המחיר הנפשי: 3 חיילים שהשתתפו ב"צוק איתן" התאבדו

"צוק איתן" ממשיך לגבות מחיר - גם אחרי שהלחימה בשטח הסתיימה: ב"ידיעות אחרונות" פורסם היום (ג') כי נבדק חשד לכך ששלושה חיילים התאבדו בתקופה האחרונה, ייתכן בשל אירועים שחוו בלחימה במהלך מבצע "צוק איתן".

שלושת החיילים משרתים בסדיר בגבעתי, ובאחרונה שמו קץ לחייהם בהפרש של כמה ימים בלבד זה מזה, באמצעות ירייה מנשקם האישי. במצ"ח פתחו בחקירה האירועים, כולל האפשרות שהחיילים נקלעו למצוקה נפשית בעקבות השתתפותם בלחימה ברצועת עזה בקיץ.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

צוק איתן - השיקום שאחרי:

נלחמתם בצוק איתן? מגיעים לכם טיפולים חינם

מה הוציאו רופאי שיבא מגופו של חייל שנפצע בעזה?

פצועי צוק איתן: היכונו למלחמה בעורכי הדין

לא לנרמל את המצב

"בדרך כלל אחרי לחימה יכולות להופיע קשת של תגובות אצל חיילים, ויש פעמים רבות עלייה במקרי האובדנות הן בקרב לוחמים והן באוכלוסייה בעורף", מסבירה ד"ר מאיה יוהן ברק, פסיכולוגית קלינית וחברת הנהלת עמותת "בשביל החיים". "כל אחד מגיע עם המשאבים ועם הכוחות שלו, אבל כולם עוברים תהליך של עיבוד החוויות שעברו. חלק מהחיילים מצליחים לעבד זאת בצורה טובה ואפילו לחוות העצמה והתחזקות, וחלק, בהינתן גורמים נוספים, יכולים לחוות את האירועים כטראומטיים וקשים.

"מעצם היותה אירוע שקורים בו דברים ומפגש עם חוויות קשות, לחימה היא גורם סטרס שמזמין מצוקה וטראומה - אבל היא לא הגורם היחיד לאובדנות. כמו שתמיד אומרים בנושא אובדנות, זה חייב לבוא עם מכלול גורמים אחרים. לא כל חייל שעובר מלחמה הופך בהכרח לאובדני, אנחנו יודעים שזה לא כך.

"עם זאת, חיילים עם גורמי סיכון שהיו ידועים לנו או שלא, עשויים בהחלט לפתח מצב פוסט טראומטי, ואם המצוקה בלתי נסבלת והם לא מקבלים סיוע - יכולות לעלות מחשבות אובדניות או התנהגויות כאלה".

-איך נדע אם לא נשלח לקרב חייל במצוקה?

"הצבא עושה בשנים האחרונות עבודה ראויה לציון בתחום הזה, מאתר חיילים ומכין חיילים אחרים לפני מצבים שונים, ושיעור ההתאבדויות ירד ממספר דו-ספרתי לחד-ספרתי, אז מה שהם עושים עובד. עם זאת, יכולים להיות גורמי סיכון שגורמי הצבא אולי לא מודעים להם אצל חיילים מסוימים בעלי קשיים כאלה ואחרים, ובהינתן חוויות טראומטיות בלחימה הם עשויים לצאת ממנה ברמת מצוקה קשה מאוד שמעלה את הסיכון האובדני".

איך מאתרים מצוקה נפשית?

"מה שחשוב הוא לא לנרמל את הדברים ולהגיד שזה בסדר ויעבור", אומרת ד"ר יוהן ברק, "ובכל מקרה שבו מזהים סימני מצוקה - יש לפנות מיד לעזרה של איש מקצוע שיהיה בתמונה ויעשה הערכה. 

-מהם סימני האזהרה שצריך לשים לב אליהם?

"בעיקרי סימני פוסט טראומה כמו קשיי שינה, פלאשבקים, הסתגרות, דיכאון או קשיי אכילה. סימן האזהרה הבולט ביותר, למעשה, הוא כל שינוי מתפקוד קודם. אנחנו מניחים שחייל חוזר אחרת מהמלחמה ואז אנחנו מנרמלים את זה, אבל כל שינוי מתפקוד קודם מבחינה חברתית או תפקודתית בבית מחייב פנייה לאיש מקצוע.

"אם הצעיר יותר מסתגר, חווה שינויים בתיאבון או שינויים בשינה, מציג סימנים של עצב, חוסר הנאה או דיכאון - צריך להתייחס לזה בכובד ראש.

"וכמובן, אם יש ביטויים אובדניים צריך לקחת אותם ברצינות ולא לזלזל בהם. אם מישהו אומר משפטים כמו 'לא ברור לי איך החיים ממשיכים אחרי שאיבדתי חברים', 'הלוואי שהייתי במקומם' או 'הלוואי שהייתי מצטרף אליהם' - צריך לפנות לגורמים המתאימים לייעוץ".

זקוקים לעזרה? פנו לכאן

חיילים המשרתים בסדיר יכולים לפנות לקצין בריאות הנפש ביחידתם כדי לקבל טיפול או לאתר חיל הרפואה. אנשי מילואים מוזמנים לפנות ליחידה לתגובות קרב (טל' 03-7377007).

סה"ר -סיוע והקשבה ברשת

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית: טל' 1201 או באתר האינטרנט

עמותת "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו: טל' 03-9640222 או באתר האינטרנט

ynet פרסם לפני כשלושה שבועות יוזמה חברתית המקשרת בין חיילי מילואים שחזרו לשגרת יומם לאחר הלחימה ובין מאות מטפלים מתחומים שונים, אשר מעניקים כמה מפגשים חינם כדי להקל על החיילים את החזרה הביתה.