פיצויי צוק איתן: הר חברון תקבל יותר משדות נגב

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ג') מקדמות ל-43 רשויות מקומיות על חשבון הוצאותיהן המיוחדות בעקבות מבצע "צוק איתן" בסך כולל של 15.2 מיליון שקל. ברשימה רק רשות אחת בשטחי יהודה ושומרון - המועצה האזורית הר חברון - שקיבלה מקדמות על סך 413 אלף שקל. לעומתה המועצה האזורית חוף אשקלון שספגה פי כמה וכמה יותר פגיעות קיבלה רק 186 אלף שקל, והמועצה האזורית שער הנגב קיבלה מקדמה בסך 139 אלף שקל בלבד.

כתבות נוספות על הפיצויים בעקבות "צוק איתן"

• נפגעי צוק איתן ממשיכים להמתין לפיצויים
• נעדרתי מהעבודה עקב המבצע, מגיע לי פיצוי?
• העסק נפגע ב"צוק איתן"? כך תקבלו פיצוי
  

עם זאת, יישובים אחרים באזור הדרום ועוטף עזה שהיו בקו האש הראשון קיבלו מקדמות גבוהות יותר מאזור חברון כגון: 1.71 מיליון שקל לעיריית באר-שבע, 1.8 מיליון שקל לעיריית אשדוד, כ-1 מיליון שקל לעיריית אשקלון, 736 אלף שקל לעיריית שדרות, 759 אלף שקל לעיריית נתיבות, 716 אלף לעיריית רהט, 709 אלף שקל לעיריית קריית מלאכי, 598 אלף שקל לעיריית קריית גת, 516 אלף שקל לעיריית יבנה, 512 אלף שקל לעיריית אופקים, 399 אלף שקל למועצה אזורית שדות נגב, 313 אלף שקל למועצה אזורית אשכול, 286 אלף שקל לעיריית דימונה ו-400 אלף שקל לגדרה.

רשויות אחרות קבלו מקדמות בסכומים נמוכים יותר בין 100-50 אלף שקל. בנוסף אושרו לרשויות הקצבות על הוצאות ישירות בעקבות המבצע בסך כולל של 50 מיליון שקל מתוכם 30 מיליון לרשויות שממוקמות עד 40 ק"מ מגבול עזה.

נפילה בקיבוץ סופה בזמן "צוק איתן"(צילום: עידו ארז)

מיד לאחר מכן אישרה הוועדה העברת 2 מיליון שקל ל"וועד המקומי בחברון" שמטפל רק ב-300 תושבים. לבקשת ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), תיערך הצבעה חוזרת בשבוע הבא. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "אין מנוס מהחשד שהועברו כאן כספים לנושאים שאינם קשורים למבצע "צוק איתן". ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) אמר: "מורחים אותנו, לא אומרים לנו את האמת".

חברי הוועדה קיבלו את המסמך המפרט את חלוקת המקדמות רק בזכות הלחץ שהפעילה ח"כ סתיו שפיר (עבודה). יוסי עדס מאגף התקציבים אמר כי המקדמות לרשויות חולקו על פי קריטריונים שקבע משרד הפנים. צוות מיוחד של משרדי ראש הממשלה, האוצר, הפנים והמשפטים יבחן את תביעות הרשויות ויחליט כמה תקבל כל אחת בסופו של דבר.

הידוק על מנגנון הפיצויים ברשות המסים

במקביל, החליטה ועדת הכספים להדק את הפיקוח שלה על עבודת רשות המסים במתן הפיצויים לנפגעי מבצע "צוק איתן ". את הפיקוח יבצעו שני צוותים של חברי הוועדה, יחד עם נציגי המשרדים הנוגעים בדבר - האחד על פיצוי בעלי עסקים בענף התיירות והשני על פיצוי החקלאים. מדובר בשני תחומים שהדיון בתביעותיהם טרם החל, בעיקר בתחום התיירות.

הצוותים יעקבו מקרוב אחרי התנהלות רשות המסים ואחר ריכוז הפניות של בעלי העסקים. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי "רשות המסים חייבת לדעת שהיא נמצאת במעקב הדוק. תפקיד הצוותים כולל קידום פתרונות במקומות שהביורוקרטיה הממשלתית מקשה על הזכאים לפיצויים".

רשות המסים דיווחה כי עד כה הוגשו מכל רחבי הארץ 4,283 תביעות על נזקים ישירים (ללא התחשבות במרחק מרצועת עזה) על סך 41.5 מיליון שקלים. נתון זה מצביע על החיסכון העצום הודות למערכות "כיפת ברזל", כאשר רק 400 תביעות הוגשו על נזקים שנגרמו ביישובי מרכז וצפון הארץ והרוב – 3,831 תביעות – מיישובי הדרום. תביעות אלה הוסדרו ברובן.

