המהפכה בטיפול בלוקמיה מיאלואידית כרונית

לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) הינה אחת מתוך מספר סוגי מחלות דם ממאירות. המחלה מתפתחת מתאי האב במח העצם. היא מהווה כ- 15-20% מכלל הלוקמיות במבוגרים ו-70 חולים חדשים מתגלים מידי שנה בישראל. בסך הכל ישנם בישראל כיום כ-700 מטופלים.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

מח עצם הוא חומר ספוגי שממלא את רוב העצמות בגוף ומייצר את תאי הדם שבהמשך מתפתחים לתאי דם בוגרים השייכים ל-3 קבוצות עיקריות: תאי דם אדומים (נושאים חמצן לכל התאים בגוף), תאי דם לבנים (חיוניים למלחמה בזיהומים) וטסיות הדם (גורמי הקרישה בדם, המסייעים בעצירת דימומים.)

עוד על מחלות נדירות

"החלום שלי הוא להביא לעולם ילד בריא"

אושרה לשימוש: תרופה לטיפול במחלת דושן

באופן תקין, תאי הדם מיוצרים במח העצם בצורה סדירה ומבוקרת, אך במקרה של לוקמיה מיאלואידית כרונית תהליך זה יוצא משליטה והתאים ממשיכים להתחלק ולהתרבות ללא בקרה.

רוב החולים במחלה הינם מעל גיל 50, אך ישנם גם מקרים בהם המחלה מתגלה בקרב צעירים יותר. נדיר למצוא את המחלה בילדים. נהוג להבדיל בין שלושת השלבים העיקריים של המחלה: השלב הכרוני (התחלתי), השלב המואץ והשלב הבלסטי (שלב שדומה יותר ללויקמיה חדה).

מהם גורמי המחלה?

הגורם למחלה אינו ידוע, אך ישנן הוכחות שחשיפה לכמויות גבוהות של קרינה, כמו לאחר הפצצה אטומית או תאונה גרעינית, מעלה את הסיכון לחלות ב-CML. בנוסף, חשיפה ממושכת לחומר כימי הנקרא בנזן (שהוא אחד ממרכיבי הדלק ונעשה בו שימוש בתעשיית הגומי), מגבירה את הסיכון לחלות ב CML. לחולים בלוקמיה מיאלואידית כרונית כרומוזום לא תקין הקרוי "כרומוזום פילדלפיה".

התפתחות לוקמיה מיאלואידית כרונית מתחילה כאשר נוצר חילוף בין החומר הגנטי בין כרומוזומים 9 ו 22. בעקבות תהליך זה, לחלק בכרומוזום מספר 22, שנקראה BCR מתווסף חומר גנטי מכרומוזום 9 , הנקרא ABL.

בסיכום תהליך זה נוצר כרומוזום ייחודי בשם BCR-ABL, המייצר חלבון פתולוגי שמתפקד כאנזים טירוזין קינאז. אנזים זה גורם לשגשוג התאים באופן ממאיר ולהתפתחות מחלת ה-CML. למרות שמדובר בפגם בחומר הגנטי, הוא אינו יכול לעבור בתורשה מדור לדור.

כיצד מאבחנים את המחלה?

בקרב רוב המטופלים, המחלה מתגלה בשלב הכרוני, כאשר המטופל אינו חווה סיפטומים מיוחדים, או שהוא סובל מסימפטומים כללים כמו: עייפות מוקדמת, חוסר תיאבון או ירידה במשקל.

החשד למחלה מתעורר לרוב באופן מקרי כאשר המטופל מבצע ספירת דם שגרתית או במסגרת בירור אחר לגמרי. הבדיקה הגופנית של החולים לרוב תקינה, למעט הגדלה מסוימת של הטחול. ספירת הדם הכללית תראה מספר מוגבר של כדוריות דם לבנות.

אבחון סופי של המחלה ייעשה על ידי בדיקה גנטית בשם PCR המאשרת את נוכחות הגן הפתולוגי BCR-ABL.

במועד האבחנה מקובל גם לבצע בדיקת מח עצם כדי לזהות את "כרומוזום פילדלפיה" או שינויים בכרומוזומים אחרים. בשלבים מתקדמים, השלב המואץ והשלב הבלסטי, קיימים תסמינים בולטים יותר בשל עליה בכמות תאי דם לבנים לא תקינים בדם ומח העצם.

