הבחורה שבשבילה אפסיק לפלרטט ברשת
זה לא מעניין לבחון עוד אפשרויות בזמן שכל מה שאני רוצה הוא לצלול אל תוך העולם שלה ולהכיר עוד ועוד שטחים המסתתרים שם, מאחורי החומות
מחקתי את טינדר. הוא רק יפריע לי להתרכז בה. זה לא שאני יוצא לכל כך הרבה דייטים שמקורם בטינדר. זה פשוט תמיד נחמד לראות שבחורה יפה ניגבה אותך ימינה. לפעמים אפילו אזרה מספיק אומץ כדי לכתוב לך משהו. זה מעלה בי חיוך ומחזק לי את הביטחון העצמי. אין בזה שום דבר מזיק. הבעיה מתחילה כשפתאום החיוך הופך לסקרנות, למנגנון שאילת שאלות ועריכת השוואות. כך נוצר לו מסך עשן שבדרך כלל מונע ממני מלהתקרב לבחורה שבאמת מעניינת אותי כרגע.
עוד בנושא:
לחיות בפנטזיה: האם אתה מכור לגריינדר?
מכורים לסטוץ: לא רוצים זוגיות אבל צריכים חיבוק
זה לא בדיוק תסביך הדשא של השכן, זה יותר כמו השאיפה לסיים את התואר במשפטים. אתה יודע בגדול שאתה רוצה להיות עו"ד, אבל לא בטוח במה תרצה להתמחות, אז אתה מנסה כל מיני קורסי בחירה ומניח שתוך כדי שאתה זז קדימה התמונה תתבהר. רק בשלב מאוחר יותר אתה מבין שריבוי האפשרויות דווקא מבלבל אותך יותר.
אתה מוצא את עצמך נהנה מיותר מנושא אחד, ולא בא לך לקבל החלטה בעלת אופי דטרמיניסטי ולצמצם את אופקייך. כך גם עם נשים. הן רבות, שונות ובכל אחת מהן יש משהו מיוחד. פשוט קשה לדעת במי מהן המשהו המיוחד הזה הוא מה שתרצה לצידך לשארית חייך.
בשני המקומות האלו הייתי. עם התואר מצאתי את עצמי בקו הסיום בלי העדפה ברורה להתמחות. תואר שלם של תפריט טעימות שהוביל לבלבול באשר למנה העיקרית. בשלב מסוים הנחתי שגם ככה ההתמחות האמיתית היא רק אחרי הלימודים אז עדיף להעשיר את עצמי במגוון תחומים שבעתיד כנראה שכבר לא אחשף אליהם. עם נשים לעומת זאת, מסך העשן מעולם הנביט תוצאה טובה, רק ספקות וחרטות.
כל מסע מתחיל בצעד אחד
כבר לפני זמן רב החלטתי שאני לא יוצא עם שתי נשים במקביל אחרי הדייט הראשון. דהיינו, זה בסדר לצאת לשני דייטים ראשונים באותו שבוע, אבל אם אחד מהם ממשיך לדייט שני, יש לסיים בנימוס עם עלמת החן השניה. בעידן האינטרנט דייט ראשון הפך מבחינתי למפגש היכרות. אם הבחורה שמולי מוצאת חן בעיניי, הפעם הראשונה שאני באמת מתחיל איתה, זה במהלך הדייט. החל מהדייט השני, כך החלטתי, אני רוצה להיות מרוכז כל כולי בזו שהלכתי איתה את אותו צעד ראשון קדימה. מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד ואם יש סיכוי קטן שהיא תהיה הפרטנרית שלי למסע הזה, אני אהיה רק איתה והחל מהרגע שבו צעדנו את הצעד הראשון הזה ביחד.
במשך לא מעט זמן שיחקנו בחתול ועכבר. היא לא רצתה לקבוע ערב מראש ואני לא הסכמתי להוות פתרון לערב פנוי מתי שמתחשק לה. כשלושה שבועות של סמסים, פלרטוטים ומשחקי כוח. כשלבסוף נפגשנו, היו שם ניצוצות. הסדקים בחומות שהיא ואני בנינו עם השנים נחשפו כבר במפגש הראשון. עד כדי כך שמיד אחריו ביטלתי כבר את הדייט הנוסף שקבעתי לאותו שבוע. היה נראה לי מגוחך ולא הוגן לצאת עם אחת כשאני חושב על אחרת.
באחת ההודעות שהפסיקו את מעגל החתול והעכבר, ביקשתי לנחש לגביה: "נמאס לך לצאת לדייטים. לא בגלל שאת לא רוצה להתאהב, אלא בגלל שכל אחד שיושב מולך בדייט לא מגרד את קצה הקרחון. זו שיחה מנומסת. הם לרוב מתרשמים ממך ולפעמים גם את מהם, אבל הרוב המכריע של הדייטים הראשונים שיצאת אליהם לא הפכו לדייט שני. היה לך נחמד אבל גם בשבילך נחמד זה לא מספיק. הגברים איכותיים בדרך כלל, אבל מעט מאד מהם נגעו במשהו, אם בכלל. את אלו שכן, לא הכרת בדייט. זה חלק מהסיבה שרק המחשבה על דייט מעייפת אותך.
"את הרי רוצה להתרגש, להיסחף, להרגיש ספונטנית ודייט זה עניין מתוכנן ושבלוני מידי כדי לעניין אותך. מהרגע שאת פוקחת עיניים את רודפת אחריי החלומות שלך בצורה שיטתית ומסודרת. כשאת מחפשת אהבה את לא רוצה את השיטתיות הזאת. את רוצה שזה יבוא ממקום אחר, אחרת זה בזבוז זמן מבחינתך. את חוזרת הביתה מהדייט, נותנת לו ציון "כמעט טוב", מסכימה עם עצמך שמגיע לך יותר, וממשיכה הלאה. מקווה שזה פשוט יקרה. בלי כל התפאורה וההכנות. שמישהו פשוט ייגע".
חומות של תקווה
היא הבינה מיד ש- It takes one to know one. כך יצאנו אל הדייט הראשון. אחרי ששנינו כבר מבינים עם אלו חומות אנחנו עתידים להתמודד. מכירים את אותם שדים, סובלים מאותו צורך לבחור מתוך מגוון רחב של אפשרויות, מאותה נטייה לתת צ'אנס ולאחר מכן לערוך השוואות, אך בעלי אותו רצון להתאהב. מספר של מפגשים לאחר מכן ואני יכול להכריז בשמחה שהרצון להתאהב מוביל ובענק. פגשתי בחורה מבריקה ורגישה. ווינרית שיודעת ואוהבת לכוון גבוה, אוהבת להיות אישה ויודעת להעריך גבר.
אין צורך לערוך השוואות עם אישה כזאת. היא עולם ומלואו. זה נהיה לא מעניין לבחון עוד אפשרויות בזמן שכל מה שאני רוצה הוא לצלול אל תוך העולם שלה ולהכיר עוד ועוד שטחים המסתתרים שם, מאחורי החומות. את טינדר וחבריו אני לא צריך כרגע. היו ימים בהם יכלו לעזור, אך כרגע – הם יכולים רק להפריע.
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק ותהיו מעודכנים בכל הכתבות.
לפנייה לכתב/ת 