באשר לנזקים עקיפים ליישובים בטווח 40 ק"מ מהרצועה, הוסדרו 2,724 בקשות למקדמות על סך 108 מיליון שקל. המקדמות ניתנו על בסיס של 80% מהפיצויים שהתובעים קיבלו אחרי המבצע הקודם, "עמוד ענן". התשלום בפועל על נזקי "צוק איתן" יחושב על פי התביעות המלאות, שיהיו בסכומים גבוהים יותר.

בפועל מסתבר כי על נזקי "צוק איתן" למגזר האזרחי שולמו עד כה פיצויים בסך 150 מיליון שקל. מכל התביעות שהוגשו 53% הוסדרו ושולמו. 46% (רובן למקדמות) עדיין בטיפול. מענף החקלאות הוגשה עד כה תביעה אחת. לחקלאים ניתנת אפשרות לקבל את הפיצוי ב"מסלול ירוק" ומהיר ללא בדיקה פרטנית או ב"מסלול אדום" הממושך יותר.

הפיצויים לענף התיירות יהיו גבוהים

הפיצויים לענף התיירות יהיו גבוהים וחישובם לא נערך על בסיס הסכום הכולל של 500 מיליון שקל אותו אישרה הממשלה לאחרונה. רשות המסים מסרה כי המועד האחרון להגשת התביעות הוא 20.12.2014.

סמנכ"ל משרד החקלאות, צבי כהן, התלונן על "בעיות בתיאום" עם רשות המסים, בגלל שמשרדו איננו מעורב בקבלת ההחלטות. "הייתי שמח להיות מעורב אבל מס רכוש בחר לעבוד בעניין זה עם יועצים חיצוניים". הוא ציין כי במבצע האחרון בניגוד לעבר נגרמו נזקים כבדים לקרקעות שהפכו לשטחי כינוס של הכוחות וזקוקות לשיקום יקר.

חבר הוועדה ויו"ר השדולה החקלאית בכנסת ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) מחה על התנהלות רשות המסים. "הדרת מומחי משרד החקלאות היא שערורייה. בתקופת המבצע ירדו לשטח אנשי הרשות שנתנו טיפול טוב. אחרי ירידת המתח הם הוחלפו בשמאים פרילנסרים וקיבלתי תלונות על יחס משפיל, לא אנושי ולא מוסרי מצדם. בכירים באוצר הבטיחו שזה ישתנה ובפועל זה לא קרה. אנחנו חיים במדינה של מעקפים".

אלי אהרון מארגון מגדלי הירקות, הוסיף: "אנחנו מבקשים מהרשות נתונים סטטיסטיים כמו שהוצגו כאן ולא מקבלים. הם אומרים לנו שזה לא מענייננו. אם לא נקבל נתונים לא נוכל לעזור לחקלאים שפונים לעזרה. ברשות עובדים בשיטת הפרד ומשול". נציג התאחדות האיכרים אמר, "יש כאן ניסיון לחסוך על גבי החקלאים. מנתבים אותם למסלול האדום כדי שיקבלו פחות ממה שמגיע להם".

נציג רשות המסים דחה בתגובה את טענת ההדרה של משרד החקלאות וטען ש"משרדי הביטחון והחקלאות פועלים יחד".

מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, שי ברמן, טען שהפיצויים לתיירות הם "הבלוף הגדול של ממשלת ישראל. מפצים רק את הגדולים ולא את העסקים הקטנים שקורסים בגלל ירידה של 70% במחזורי העסקים ופיטורים של מאות עובדים. ביקשנו לפחות הלוואות בערבות המדינה ולא הסכימו".

חברי הוועדה חששו שהנפגעים מענפי החקלאות והתיירות לא יזכו לפיצוי הולם. ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) טענה שפקידי רשות המיסים לא הציגו תמונה מלאה לגבי מנגנון מתן הפיצויים לדרום. ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר הוועדה במבצע עמוד ענן אמר, "אני לא נתתי לממשלה לזוז, ואחרי זמן קצר אנשים קיבלו 80% מהפיצויים".

ח"כ יצחק כהן (ש"ס) טען כי לרשות המיסים אין היקף מלא של התביעות והציע להקים את צוותי המעקב והפיקוח של הוועדה על התנהלות הרשות. הצעתו התקבלה והתפקיד הוטל על הח"כים רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אלעזר שטרן (התנועה) ומיכל בירן (העבודה).