כיצד מטפלים במחלה?

עד לפני עשור, אורך החיים הממוצע של המטופלים עמד על 5-7 שנים. הטיפולים דאז התמקדו בהפחתת כמות תאי הדם הלבנים. באותה תקופה השתלת מח עצם הייתה אופציה טיפולית שכיחה, בעיקר בקרב מטופלים צעירים, כאשר מדובר בהליך מסובך, בעל סיכון גבוה לתמותה ולסיבוכים שונים.

פריצת הדרך בטיפול הייתה בפיתוח התרופות הפועלות כנגד החלבון המיוצר על יד הגן BCR-ABL. מנגנון הפעולה של התרופה הוא חסימת פעילותו של חלבון זה בתאים הממאירים והפיכתם לפגיעים יותר. התאים הנורמליים יכולים לחזור ולהתפתח ולתפוס את מקומם של התאים הממאירים במח העצם.

התרופה הראשונה שפותחה מקבוצה זו הייתה גליבק ( Glivec ) שאושרה על ידי ה-FDA . כעת, לאחר למעלה מעשור של שימוש בתרופה, ניתן לראות תוצאות מרשימות בטיפול והקטנה משמעותית סיכון להתקדמות המחלה.

קיימות תופעות לוואי

הטיפול בגליבק הוא בטוח, אולם ישנן מספר תופעות לוואי שאינן נדירות בקרב המטופלים, כגון הקאות ושלשולים, נפיחות בפנים, בעיקר באזור העיניים, התכווצויות שרירים, פריחה.

בעקבות הצלחת הטיפול בגליבק פותחו תרופות דור שני: טסיגנה (Tasigna ) וספרייסל ( Sprycel ) שהן יעילות יותר ותופעות הלוואי להן פחתו. עם השנים הסתבר שבחלק מהחולים הגן המקודד את החלבון BCR-ABL, שהתרופה פועלת נגדו עובר שינויים ( מוטציות) שהופכות אותו עמיד לתרופה.

אחת מהמוטציות, היא מוטציה מסוג T315I המופיעה בקרב כ 20% מהחולים, שהופכת את המחלה להיות עמידה בפני כל הטיפולים הקיימים. לאחרונה אושרה לשימוש הן בארה"ב והן באירופה, תרופה חדשה המהווה את הדור השלישי והמתקדם ביותר במשפחת תרופות מעכבי הטירוזין קינאז. איקלוסיג Iclusig אשר כיום נותנת מענה עבור חולים הנושאים את המוטציה מסוג T315I, וכן עבור חולים שנכשלו בטיפול קודם אחד או יותר.

במחקרים קליניים בטיפול באיקלוסיג, שפורסמו בעיתון New England Journal of Medicine נמצא שחולים שעברו טיפולים רבים ובחלקם נושאי מוטציה עמידה, נמצאו שיעורי תגובה ושיעורי הישרדות גבוהים.

הדבר מסייע לרופאים להביא את החולים להפוגה ולעצור את התקדמות המחלה. על חולים המטופלים באיקלוסיג להיות במעקב קפדני, וכן יש צורך בטיפול מניעתי בחולים שמועדים למחלת סוכרת ומחלות לב וכלי דם.

כיצד מתבצע המעקב?

כיום, כל הטיפולים הניתנים למחלה הם טיפולים שניטלים באופן קבוע דרך הפה. מטופלים מתודרכים לדווח לרופא על כל תופעות הלוואי החדשות.בנוסף, אחת למספר חודשים נעשה מעקב על ידי בדיקת דם שאותה משווים לבדיקה הקודמת.

רוב המטופלים מגיבים לטיפול בצורה טובה ורמת החלבון הפתולוגי בדמם יורדת באופן מתמיד ולעיתים קרובות אף מגיעה לאפס.

חלק מאותם מטופלים לוקחים חלק במחקרים קליניים, ובמסגרתם מנסים להפסיק לגמרי את הטיפול. חלק גדול מאותם מטופלים נשארים ללא טיפול שנים רבות וזה מהווה ככל הנראה אינדיקציה להחלמה מהלוקמיה מיאלואידית הכרונית.

הכותב הוא המטולוג בכיר ומנהל בנק הדם במרכז רפואי 'העמק'