה 5,200 שקל בגין הלוואה ותכשיטים שרכש.

לא גנב, כן התרשל

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קבעה כי לא הוכח שהעובד גנב, אך כן הוכח שהתרשל בשמירה על היהלומים שנמסרו לו, באופן המהווה הפרה של חובתו החוזית כלפי החברה ומטיל עליו אחריות לפצותה. עם זאת היא הוסיפה כי לחברה, שלא נקטה אמצעי זהירות מספקים בהתחשב בשווי היהלומים, יש אשם תורם בהיעלמות היהלומים, בגובה מחצית מהסכום שייפסק לטובתו בתביעתו.

השופטת קבעה שלנוכח העובדה שהעובד פוטר מחמת ירידה בהיקפי עבודת החברה, וללא כל קשר להתנהגותו שהתגלתה רק לאחר מכן, הוא זכאי לפיצויי פיטורים וכן לפדיון ימי החופשה שנותרו לזכותו.

נקבע כי העובד, שהיה זכאי ל–118,070 שקל עבור פיצויי פיטורים ופדיון חופשה, יקבל במקום זאת סכום של 74,270 שקל – הכולל את פיצויי הפיטורים ופדיון חופשה בניכוי חלקו בהיעלמות היהלומים, ההלוואה שנטל והתכשיטים שרכש. עוד נקבע, כי מאחר שלא היה מקום להטיל אחריות אישית על בעלי המניות במקרה זה, העובד יישא בתשלום הוצאות של 4,000 שקל לכל אחד מהם.

הכלל הוא כי מעסיק אינו יכול לשלול פיצויי פיטורים מעובד על דעת עצמו. עם זאת, יכול המעסיק לדאוג להוראה מתאימה בהסכם העבודה, שבמסגרתה העובד יחויב בשיפוי במקרה שסרח, הפר חובתו או גרם לנזק כלכלי.