פרשת השבוע: לדעת להשלים זה את זה

בחג הסוכות נוהגים ליטול ולברך על ארבעת המינים. המקור לכך מופיע בפרשת ויקרא:

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: (ויקרא כג, 40)

• טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

המדרש (ויקרא רבה ל', יב') מסביר כי ארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות - לולב, הדס, ערבה ואתרוג - מסמלים ארבעה טיפוסים שונים של אנשים בעם ישראל. לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אך רק על ידי חיבור של כולם מקבלים את השלם, ובו מחפים היתרונות של האחד על חסרונותיו של האחר.

(צילום: Shutterstock)

האתרוג מסמל אנשים שיש בהם תורה ומעשים טובים. הלולב מסמל אנשים שיש בהם תורה, אך אין בהם מעשים טובים. ההדס מסמל את אלו שיש בהם מעשים טובים, אך אין בהם תורה. והערבה - את מי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים.

עם ישראל במיטבו הוא עם מאוחד היודע לחבור יחד ולחבק את כל אחד מהאנשים המרכיבים אותו. חוסנו של העם מתבטא בחיבור ובמציאת המכנה המשותף, גם כאשר ישנם חילוקי דעות או שוני בדרך החיים. זהו אחד המסרים החשובים המתבטא במצוות ארבעת המינים בחג הסוכות. בפתחה של השנה אנו נדרשים לעשות מעשה שיזכיר לנו את החיבור והאחווה בינינו לאורך כל השנה. חיבור אשר אנו מוזמנים להביאו לידי ביטוי בעם, בקהילה, בארגון ובמשפחה.

ברמת הארגון, מנהל צוות צריך לדעת להבחין ביתרונות ובחסרונות של כל אחד מאנשיו ולנתב אותם למשימות, אשר יקדמו את יצירת השלם. צוות טוב נבנה מאנשים המשלימים זה את זה ויודעים להכיל את השוני והמורכבות ביניהם.

הרעיון של החיבור וההדדיות בין חלקי העם מופיע במקומות נוספים בתורה:

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהֹוָה... הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות ל, 13, 15)

בני ישראל מצוּוים לתת מחצית השקל לצורך כפרה על נפשותיהם וכתרומה לעבודת הקודש. התורה מציבה כאן שני תנאים שחייבים להתקיים על מנת שהכפרה לעם תצליח. התנאי הראשון: שוויון בין כל חלקי העם - העשירים אינם תורמים יותר מהנדרש, והעניים אינם יכולים להתחמק ממתן התרומה. התנאי השני: האדם הפרטי אינו יכול להשלים את המשימה בעצמו, אלא יכול לתת רק "חצי". התורה מלמדת אותנו כי העשייה הכללית והצלחת הכלל יכולה להיות מושלמת, רק אם מצרפים את כל החצאים זה לזה. רק על ידי עבודת שיתוף ניתן ליצור דבר שלם, ולצורך השלם על כולם לתרום את חלקם באופן שווה.

נאחל לכולנו שנה של אחדות וחיבור, שנה של מציאת המכנים המשותפים בתוך הגיוון.

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע