יש כפרה: הפיוסים הגדולים של עולם המוזיקה
מאיחולי המוות של נואל גלאגר לדיימון אלברן שהסתיימו באלבום משותף, דרך רוג'ר ווטרס שתבע את להקתו פינק פלויד ואז חזר להופיע איתם, ועד לצמד המיתולוגי סיימון וגרפונקל שרבו על שיר באלבום. לקראת יום הכיפורים חזרנו לסכסוכים המוזיקלים הגדולים שנגמרו בפיוס מתקתק
יום כיפור הוא כמובן הזמן לסלוח ולשכוח את משקעי העבר, ובשבילנו זו הזדמנות מצוינת לחזור אל הסכסוכים והפיוסים המפורסמים מעולם המוזיקה. מהאיגלז שאיימו במכות אחד על השני דרך הסכסוך המשפטי המכוער של חברי הפינק פלויד, מאיחולי המוות של אואזיס לבלר ועד הגיטרה המתרסקת במופע של האחים אוורלי - קיבצנו עבורכם את סיפורי הסכסוכים המוזיקליים המעניינים, ואחריהם כמובן - את רגעי הפיוס. רמז: זה כמעט תמיד נגמר בהיכל התהילה.
רוג'ר ווטרס נגד דיוויד גילמור
הרבה לפני שהפך לעוכר ישראל, היה רוג'ר ווטרס בעיקר חבר להקת הפינק פלויד, מהרכבי הרוק האהובים והמוערכים של שנות השבעים והשמונים. עד אמצע שנות השמונים ירד מעמדה של הלהקה משמעותית, וב-1985 הכריז המוזיקאי על עזיבתו הרשמית את הלהקה ורצונו לפצוח בקריירת סולו. אלא שבדרך לחייו המקצועיים החדשים החליט ווטרס להתנכל לחבריו ללהקה, והודיע להם כי הם אמנם יכולים להמשיך בפעילות בהנהגתו של דיוויד גילמור, אך הם מנועים מלהשתמש בשם "פינק פלויד", או להשתמש בחזיר המתנפח שלו בהופעות.
עכשיו הם חברים שוב. ווטרס וגילמור מופיעים יחד ב-2011
העניין הוביל למאבק משפטי מכוער, במהלכו אף הצהיר ווטרס באוזני כתב מגזין הרולינג סטון: "אם למישהו כאן מגיע לשאת את השם 'פינק פלויד' הרי שזה אני. זה החזיר המתנפח שלי, זה המטוס המתרסק שלי", אמר בהתייחסו לסמלים הויזואלים שליוו את יצירתה של הלהקה באלבומים כמו "החומה". כמובן שבסופו של דבר בית המשפט פסק לטובת גילמור וחבריו, והיה נראה שבין שני הצדדים לא יווצר קשר מקצועי או חברי אי פעם.
הלא ייאמן התרחש בסוף ב-2005 במסגרת מופע המחווה הגדול "לייב 8". לאחר גישור מצידו של מארגן האירוע בוב גלדוף, עלו על במה אחת ווטרס, גילמור וחבריהם בפעם הראשונה אחרי למעלה מ-24 שנים. "זה די מרגש להיות כאן על במה אחת עם שלושת החבר'ה האלה, אחרי כל כך הרבה שנים", אמר ווטרס בתחילת ההופעה, והמשיך במפגן הרגשנות שלו גם בתום ההופעה ההיסטורית, כשקרא לגילמור לחזור לבמה אחרי שזה כבר ירד ממנה, והוביל את חבריו בחיבוק קבוצתי. מאז הופיעו ווטרס וגילמור גם בערב התרמה למען ילדים פלסטינים ב-2010 ובהופעה של ווטרס בשנה לאחר מכן. ומאז נראה שאת כל הזעם שלו מפנה ווטרס נגד ישראל.
מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס
משנות השישים ובמשך למעלה מעשור היו מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס הדמויות הבולטות ברולינג סטונס (אם נשים בצד לרגע את בריאן ג'ונס ונסיבות מותו המצערות). כיאה למי שתרמו לעיצוב קלישאת יחסי הסולן-גיטריסט הסבוכים, הדינמיקה בין השניים ידעה עליות ומורדות, ובשנות השמונים, במקביל למשבר יצירתי שחוו, חילוקי הדעות הפכו לקרעים של ממש.
עיצבו את קלישאת יחסי סולן -גיטריסט. ג'אגר וריצ'ארדס בראיון משותף
עד אמצע שנות השמונים כבר היה שקוע ג'אגר בפרויקטים משלו, למורת רוחו של ריצ'ארדס שנאלץ לסחוב את הלהקה על כתפיו במשך כל תקופת ההקלטות של "Dirty Work". באותה תקופה חבר ג'אגר לדיוויד בואי והביע חוסר עניין בעבודה המשותפת עם חבריו לסטונס, עד תחילת שנות התשעים - כשיחסיו עם ריצ'ארדס חזרו לתקנם.
אבל אגואים כמו אלו שג'אגר וריצ'ארדס מתהדרים בהם לא יכולים להסתדר זה לצד זה תקופות ארוכות, ובשנים שעברו מאז חוו השניים אי אלו משברים שונים, החמור מביניהם התרחש ב-2010 עם יציאת האוטוביוגרפיה של הגיטריסט, בה כינה את סולן הסטונס בכינויים לא ממש מחמיאים. ג'אגר דרש התנצלות אחרת לא יצא לסיבוב הופעות עם הלהקה, ולאחר שריצא'רדס הביע חרטה חזר החמצן אל ריאותיהם של המפיקים והמנהלים שמסביב, וגם אנחנו זכינו לראות אותם כאן בקיץ האחרון. בהופעה, אגב, נעל ריצ'ארדס נעלי ספורט בצבעים מזעזעים, מה שהוביל את ג'אגר לשאול אותו בעברית כמעט תקנית: "איפה קנית את הנעליים קית', בשוק?". נו, פעם צ'ילבות תמיד צ'ילבות.
דיימון אלברן ונואל גלאגר
על הסכסוך של אואזיס ובלר באמצע שנות התשעים כבר נאמר הכל. יותר מדי מילים כבר נשפכו על הקרב הגדול של שתי הנציגות הבולטות ביותר בגל הבריטפופ שהציף את הניינטיז, ובעיקר על כמות הרפש המילולי שנשפכה שם בין גלאגר לאלברן, על רקע הקרב על אהדת הקהל ופער המעמדות ששניהם ייצגו - כשגאלאגר מייצג את מעמד הפועלים ואלברן הוא נציג ילדי השמנת מבתי הספר לאמנות.
אואזיס נגד בלר. המלחמה הגדולה של הניינטיז בבבריטניה
"אני שונא אותו, אני מקווה שהוא יחטוף איידס וימות", אמר הבכור לבית גלאגר על אלברן בשיא הסכסוך, והכניס ציטוט לפנתיאון המשפטים השערורייתים ביותר בתולדות הרוקנ'רול. אלברן, מצידו, לא ניסה להסתיר את חוסר חיבתו לללהקה היריבה ועשה בזמנו לא מעט כדי להתמודד ראש בראש מול אואזיס על הצלחה במצעד המכירות הסכסוך נמתח גם אל תוך שנות האלפיים, כשבראיון שהעניק ב-2007 אמר סולן בלר "אני לא יכול להשלים עם נואל. המשמעות של זה תהיה שהבריטפופ מת באופן סופי, ואלוהים ישמור שלא נודה בכך שכולנו מבוגרים היום!"
כבר לא מאחלים איידס. גאלאגר ואלברן מבצעים יחד את "Tender" ב-2013
אבל איחולי התבגרות ומוות בצד, השניים - שגם היום הם מהסמלים הבולטים במוזיקה הבריטית, נפגשו ממש במקרה בבר לונדוני, ואחרי קצת פרצופים השלימו זה עם זה סופית. ביזאר ככל שזה ישמע, השניים שמרו על קשר ולאחרונה הודה אלברן שהם משתעשעים ברעיון של להקליט אלבום ביחד. בינתיים הם הספיקו גם לעלות על במה אחת ולשיר יחד ברגע מצמרר במיוחד, כנראה בגלל שאיפושהו במהלכו הגיהנום קפא.היחסים של נואל עם אחיו ליאם, לעומת זאת, עדיין לא שוקמו והם מצויים בסכסוך מאז קיץ 2009.
סיימון נגד גרפונקל
גם מאחורי הצמדים המפורסמים והמצליחים ביותר מסתתרים לעתים סכסוכים מרים, והמפורסם מכולם הוא כנראה זה שהתפתח בין פול סיימון וארט גרפונקל, שני חצאי הצמד סיימון וגרפונקל. ב-1970, כשהקליטו את אלבום המופת "Bridge Over Troubled Water" כבר היו השניים בעיצומו של קרע במערכת היחסים ביניהם, שחלקו נבע מחוסר הסכמתם בנושא השיר ה-12 באלבום. כל אחד מהם רצה להקליט שיר אחר, וסירב להשתתף בהקלטת השיר שהשני רצה, מה שהוביל להוצאת אלבום בן 11 שירים. מאוחר יותר בשנות השמונים, תכננו השניים להקליט אלבום איחוד, אלא שסימון החליט להפתיע והחליט להוציא את ערוצי קולו של שותפו מההקלטה, ולהוציא את הפרויקט המשותף כאלבום סולו.
מים מתחת לגשר. סיימון וגרפונקל מאוחדים שוב ב-2009
הסכסוך הגיע לסיומו עת נכנסו השניים להיכל התהילה של הרוקנ'רול, כשארט החליט לסלוח לשותפו ואף שיבח את סימון ואת יכולת כתיבת השירים שלו. סימון, מצידו, הגיב ב:"ארתור ואני לא מסכימים על שום דבר כמעט, אבל זה נכון. באמת העשרתי את חייו לא מעט".
דון אוורלי נגד פיל אוורלי
באופן מעניין, יחסיהם של האחים דון ופיל אוורלי, שהרכיבו את צמד הקאנטרי-רוק האוורלי בראדרז, עלו על שרטון במהלך סיבוב הופעות עם סיימון וגרפונקל. אחרי שנחשבו לאחד הצמדים המצליחים בהיסטוריה של הרוקנ'רול, ירד פיל מהבמה בזעם (לא לפני שריסק את הגיטרה שלו לעיני הקהל ההמום) במפתיע במהלך הופעה, והותיר את דון, שככל הנראה עלה להופיע שיכור, להודיע לקהל על סופם הרשמי של האחים אוורלי.
במשך עשור שלם התרחקו זה מזה שני האחים ולא היה ביניהם קשר אישי ומקצועי - למעט בהלווית אביהם ב-1975. השניים חזרו לבסוף לקשר ב-1983 והתפייסו, ולאחר מופע איחוד מרגש ברויאל אלברט הול בלונדון (שזכה גם להנצחה בדמות אלבום הופעה חיה) שבו להופיע יחד באופן מלא, ואף חזרו לאולפן והקליטו חומרים חדשים. בינואר השנה הלך פיל אוורלי לעולמו, לאחר מאבק ארוך במחלת ריאות כרונית. השניים היו בקשר טוב עד ליום מותו של פיל.
אחים טובים. האחים אוורלי במופע האיחוד הגדול
רובי וויליאמס וגארי בארלו
זה לא ממש הפתיע מישהו שמתוך כל חברי טייק דאת, השניים שלא דיברו זה עם זה בסוף הם גארי בארלו ורובי וויליאמס. שניהם היו זכרי אלפא, אחד מהם סומן ככותב השורים המוכשר בעוד השני היה הילד הרע, זה שהחליט לשבור את קירות ההרכב ולפרוץ כאמן סולו מגה מצליח.
בין בארלו לרובי וויליאמס התפתחה יריבות מעניינת שהוכרעה סופית על ידי העובדה שקריירת הסולו של וויליאמס נסקה בעוד זו של בארלו לא בדיוק התרוממה, עד שבאקט שחציו נוסטלגיה וחציו ייאוש התאחדו כל חברי טייק דאת מחדש ב-2006 ואפילו הוציאו אלבום וכמה שירים לא רעים. אלא שהחתיכה היחידה שהייתה חסרה בפאזל הזה הייתה רובי, שפסל את רעיון החזרה ללהקה שעזב עשור שנים לפני כן.
כך נראה פיוס בין שני גברים סטרייטים. ווליאמס ובארלו בקליפ ל-"Shame"
ואז זה קרה. גם הקריירה של וויליאמס החלה לדשדש, והוא מצא עצמו ב-2010 משלים עם בארלו, חבריו האחרים ללהקה ובעיקר עם עצמו, באחד הפיוסים היפים בתולדות המוזיקה, שגם תועד לסרט הדוקומנטרי "Don't Stare, Look Back". וויליאמס ובארלו אף מתחו את גבולות הפיוס שלהם עד לגבול המתח ההומו-אירוטי בקליפ לשירם המשותף הראשון מזה עשור "Shame" שרפרר לסרט "ברוקבק מאונטיין", במיוחד עבור אלו מאיתנו שלא האמינו אף פעם שבין השניים התקיימה מערכת יחסים הטרוסקסואלית לגמרי.
דייב גרוהל וקורטני לאב
מאחורי הסכסוך הגדול בין אלמנתו של קורט קוביין לבין מתופף נירוונה שהפך לסולן הפו פייטרז מסתתר אדם אחד: קורט קוביין. בין אם יודו בכך ובין אם לא, נישואיה של לאב לסולן נירוונה המנוח ועובדת היותו חבר עם גרוהל באחד ההרכבים ששינו את מוזיקת הרוק לנצח, הם שעומדים במוקד המריבה המתוקשרת בין השניים, שנמתחה על פני שנים רבות.
20 שנים באו לסיומן עם חיבוק. גרוהל ולאב על במת היכל התהילה
"פו פייטרז זה מה שקורה כשהמתופף מחליט לשיר", אמרה פעם לאב על גרוהל, שמצידו לא פחד להיכנס איתה למאבקים משפטיים על הזכויות לשימוש בשירים של נירוונה. אלא שהכל הגיע לסיומו באביב האחרון, עת נכנסה נירוונה באופן רשמי להיכל התהילה של הרוקנ'רול, בסמיכות מעניינת ליום השנה ה-20 למותו. חברי נירוונה הנותרים וסולנית להקת "הול" קיבלו את הפרס יחד, ולאב הראתה סימנים נדירים של בגרות כשאמרה: "הלוואי שקורט היה כאן איתנו היום" ואף חיבקה במהלך נאומה את גרוהל, לאחר שנים רבות של סכסוך.
האיגלז
עבור רבים מכם, האיגלז היא להקת רוק אמריקאית שחתומה על "הוטל קליפורניה", כנראה להיט קבלות הפנים בחתונה הגדול ביותר בהיסטוריה. בעוד האיגלז אכן נמנים עם ההרכבים האהובים ברוק האמריקאי, קשה להגיד שבין חבריה שררו יחסים טובים כל כך. למעשה, גם בהשוואה להרכבי הרוק הפרועים ביותר, התנהלותם של של חברי האיגלז בתוך הלהקה הייתה מתחת לכל ביקורת.
מכות או לא, תמיד הכל נגמר בהיכל תהילה. האיגלז מאוחדים ב-1998
לשיא השפל הגיעה הלהקה בקיץ 1980, בערב שזכה לכינוי "לילה ארוך בחוף הלא נכון". אחרי סיבוב הופעות ארוך במיוחד, מצאו עצמם גלן פרי ודון פלדר בעימות חזיתי, פיצוץ בלתי נמנע לאחר תקופה ארוכה של מתח. כמה גרוע זה היה? ובכן, רק נספר שבמשך מופע שלם השניים עדכנו אחד את השני על הבמה במכות שהם הולכים להחטיף זה לזה מיד כשיסיימו את
ההופעה. "רק עוד שלושה שירים עד שאני בועט לך בתחת" הזהיר פלדר את פריי קצת לפני תום ההופעה, ופריי מצידו, במהלך ביצוע של השיר "Best Of My Love" הבטיח לפלדר כי יפרק אותו לגזרים מאחורי הקלעים.
אחרי שסיימו את התחייבויותיהם פנו כל חברי ההרכב לפרויקטים משלהם, אך כמו בכל סיפור כזה - גם כאן, ניחשתם נכון, היה סוף טוב. ב-1994 התאחד ההרכב ("למעשה מעולם לא התפרקנו", אמר פריי בהופעת האיחוד, "פשוט לקחנו הפסקה של 14 שנים) ונראה היה שהכל תקין, לפחות עד 2001, כשפלדר נזרק מהלהקה - עניין שפתח מלחמה חדשה לגמרי בין הצדדים. אולי עד יום כיפור הבא זה יעבור.
לפנייה לכתב/ת 
